אנשים שהיו ביישנים- איך מפסיקים להיות ככה? זה הורס לי כל מפגש חברתי אפשרי

לי נגיד היה (עדיין יש לפעמים כמובן) את הפחד הזה שאנשים תמיד יסתכלו על מה שאני עושה ויצחקו עליי ותמיד ישימו לב אם אני אפשל או אם אני אעשה פדיחה. ואז כשקצת גדלתי ונמאס לי מזה לגמרי שזה הורס לי את החיים ברמה קיצונית ממש ושנתתי למפלצת הזאת של החרדה חברתית להשתלט לגמרי, התחלתי לנסות נגיד ללכת עם בגד שחשבתי שתמיד יצחקו עליי אם אלבש אותו או להגיד דעה או לעשות דברים שתמיד חשבתי שישימו לב אליהם בקטע רע, ואז הבנתי שלאנשים לא אכפת, פשוט לא אכפת!!. אף אחד לא העיר לי על הבגד או כעס על דעה שלי, כל זה רק היה בראש שלי שנזהרתי יותר מידיי. ולאט לאט הבנתי שאנשים עסוקים יותר מידיי בשיט של עצמם ובבעיות ובחרדות של עצמם בשביל לשים לב לאחרים ולבעיות שלהם. אתה יכול לבוא עם בגד ים לבית ספר בחורף ואנשים אולי יסתכלו עלייך ויצחקו לשנייה, אבל אחרי 30 שניות הם כבר ימשיכו לדבר הבא כי אתה לא כל העולם שלהם!!
ויכול להיות שלאנשים יהיה משהו רע להגיד או שיצחקו אבל לאט לאט כשמצליחים להבין את זה אז אפשר להתחיל להתמודד עם זה ולקחת את העלבון או את מה שהם לא יעשו בצורה קצת אחרת של התמודדות יותר טובה.
מקווה שעזרתי קצת

שואל השאלה:
רוצה לקעקע את ההודעה שלך

זה כמו נגיד שאתה עכשיו החלקת על הרצפה בבית ספר וחצי שנה אחרי זה אתה עדיין תשחזר את זה בלופים בראש שלך וזה עדיין יהיה לך לא נעים ותגיד לעצמך שהם בטח עדיין צוחקים עלייך על זה אן שהם בטח עדיין זוכרים לך את זה בזמן שהם שכחו את זה יום למחרת ועכשיו הם עסוקים במשהו אחר לגמריי. תחשוב על זה, אתה מתעסק ככה בדברים של אחרים? אתה נותן להם כזה מקום בראש שלך? לא, וככה גם אחרים עושים. החיים ממשיכים וקורים דברים אבל הם חולפים מהר כמו שהם באו.

^^
מקווה שהצלחתי קצת לעזור :)

תחשוב על החרטה שתהיה לך אחרי המפגש
באותו רגע אתה תבין שזה לא באמת משנה מה יצא לך מהפה ומה תעשה אתה תרגיש יותר טוב ככה מאשר שלא תעשה כלום כל הערב ותבזבז אותו

וואלה בוח מה שהיא כתבה , רק ש.. זה שריר.
כלומר כל פעם נזכרים בזה שלאף אחד לא אכפת, וככה פשוט זה נהיה הרגל ומתחילה להיות יותר חזקה ההבנה הזאת..

וכן.. תחשבי ש"מקסימום עשינו פדיחה". מה קרה? כולה פדיחה שכולם ישכחו.
ונדיר נדיר שעדיין זוכרים אחרי שנים אם זה פדיחה ממש גדולה .
אבל חות מזה, 99% שוכחים וזה לא משמה