3 תשובות
את צריכה להתחיל לאכול תזונה נכונה.
נוסף על כך, אני ממליץ לך לצרוך גם מולטי ויטמינים כדי למנוע מצב של חוסר ויטמינים ומינרלים.
לאחר כשבוע תתחילי לעסוק בפעילות גופנית, אך לא יותר מדי קשה.
את יכולה לעשות יוגה, פילאטיס או ריקוד.
כדי שלא תשמיני יותר מדי
נוסף על כך, אני ממליץ לך לצרוך גם מולטי ויטמינים כדי למנוע מצב של חוסר ויטמינים ומינרלים.
לאחר כשבוע תתחילי לעסוק בפעילות גופנית, אך לא יותר מדי קשה.
את יכולה לעשות יוגה, פילאטיס או ריקוד.
כדי שלא תשמיני יותר מדי
תאכלי יותר ויותר קלוריות אבל לעשות את זה בהדרגה ובאיטיות ולאט לאט שתרגישי שאת יכולה תשלבי יחד עם זה פעילות גופנית
ערב טוב:)
לפני הכל- כל הכבוד ע--נ--ק--י! אני הכי גאה בך בעולם! אני יודעת עד כמה זה לא קל להגיע להחלטה הזאת, ואני מבטיחה לך שזאת ההחלטה הנכונה. ושלא תצטערי עליה.. את צריכה להיות גאה בעצמך! כל הכבוד ענקי!
ולעניין-
אז ככה.. אני ממליצה לך ללכת למרפאה של הפרעות אכילה. לא צריך אשפוז בכלל.. שם יש דיאטנית שתעזור לך עם האוכל ולהגיע למשקל בריא, מה גם שבמרפאה יתנו לך כל דבר שתא צריכה. הם לא יאשפזו אותך והם יהיו שם בשבילך ויעזרו לך להילחם.. בקיצור- ממש ממש כדאי לך. את חייבת לאכול נכון והם יעשו את זה ויעזרו לך ללמוד לאכול כך בצורה הכי טובה שיש..
עוד דבר-
תחליטי שאת יוצאת. ברגע שתגידי את זה לעצמך, את באמת תתחילי.. אני יודעת שכבר החלטת אבל תגידי את זה לעצמך עוד ועוד, תזכרי שאת המנצחת. את עומדת לנצח אותה.. ואת יכולה.
לצערך (ולצערי.) אין תרופת פלא. החלטת- מעולה, עכשיו תוכיחי למחלה שזאת לא סתם החלטה..
קודם כל אני ממליצה לך לעשות הפרדה בינך לבינה, אני יודעת שלי הרבה יותר קל להילחם במשהו כשהוא ממשי.. כשאת יודעת מול מה את נלחמת המלחמה שלך ממוקדת יותר וגם.. טוב, הייתי אומרת פשוטה יותר אך זה לא ממש כך.. בכל מקרה- זה יותר נוח וממש עוזר.
לכולנו יש למען מה לחיות ולאכול למען מה להבריא.. למען ההורים שלך, למען החברים, המשפחה.. למען החיים שלך בראש ובראשנה.. למען מה שעדיין לא הספקת לחוות ותפסידי אם תמשיכי ככה.. למען הילדים העתידיים שלא יהיו לך אם תמשיכי ככה.. למען הבריאות, למען העתיד שלך, למען.. למענך.
מתוקה- תחליטי שאת מנצחת. ותזכרי את זה כי זה לא תמיד יהיה הכי קל וגם לא תמיד הכי נעים ולפעמים אפילו קשה.. אבל, זה שווה את זה. זה לגמרי שווה את זה. את שווה את זה.
באמת! אל תיכנעי לה- את שווה את זה. ואת תפסידי את כל זה אם תמשיכי ותקשיבי לה.. תעשי רשימה של דברים שיהיו לך רק אם תחלימי, או יותר נכון דברים שלא יהיו לך אם תישארי חולה. דברים שאת נלחמת למענם.. כשקשה לך, תחשבי עליהם חזק-חזק ותחזירי מלחמה.
בכל בוקר כשאת מסתכלת במראה תגידי לעצמך "אני יפה. אני מדהימה. אני לא שמנה." (את רזה.)
בהתחלה זה לא יעבוד, אבל אז.. לשלוש שניות בערך (וגם זה משהו!), ואחרי עוד כמה ימים.. לעוד כמה שניות ולעוד כמה.. עד שיגיע היום שבו לא תצטרכי לומר את זה לעצמך. שבו תדעי את זה בעצמך בלי התזכורת הזאת..
