אני לא כלכך יודעת איך להמשיך לחיות..

שואל השאלה:
הכוונה שלי היא שאני רוצה לחיות.. אבל הכל קשה מדי ואני לא כלכך מסוגלת כבר.. אני בחיים לא אעשה את זה כי אני לא אשאיר פה אנשים מרוסקים מאחרי אבל .. מקווה שהבנתם למה התכוונתי

פסיכולוג.
זה לא רע שיהיה לך אחד.
את מבינה שמה שאת עוברת זה הרבה יותר ממה שבן אשם צריך לעבור, נכון?
את חייבת עזרה מקצועית. באמת.
כאן בפרטי אם בא לך לפרוק או סתם לדבר 3>

שואל השאלה:
היה ל פסיכולוג
לא עוזר זה סתם חרטה

אני מצטער לשמוע שאת עוברת את זה אני יודע איך זה מרגיש לחשוב כל הזמן אולי זה הפיתרון ולא לעשות את זה איך זה להילחם בעצמך כדי לעבור עוד יום לא נוח לי לספר את זה פה אבל אם את רוצה אני אכתוב פה ולא בפרטי
לאף אחד לא מגיע לעבור את זה ובמיוחד לא לבד
אני לא יודע כמה אני יכול לעזור לך ואם בכלל אבל אני כן רוצה לנסות לעזור לך לפחות להקשיב לך
להזיק זה לא יכול אז אם את רוצה תשלחי לי הודעה אני פה כדי להקשיב לך ולנסות לעזור

חלק מהפסיכולוגים ממש גרועים. אבל אחרים מועלים.
את יכולה אולי לתת לזה עוד צ'אנס? אבל הפעם לאחד אחר?

שואל השאלה:
אני ברשימת המתנה לפסיכולוג אחר אבל זה יכול לקח מלא זמן.. אני כבר מחכה מלא זמן..

דבר ראשון, זה כבר טוב.
ודבר שני, אני כאן בפרטי אם בא לך לדבר. לא שופטת ולא כלום. לפרוק לפעמים עוזר מאוד. תאמיני לי.

מאחר שראיתי שכולם פה כותבים את אותה עצה שזה ללכת לפסיכולוג(שאני אישית לא מאמינה בזה)אז אני אתן לך עצה אחרת.תתחילי לכתוב ממש מה את מרגישה ביומן במה שבאלך אולי אפילו תעשי מזה כתיבה ברמה ספרותית כאילו ממש את הרגשות שלך אני בטוחה שזה יעזור לך להשתחרר ואולי אפילו תמצאי תחביב חדש בנוסף תמצאי עיסוק שימלא אותך בדרך כלל נכנסים לדיכאון משעמום ובדידות ובגלל זה כדאי שתנסי להיות כמה שיותר בקרבת אנשים ולהעסיק את עצמך :)

אני כל כך מבינה אותך,אני לא הייתי אצל פסיכולוג,אני רוצה לנסות,בכל יום אני שמה מסכה של מישהי שמחה שהיא פשוט לא אני,אין לי למי לספר או לפרוק,מרוב חרדות הפכתי את כולם לאוייבים שלי.

אני ככ מבינה אותך וגם את מי שמעלי

אל תישברי, את עוד תצליחי, שתי האנונימיות מעלי, הראשונה תנסי לא לשים על עצמך מסכה, תהיי כנה עם עצמך והרגשות שלך, למה אין למי? אין לך משפחה או חברים ? נסי לכתוב ביומן.וגם את אנונימית השנייה תהיי חזקה

אני מאוד מבינה אותך.(אין לך מושג כמה), אני יכולה לנסות להקשיב לך ולתת עצות מניסיון אישי.. אבל כרגע פה קשה לתת לך עצות כשלא יודעים מה הקשיים.. לדוגמא- יש כאלו שיכתבו לך תשמעי מוזיקה נכון מוזיקה יכולה לעודד בזמנים קשים, יש מקרים שזה באמת הפיתרון וזה מכיח את הכאב ויש מקרים, שזה פיתרון זמני..מעלים את הכאב באותו רגע, אבל לא פותר את הבעיה.. נכון כנמצאים בתוך הכאב ונכנסים ללחץ ממנו אז זה יכול להיות רעיון מעולה- לשמוע שיר טוב או לראות סרט להרגע קצת ואז כשנרגעים קצת לחשוב על פיתרון... אם את רוצה לכתוב לי את מוזמנת..

סובלים וממשיכים לחיות
קשה
אין מה לעשות
אבל לא מתאבדים או מוותרים
פשוט סובלים בשקט או משתפים אנשים ולאט לאט זה מסתדר
זה הכל...
כמו שכולם עושים

היי, אני באותו המצב.
מכיר את ההרגשה. פסיכולוגים לא עוזרים, הרבה פעמים. גם כדורים לא, לפחות לחלק מהאוכלוסייה. אני אישית מחזיק מעצד בעזרת חברה מאוד טובה שלי, זה באמת משהו שיכול לעזור. תנסי עוד פסיכולוגים, עד שתמצאי אחד מתאים. תמיד כדאי לפרוק, בין אם זה אצל מישהו ובין אם זה סתם בכתיבה. אפילו לשחרר עצבים זה טוב.
תמיד תמצאי משהו לעשות, שיעמום יגרום לחוסר מעש, שיגרום לעצלות, שיגרום לגוף לא בריא עקב חוסר בספורט, מה שיעצים את הדיכאון עצמו. אני למשל אוהב מאוד אנימה ומשחקי מחשב, אז אני תמיד מנסה לפחות למצוא משהו מהם, כדי להעביר את הזמן כשאותה חברה לא יכולה לדבר.
אם את צריכה משהו, אני תמיד כאן. מוזמנת לשלוח פרטי :)

באופן כללי זה נכון שיש פסיכולוגים טובים ויש פחות כדאי לברר המלצות
מניסיון שלי אישית פסיכולוג טוב יכול מאוד לעזור אבל מה שראיתי אצל הרבה שטענו כמוך שפסיכולג לא עזר להם וזה חרטא זה שהם מלכתחילה לא מספיק האמינו בזה או שדחפו אותם ללכת והם לא באמת רצו או שלא היו מספיק כנים בקיצור למדתי מזה שכדי שפסיכולג יעזור דבר ראשון צריך לבוא מרצון ולהאמין בזה
(ואם תשאלי למה להאמין התשובה היא דיי פשוטה כי הרבה אנשים הרי עוברים דברים בחיים לפעמים אותו דבר בדיוק וחלקם מתרסקים מזה וחלקם עוברים הלאה איך זה יכול להיות ? התשובה היא שבסופו של דבר זה עניין של איך להסתכל על הדברים וזה מה שפסיכולג או מטפל רגשי עוזר) בכל אופן בהצלחה ואני מאמין שיהיו ימים שתצחקי על התקופה הזאת..

שואל השאלה:
נכנסתי עכשיו וראיתי את כל התגובות שלכם.. אין עליכם תודה מעריכה

תפתחי פרטי