איך מפסיקים התמכרות לפגיעה עצמית ?

אישית לא עשיתי את זה אבל כן היו לי התמכרויות אחרות והכי טוב זה לנתק את עצמך מהסביבה של זה ומדברים שמזכירים לך את זה כשאת/ה מרגיש/ה צורך פשוט לחפש תחליף לזה אולי לשחק במחשב יש טריק עם גומיה שאת שמה על היד וכשאת מרגישה צורך את פשוט מושכת אותה ומשחררת

שואל השאלה:
אני באמת ניסיתי לעשות את זה אבל זה ממש קשה כי ישלי דחף של החיים

כל פעם שאת רואה שאת עושה את זה לעצור תצמך ולהתעסק במשהו אחר

אני מבינה אבל בסופו של דבר הדחף יעבור אם תרגילי את עצמך לדברים אחרים

לפני שאני אענה, את יכולה להגיד לי למה את עושה את זה? זה יעזור לי לתת לך תשובה שתעזור לך

שואל השאלה:
יש המון סיבות ללמה אני עושה את זה אבל הבעיה שלי היא שאני ממשיכה לעשות את זה והסיבה העיקרית היא כי זה פשוט נותן לי תחושת סיפוק למרות שזה בא יחד עם תחושת גועל אם את מבינה אוצי

את מוציאה ככה את הכאב/קושי שלך?
בגלל זה זה מספק אותך?

שואל השאלה:
כן בדיוק,בגלל שכואב לי נפשית אז אני מוציאה את זה בכאב פיזי

אני מבינה אותך, כמו שאמרתי את בסוף עושה את זה ושמה לב מתישהו למעשה ולא מפסיקה אותו, תכריחי תצמך להפסיק. גם לי היו הרגלים לא טובים אמנם לא פגיעה עצמית אבל ככה זה עובד, זה הסתגלות ומשמעת שאת צריכה לפתח לאט לאט לדעתי לפחות

שואל השאלה:
תודה רבה לך:)

הבנתי, ככה חשבתי
את צריכה למצוא דרך אחרת לפרוק את הכאב שלך החוצה, דרך שהיא לא פגיעה בעצמך, דרך שתתאים לך, כל פעם שיבוא לך הדחף של... תעשי את הדרך האחרת שבחרת עד שלא תרגישי צורך בזה והגוף יגמל מזה, כי את מוציאה את הכאב שלך בדרך אחרת וטובה. נכון על הנייר זה נשמע פשוט אבל זה לא, אבל זה בהחלט אפשרי וחייב לקרות❤

איש מקצוע יעזור לך מאוד לכוון אותך ולתת לך כלים בשביל להתמודד עם הפע.
ואני גאה בך שבכלל את שואלת ומנסה לבקש עזרה, זה לא מובן מאליו בכלל
וזה מראה באמת כמה את חזקה ואת תתגברי על הכל כל עוד את רוצה ושיתוף פעולה מלא שלך, כי אם את לא תרצי להפסיק כלום לא יעזור.
זה כמובן תהליך וקשה אבל את תעברי הכל אני מאמינה בך

מחזקת^

שואל השאלה:
תודה רבה רבה אני ממש מעריכה את זה וזה מאוד מחזק אותי ❤

באהבה מאמינים בך❤

יש כאלו stress toys ויש צעצוע של כסיסת ציפורניים, זה לא מיועד רק לבסיס ציפורניים זה כמו בצורה של דבק סטיק ויש על זה שפיצים דוקרים כאלו ואפשר לגלגל את זה על העור וזה יכול לעזור אני אשים פה קישור
https://littleouchies.com/products/little-ouchies-grippie-spin-clicks

תשתף בזה מישהוא כמו חבר טוב.
תעשו מטרת יעדים, שיעודד אותך ויתמוך בך.
תעשו זמנים שעד זמן כך וכך אתה לא פוגע בעצמך, וכו'
הרבה מנסים דברים כאלה עם זמנים.
ברגע שתעשה את זה טוב, בעזרת השם זה ירוץ ותתרגל להפסיק עם זה

היי
אני חושב שאני יכול להבין אותך ומה גורם לך לעשות את זה
ואני שמח שמצאת אומץ לשתף ושאת מחפשת דרך להפסיק
אין כנראה פתרונות פלא שיגרמו לך להפסקה מיידית אבל בהחלט
קיים תהליך שעוזר להפסיק
חשוב להבין מה גורם לך להתמכרות זו ( לחץ, כעס, חרדה )
ואז לנסות להכין חלופות- פעילות ספורטיבית, אולי ריצה קצרה, נשימות עמוקות,
שיחה עם אנשים קרובים- משפחה, חברים לנסות לא להישאר לבד ברגעים אלו
הייתי ממליץ גם על טיפול מקצועי
ניתן גם לנסות לשוחח עם נציגי עמותות שמתמחות בנושא:
לער"ן-באופן אנונימי באתר, בוואטסאפ 052-8451201, במסרון 052-9993544 ובקו החם 1201
לסה"ר-באתר של העמותה, בוואטסאפ 055-9571399, בצ'אט אנונימי https://sahar.org.il או באינסטגרם ובטיקטוק elem.digital.
לעלם-באתר של העמותה, בוואטסאפ 054-6786776, במייל: [email protected]
מאחל לך למצוא פתרון במהרה

היי לך,
מרגישה ממעט המילים בהן בחרת להשתמש את תחושת האמביוולנטיות- נראה שמצד אחד את רוצה להפסיק ומצד שני עוד לא מצאת את ה"איך".. נשמע שאת מודעת למצב, מתוסכלת ממנו ורוצה לשנות אותו.. הנחישות בה את מתנסחת יכולה אולי להוות עדות לכוחות שיש בך..
כמה לא מובן מאליו שכתבת פה את שעל ליבך..
יקירתי, שיתוף של חברים, משפחה ואפילו אנשי מקצוע יכול אולי לעזור לך למצוא את דרך ההתמודדות הנכונה ואולי אף להקל עליה..
מצרפת לך כאן את מאגר ארגוני הסיוע שנבדקו ואושרו על ידינו, ייתכן שתוכלי למצוא שם משהו שרלוונטי עבורך. לשיקולך. https://sahar.org.il/podcasts/
כמתנדבת בעמותת סה"ר- סיוע והקשבה ברשת, מזמינה אותך לדבר איתנו בצ'אט, במרחב בטוח ונטול שיפוטיות... תוכלי לעשות זאת בכל זמן שתרצי ובאנונימיות.. נשמח להיות לך כתף תומכת בתקופה הזו.
מצרפת לך קישור לצ'אט,
שלך,
מתנדבת סה"ר

אין שיטה פלאית שתעביר את הכל, זה תהליך ארוך שיהיו בו עליות וירידות וכנראה לצערנו גם לא מעט נפילות, ותלוי בבן אדם שאתה, אבל אני יכולה להגיד שבאופן אישי התחושה שהכי ליוותה אותי בתהליך הזה חוץ מהדחף,(אחרי שנים של פגיעות על בסיס יום יומי), זו תחושת פחד. ופחד זה אחד הרגשות שיותר קשה להתמודד איתם, לכן חלק גדול מהתהליך שאתה מתכנן לעבור הוא קודם כל להיות מודע למה הולך להיות לפניך. תשאל את עצמך שאלות בעניין הזה, תמצא תשובות. תבין מה אתה הולך לפגוש בדרך הזו, תמצא מה הכי יעבוד בשבילך. וכמובן, אם זו אופציה, לערב גורם מקצוע.
מעבר לזה, עוד אחד מהדברים שהכי עזרו לי זה להחליף את ההרגל של הפגיעה בהרגל אחר. לפי תקופה. באופן אישי אחרי כל נפילה החלפתי "הרגל". ככה שהיו תקופות שהכרחתי את עצמי לכתוב, היו פעמים שהכרחתי את עצמי לנגן, היו פעמים שהכרחתי את עצמי לצאת לרוץ. זה לקח שנים עד שזה נהיה מרצון ולא הייתי צריכה להכריח את עצמי, אבל זו הדרך, זה מה שעבד לי.

שואל השאלה:
תודה לך !