תשובה אחת
זה ממש לא אותו הדבר,
בהזדהות העצמי שלך נבלע אל תוך הבנת מי שמספר לך משהו. משהו בתוכך מקשיב לו ובמקום להבין שזהו עולמו שלו משהו בתוכך מתעורר, ניצת ונתפס בעולמו שלו. לעומת אמפתיה שכוללת הבנה של הצד השני לעומקו אבל משאיר מקום לאחר לפעול בו.
לדוגמא: מישהו מספר לי על חוויות הדחייה שלו מבית ספר.
אם אזדהה: אקשיב לחוויותי שלי שדומות מבית הספר, ואחשוב שאני מבין אותו בעוד שאני עסוק בעצמי, אני מבין את עצמי ונשאר שם. בעקבות זה לא יתעוררו אצלי שאלות לגביו כי אני חושב שאני יודע בדיוק מה הוא חווה, בעוד שהוא בסף הכל צייר תמונה של מצב ואת צבעי הרגש אני הכנסתי מתוך גווני אירועי העבר שלי. בגלל שאני מזדהה אני חושב שאני כבר יודע מה הוא מרגשי ואיך זה אצלו, צבעתי את עולמו בצבעי שלי ואני נתקע שם.
לעומת זאת אמפתיה במקרה כזה פירושה להקשיב לאירועי העבר שלו, להבין איזה תמונה הוא מצייר, ולהבין שאצלי אותה תמונה נצבעה בצבעי רגש שונים ושמעניין כיצד נצבעת החוויה בעולם הרגש שלו, בגלל שבמצב זה אני אמפתייתעוררו אצלי שאלות, מבפנים על מה הוא מרגיש ואיך זה עבורו, מתוך עולמו שלו. באמפתיה אני לא משליט את עולמי שלי על האחר, פשוט מבין, הולך ומבין והולך ומרגיש את האחר.
אסף יוסף. עו"ס.
אסף יוסף, עו"ס