תנסי בכל יום להתעלות מעל עצמך, מעליה. אם אתמול ויתרת על הסנדוויץ'' אחרי ביס.. היום תאכלי עוד שניים. מחר- עוד. בעוד יומיים כבר תגמרי חצי.. תנצחי אותה בכל יום. הרי זה ידוע שהפרטים הקטנים הם אלה שמשנים את התמונה הגדולה.. (זה והשמחה.) כך גם במלחמה בייחוד במלחמה הזאת- תתחילי עם הניצחונות הקטנים, לאט לאט תתקדמי יותר ויותר ותצליחי לאכול ולנצח אותה יותר ויותר, ותהיי חזקה יותר ממנה.. (למען האמת- את כבר חזקה.. בטירוף.) ובסוף- בסוף כבר לא יהיו ניצחונות עליה, לא קטנים ולא גדולים.. כי את תחלימי לגמרי. כי תנצחי אותה ובגדול, וזהו. לא תהיה יותר אנורקסיה..!
אני יודעת שזה מוזר ויכול להיות שכרגע זה לא עוזר.. אבל תנסי פחות לחשוב. תאכלי אוטומטית. עד כמה שזה קשה- תנסי להשתיק את הקול הזה בראש שמבלבל לך את המוח ומשגע אותך עם ה"אל תאכלי.. באמת כדאי לך לאכול את זה?" תתעלמי ממנו ופשוט תאכלי. בלי לחשוב על כלום. אני יודעת שזה קשה, ואולי כרגע את עדיין לא במקום שאת יכולה לעשות את זה.. אבל בעוד כמה חודשים, מתי שזה יתאים.. תנסי את זה.
מתוקה.. את יכולה לעשות לה "דווקא". לא רוצה שתאכלי? לכי ותאכלי משהו. רוצה שתרדי במדרגות? רדי במעלית ותשתי שלוק מיץ..
אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל זאת אחת הדרכים להביס אותה..
עוד משהו, כמה משימות..
1. בכל בוקר לפני שאת קמה מהמיטה תחשבי משהו חיובי על עצמך, משהו טוב בחיים שלך, מעשה טוב שעשית.. תכונה טובה שלך.. לא משנה מה. שוב- ייקח לזה זמן אבל זה יעבוד. (לא, הדברים לא ייגמרו לך. לעולם)
2. תלכי למראה ותסתכלי על עצמך. תגידי לעצמך 3 דברים שאת אוהבת בעצמך. לפחות שלושה. תעשי את זה בכל יום.. או לפחות פעמיים בשבוע ולאט-לאט.. גם זה ישפר לך את ההרגשה.
3. אל תשכחי אפילו לרגע.. תגידי לעצמך בכל יום- "את נלחמת ואת עושה את זה מעולה. הכי מדהים שאפשר. את נלחמת, את המנצחת, ואת הולכת לנצח אותה ובענק.."
בכל מקרה- בהצלחה ענקית.. you can do it!
קדימה, אלופה, תכסחי לה את הצורה!
תמיד פה אם צריך..
יאללה, צאי לדרך..:)
לפני הכל- כל הכבוד ע--נ--ק--י! אני הכי גאה בך בעולם! אני יודעת עד כמה זה לא קל להגיע להחלטה הזאת, ואני מבטיחה לך שזאת ההחלטה הנכונה. ושלא תצטערי עליה.. את צריכה להיות גאה בעצמך! כל הכבוד ענקי!
ולעניין-
אז ככה.. אני ממליצה לך ללכת למרפאה של הפרעות אכילה. לא צריך אשפוז בכלל.. שם יש דיאטנית שתעזור לך עם האוכל ולהגיע למשקל בריא, מה גם שבמרפאה יתנו לך כל דבר שתא צריכה. הם לא יאשפזו אותך והם יהיו שם בשבילך ויעזרו לך להילחם.. בקיצור- ממש ממש כדאי לך. את חייבת לאכול נכון והם יעשו את זה ויעזרו לך ללמוד לאכול כך בצורה הכי טובה שיש..
עוד דבר-
תחליטי שאת יוצאת. ברגע שתגידי את זה לעצמך, את באמת תתחילי.. אני יודעת שכבר החלטת אבל תגידי את זה לעצמך עוד ועוד, תזכרי שאת המנצחת. את עומדת לנצח אותה.. ואת יכולה.
לצערך (ולצערי.) אין תרופת פלא. החלטת- מעולה, עכשיו תוכיחי למחלה שזאת לא סתם החלטה..
קודם כל אני ממליצה לך לעשות הפרדה בינך לבינה, אני יודעת שלי הרבה יותר קל להילחם במשהו כשהוא ממשי.. כשאת יודעת מול מה את נלחמת המלחמה שלך ממוקדת יותר וגם.. טוב, הייתי אומרת פשוטה יותר אך זה לא ממש כך.. בכל מקרה- זה יותר נוח וממש עוזר.
