6 תשובות
פסיכיאטר
לא להיכנע לדיכאון, לצאת מהבית גם אם לא רוצים לפני שזה יהיה כמעט בלתי אפשרי, לדבר עם אנשים קרובים
להתעסק בדברים שמעניינים ושעושים טוב
שואל השאלה:
אני מרגישה בודדה.. אפילו לא הזמינו אותי לארוחת חג.. אני פשוט לבד וקשה לי
אני מרגישה בודדה.. אפילו לא הזמינו אותי לארוחת חג.. אני פשוט לבד וקשה לי
שואל השאלה:
לא
לא
משתתפת בצערך. אין לי פיתרון כל כך את היחידה שיכולה לעזור לעצמך והחיים שלך תוליים בעצמך. תצאי החוצה לטייל , לשבת בגן שעשועים עם הטלפון העיקר לא להתחרפן עם עצמך. אם יש לך כלב תקחי אותו לטיול, לכי לחדר כושר, תרשמי אותי לחוג, תמיד תמיד לקווי שיהיה יותר טוב ואל תאבדי תקווה.
תתמודדי עם זה והיה גאה בעצמך שאת מצליחה לסבול את כל הבל הנוראים הזה ותביני שאת לא היחידה ויש מלא ילדים בעולם הזה עם דיכאון ובלי חברים וזה לא תמיד אשמתם יכול להיות שפשוט לא התמזל מזלם.
אני כל החברים שלי עזבו את הבית ספר ואין לי חבורה ואני בכיתה י , ונתקעתי בחבורה של בנים ואולי בקושי בת אחד ויש שם בן שנוגע בי כל הזמן ורוצה אותי ואני מרגישה עם זה הכי לא בנוח אין לי אפשרות אחרת אבל עם כל זה שלא כיף לי איתם ואני סובלת ומכריחה את עצמי לבוא להיות איתם בהפסקות במקום להיות בטלפון , זה עדיף מאשר הדיכאון שהיה לי כשלא היו לי בכלל חברים. לא כיף לי להיות רק עם בנים חייבת להגיד ובכללי בכלל לא טוב לי , ותמיד היה לי תקווה שהצבא יהיה לי חברים אבל עכשיו אני כבר מתחילה לפקפק היכולות החברתיות שלי ושבגלל שאני נורא מופנמת אני צריכה. יותר שיפנו אלי חיבורו אלי בגלל שאני תמיד מתביישת לעשות את הצעד הזה , והחיים האלו לא פשוטים תמיד וצריך להילחם וזה הפואנטה בחיים להצליח להתמודד עם בעיות. מקווה שתמצא את האושר שלך ותדעי שממש אכפת לי ממך ואל תרגישי רע עם עצמך רק תזכרי שאולי לא זכית במזל אבל מתישהו הוא חייב להגיע ...
תתמודדי עם זה והיה גאה בעצמך שאת מצליחה לסבול את כל הבל הנוראים הזה ותביני שאת לא היחידה ויש מלא ילדים בעולם הזה עם דיכאון ובלי חברים וזה לא תמיד אשמתם יכול להיות שפשוט לא התמזל מזלם.
אני כל החברים שלי עזבו את הבית ספר ואין לי חבורה ואני בכיתה י , ונתקעתי בחבורה של בנים ואולי בקושי בת אחד ויש שם בן שנוגע בי כל הזמן ורוצה אותי ואני מרגישה עם זה הכי לא בנוח אין לי אפשרות אחרת אבל עם כל זה שלא כיף לי איתם ואני סובלת ומכריחה את עצמי לבוא להיות איתם בהפסקות במקום להיות בטלפון , זה עדיף מאשר הדיכאון שהיה לי כשלא היו לי בכלל חברים. לא כיף לי להיות רק עם בנים חייבת להגיד ובכללי בכלל לא טוב לי , ותמיד היה לי תקווה שהצבא יהיה לי חברים אבל עכשיו אני כבר מתחילה לפקפק היכולות החברתיות שלי ושבגלל שאני נורא מופנמת אני צריכה. יותר שיפנו אלי חיבורו אלי בגלל שאני תמיד מתביישת לעשות את הצעד הזה , והחיים האלו לא פשוטים תמיד וצריך להילחם וזה הפואנטה בחיים להצליח להתמודד עם בעיות. מקווה שתמצא את האושר שלך ותדעי שממש אכפת לי ממך ואל תרגישי רע עם עצמך רק תזכרי שאולי לא זכית במזל אבל מתישהו הוא חייב להגיע ...
אנונימית
באותו הנושא: