3 תשובות
תנסי לאזן את העלייה במשקל עם ספורט, וככה מסת השריר שלך היא זו שתעלה יותר ולא אחוזי השומן בגוף.
הספורט יעזור לך להרגיש יותר טוב עם עצמך, ואולי תמלא את החלל שהאנורקסיה ממלאת כשאת מרעיבה את עצמך. יכול להיות שהידיעה שאת כן עושה משהו בשביל הגוף שלך (=ספורט) תקל על הקושי שבאכילה.
אם את לא מצליחה לעזור לעצמך בשום אופן, כדאי שתשקלי טיפול פסיכולוגי. בהצלחה!
תקשיבי את מרגישה ככה בגלל שאת עדיין שונאת את עצמך וחושבת שאת לא רזה או יפה, נסי לסלוח לעצמך, את בסדר גמור והמטרה שלך היא לצאת מזה. נסי לעשות כושר
גם אצלי תמיד ההרגשה שאני נראית יותר טוב ממה שאני חושבת מתרחשת בדיעבד שזה נורא. גם כשהייתי בתת משקל משמעותי הרגשתי רזה אבל רק אחרי שעליתי במשקל ראיתי כמה באמת הייתי יותר מדי רזה. אני 3 שנים עם הפרעה, לפני שנה התחלתי טיפול וקיבלתי תפריט שהיה ממש סביר ולא מטורף מבחינת כמות. כשהתחלתי את הטיפול אז גם ככה הייתי במשקל תקין (על גבול התת משקל) ואז לפעמים הייתי אוכלת אפילו יותר מהתפריט ומרגישה חסרת שליטה ושאני נכשלת.. הדיאטנית אמרה שיכול להיות שאני ארגיש רעב מוגבר וזה באמת קרה אבל הייתי חייבת להרעיב את עצמי כדי לתקן את זה וחזרתי להרעבות חמורות. הרגשתי שהמשקל שלי מתייצב על מספר שממש לא מתאים לי ולא נוח לי בו ולא משנה מה עשיתי, הגוף שלי כבר לא הצליח לרדת במשקל אלא רק חזר למשקל הזה כל הזמן. הרגשתי כל כך שמנה ונפוחה וזנחתי את התפריט. אחרי כמה חודשים התחלתי בהדרגה לבנות לעצמי תפריט שמבוסס על התפריט שקיבלתי.. עם הזמן התרגלתי אליו ואפילו לפעמים הרשיתי לעצמי לאכול דברים מעבר כמו חתיכה מחטיף שוקולד, חתיכת חלה ביום שישי. אחד הדברים שמאוד עזרו להרגשה שלי זה ספורט.. לא מאומץ מדי, רק 10 דקות ביום. יש המון סרטונים כאלה ביוטיוב. זה חיזק לי את השרירים ועזר להרגשה שלי גם פיזית וגם נפשית.
אנונימי