לכולנו יש למען מה לחיות ולאכול למען מה להבריא.. למען ההורים שלך, למען החברים, המשפחה.. למען החיים שלך בראש ובראשנה.. למען מה שעדיין לא הספקת לחוות ותפסידי אם תמשיכי ככה.. למען הילדים העתידיים שלא יהיו לך אם תמשיכי ככה.. למען הבריאות, למען העתיד שלך, למען.. למענך.
מתוקה- תחליטי שאת מנצחת. ותזכרי את זה כי זה לא תמיד יהיה הכי קל וגם לא תמיד הכי נעים ולפעמים אפילו קשה.. אבל, זה שווה את זה. זה לגמרי שווה את זה. את שווה את זה.
באמת! אל תיכנעי לה- את שווה את זה. ואת תפסידי את כל זה אם תמשיכי ותקשיבי לה.. תעשי רשימה של דברים שיהיו לך רק אם תחלימי, או יותר נכון דברים שלא יהיו לך אם תישארי חולה. דברים שאת נלחמת למענם.. כשקשה לך, תחשבי עליהם חזק-חזק ותחזירי מלחמה.
בכל בוקר כשאת מסתכלת במראה תגידי לעצמך "אני יפה. אני מדהימה. אני לא שמנה." (את רזה.)
בהתחלה זה לא יעבוד, אבל אז.. לשלוש שניות בערך (וגם זה משהו!), ואחרי עוד כמה ימים.. לעוד כמה שניות ולעוד כמה.. עד שיגיע היום שבו לא תצטרכי לומר את זה לעצמך. שבו תדעי את זה בעצמך בלי התזכורת הזאת..
תנסי בכל יום להתעלות מעל עצמך, מעליה. אם אתמול ויתרת על הסנדוויץ'' אחרי ביס.. היום תאכלי עוד שניים. מחר- עוד. בעוד יומיים כבר תגמרי חצי.. תנצחי אותה בכל יום. הרי זה ידוע שהפרטים הקטנים הם אלה שמשנים את התמונה הגדולה.. (זה והשמחה.) כך גם במלחמה בייחוד במלחמה הזאת- תתחילי עם הניצחונות הקטנים, לאט לאט תתקדמי יותר ויותר ותצליחי לאכול ולנצח אותה יותר ויותר, ותהיי חזקה יותר ממנה.. (למען האמת- את כבר חזקה.. בטירוף.) ובסוף- בסוף כבר לא יהיו ניצחונות עליה, לא קטנים ולא גדולים.. כי את תחלימי לגמרי. כי תנצחי אותה ובגדול, וזהו. לא תהיה יותר אנורקסיה..!
אני יודעת שזה מוזר ויכול להיות שכרגע זה לא עוזר.. אבל תנסי פחות לחשוב. תאכלי אוטומטית. עד כמה שזה קשה- תנסי להשתיק את הקול הזה בראש שמבלבל לך את המוח ומשגע אותך עם ה"אל תאכלי.. באמת כדאי לך לאכול את זה?" תתעלמי ממנו ופשוט תאכלי. בלי לחשוב על כלום. אני יודעת שזה קשה, ואולי כרגע את עדיין לא במקום שאת יכולה לעשות את זה.. אבל בעוד כמה חודשים, מתי שזה יתאים.. תנסי את זה.
מתוקה.. את יכולה לעשות לה "דווקא". לא רוצה שתאכלי? לכי ותאכלי משהו. רוצה שתרדי במדרגות? רדי במעלית ותשתי שלוק מיץ..
אני יודעת שזה נשמע הזוי אבל זאת אחת הדרכים להביס אותה..
עוד משהו, כמה משימות..
1. בכל בוקר לפני שאת קמה מהמיטה תחשבי משהו חיובי על עצמך, משהו טוב בחיים שלך, מעשה טוב שעשית.. תכונה טובה שלך.. לא משנה מה. שוב- ייקח לזה זמן אבל זה יעבוד. (לא, הדברים לא ייגמרו לך. לעולם)
2. תלכי למראה ותסתכלי על עצמך. תגידי לעצמך 3 דברים שאת אוהבת בעצמך. לפחות שלושה. תעשי את זה בכל יום.. או לפחות פעמיים בשבוע ולאט-לאט.. גם זה ישפר לך את ההרגשה.
3. אל תשכחי אפילו לרגע.. תגידי לעצמך בכל יום- "את נלחמת ואת עושה את זה מעולה. הכי מדהים שאפשר. את נלחמת, את המנצחת, ואת הולכת לנצח אותה ובענק.."
בכל מקרה- בהצלחה ענקית.. you can do it!
קדימה, אלופה, תכסחי לה את הצורה!
תמיד פה אם צריך..
יאללה, צאי לדרך..:)
באותו הנושא: