אני כל כך מדוכא ואני לא מסוגל להרים את הראש כדי לקום להתארגן לבית ספר..

מה קרה?
ותתעלם מאמא שלך אם היא ממהרת לעבודה היא לא מסוגלת לראות את הקושי האמיתי שלך וחושבת שזה סתם עצלנות, זה קרה גם לי..

אני מאמינה שאתה תצליח לשכנע אותה ותוכל להסביר שקשה לך והיא תבין

שואל השאלה:
אבל גם אתמול לא הלכתי.. בשבילה כל מה שחשוב זה לימודים. אני כמו ציון בשבילה. לא אכפת לה ממני..

אתה יכול לבוא לפרטי?

אני כל כך מבין אותך.-.
אני תמיד הייתי מעמיד פנים שאני הולך לבית הספר ואז חוזר לבית~
להתווכח עם אמא שלי זה וויכוח שלא יוביל לשום מקום._.

מבינה אותך אבל אל תתייאש. לאמא שלך חשוב שתצליח גם אם זה גובל רגש פנימי.
ממליצה לך לחשוף בפניה את רגשותיך כי בכל זאת לא טוב להשאיר על הלב ואני אשמח לעזור לך אם תרצה. תרגיש טוב!

שים שירים תתעודד, תרקוד קצת, תעשה כיף וקום מהמיטה יאללה בלאגן