החיים שלי פשוט כואבים לי פריקה

לפני שלוש חושדים גילית שלסבתא שלי יש סרטן
סבתא שלי גידלה אותי היא ממש אמא שלי
עברנו טיפולים והמון חרטה
אני מרגישה כאילו אני מיותרת אצל המשפחה שלי, אני מרגישה שכשאמא שלי מסתכלת עליי היא מסתכלת על כלום כאילו מישהו זר עומד לידה
הם נזכרים בי כשהם צריכים משהו
לסבתא שלי יהיה ניתוח ביום רביעי ורציתי לנסוע איתה והם אמרו שאני חסרת תועלת ושזה לא יעזור לאף אחד וצעקו עליי ,אני מבינה שקשה להם אבל אני פשוט מיותרת לכולם
לחברים שלי
למשפחה שלי
אמא שלי אומרת לי שלא ייצא ממני כלום
היא העיפה אותי מהבית פעם אחת
אבל בערך לחצי יום התייבשתי והייתי חייבת לחזור כי הייתי שנייה מלהתעלף היה חם מאוד ולא משנה כמה שתיתי זה קרה
בקיצור אף אחד לא צריך אותי , כולם מזלזלים בי , אני כרגע אצל סבתא שלי סוג של פגישת פרידה כי אני מפחדת שאאבד אותה ,
אני פשוט רוצה למות
נמאס לי מהכל
נמאס לי מהצעקות
מהריבים
מהכישלונות
מהכאב
מהחרדות
רק דברים רעים קורים לי
ציונים שימחו אותי אבל עכשיו אני לא מרגישה כלום
אני נשברתי וזה הסוף נמאס לי
אני רוצה לקחת את סבתא שלי (כבריאה) ולעזוב למקום רחוק
ההורים שלי תמיד התעלמו ממני ...תמיד ...
לא הקשיבו למה שאני אומרת ולדעתי