דיכאון קשה רוצה להרגיש הנאה

היי,
את מתארת מצב לא פשוט. לבי איתך.
אני לא מרגישה שאני בעמדה של לדעת מה יכול לעזור לך, אבל עצה קטנה שאולי תאיר לך נקודת מבט אחרת:
כשקורים לנו דברים קשים כאלו בחיים, זו ההזדמנות שלנו לבנות עוצמה פנימית. עד היום היו לך חיזוקים חיצוניים כמו מראה טוב,
עכשיו יש לך אתגר של להתחזק מבפנים. להכיר את עצמך, לבנות חוסן פנימי ולאהוב ולקבל את עצמך בכל מצב.

תנסי להקדיש כל יום זמן קבוע לשיחה עם עצמך, תעמדי מול המראה ותחייכי לעצמך מכל הלב במשך כמה שניות, תשקיעי בתחומי עניין וידע שעד היום לא היית פנויה אליהם.
אם זה מדבר אלייך, תערכי רשימה של מלא חלומות שלא העזת לחלום, כמו: טיולים בארץ ובעולם, חוויות אקסטרימיות, כתיבת בלוג, פיתוח תחביב ייחודי, ועוד ותתחילי להגשים אותם.

תפתחי עולם פנימי עשיר, תיהני מהטבע (אפילו להרים עיניים למעלה באמצע היום ולהתבונן בעננים), תיחשפי לסגנונות מוזיקה חדשים, ותעשי ספורט!
תכריחי את עצמך לצאת מהמצב הזה.

אל תוותרי על החיים שלך!
קחי חיוך ממני :)

שואל השאלה:
תודה רבה לך!!
את משהו מיוחד

היי, אממ...ליבי איתך. את לא מבינה כמה. בגלל הדיכאון שלי שנמשך כבר המון שנים, פגעתי בעצמי בצורה חמורה, וכל הגוף שלי מלא בצלקות. הדבר הכי קשה בעולם, הוא לקחת את העבר ולשים אותו בצד. העתיד שלך תלוי בך. הוא לא תלוי בצלקות, הוא לא תלוי בשום דבר שיפוטי אחר שהחברה מציעה, הוא תלוי אך ורק בך. זה נוראי, וזה קשה, אבל אני מאמינה שאת בחורה מדהימה וחזקה. אני מאמינה שתוכלי לקחת את עצמך בידיים ולקום. אני פה בשבילך, תמיד. אם לשיחה קצת כבדה או אם לסתם שיחה בשביל להעביר את הזמן...המון בהצלחה 3>

בנוסף, אני חושבת שאת צריכה למצוא אדם שיתמוך בך הכי שיש, מישהו שלא תפחדי לספר לו דברים, ולשפוך את ליבך. זה מאוד יקל עלייך...

אנשים ירצו אותך גם עם הצלקת, זה ממש לא פוסל

וואו קודם כל את בחורה מיוחדת את מדהימה עברת מלא בחודשים האחרונים את בדיכאון עמוק אבל את כותבת את זה את זועקת לעזרה וזה מדהים ביותר. שתיים טכנית לגבי הצלקות יש היום פלסטיקה מדהימה שיכולים לטפל בצלקות והכל עובר כלא היה. שלוש וזה העיקר, את בתקופה קשה שממנה רק תצמחי את יכולה לעשות עבודה מדהימה שממנה את רק תהיי גיבורת נפש (שעכשיו את כזו רק שזה מכוסה בכיסויים רבים שבאים בדוגמת דיכאון) רק תסירי את הכיסויים ותראי את עצמיך את הנפש של לתת שהיא עוצמתית ותגידי וואו ותתני לעצמיך טפיחה על השכם.
פסיכולוגים אני פחות מתחבר כי העבודה איתם שונה לגמרי, אני מציעה לך ללכת למאמנת שעובדת על פי תורת הקאוצ'ר שזה יבנה אותך בחזרה מ- ועד ת, ותראי רק פלאים מזה. מנסיון שלי שהייתי בדכאון קשה קשה מאמן על תורת קאוצ'ר היה מדהים פסיכולוגים לא עזרו לי כלל.
ועוד דבר הכי חשוב מי שיכיר אותך את נשמעת מקסימה עם נפש רגישה רק יהנה ממך ומהנפש שלך והוא בכלל לא ישים לב לצלקת שלך, ובכלל היא תראה לו פרחים ושושנים שעליך, אז את יכולה להיות הכי רגוע בעניין הזה.
ושוב את מדהימה ואת כבר בדרך הנכונה ועוד תקופה קצרה ממש את תראי רק פלאים, ועוד תעזרי לבנות אחרות שבמצב שלך. אם תרצי מוזמנת לדבר ולשפוך את שעל ליביך חופשי.

היי,
אני לא חושבת שאוכל ליעץ לך בצורה שאת צריכה מהסיבה הפשוטה שאני לא כל כך מבינה בדיכאון ואני לא רוצה להגיד לך דברים סתם,
אבל אני יכולה להבטיח לך שמי שיאהב אותך באמת לא יתעניין בצלקות שיש לך על הפנים,מהרגע שקיבלת אותן הן חלק ממך ומעצבות אותך,מי שתפגשי יכיר אותך כבחורה שאת עכשיו,לא כמי שהיית לפני ולא ידע מי את בלעדיהן.
תהי חזקה והכל יהיה בסדר(:
שולחת לך המון חיבוקים,חיוכים ואהבה(:
מוזמנת לפנות אלי בפרטי מתי שתרצי(:

אני ממש מצטער לשמוע על מה שעברת =/ נשמע שיש לך אופי ממש טוב ואני בטוח שיהיה מישהו שירצה אותך. ואני מאמין שאפשר לטפל בצלקות.

פשוט על תחשבי על זה למרות שזה בלתי הגיוני תתעסקי בעיסוקים שמעניינים אותך ותגלי דברים חדשים זה אולי הדבר הבאמת יחיד שאפשר לעשות. אם זה צלקות לפעמים אפשר לטפל בהם בקופת חולים ואפילו זה עובר זה קרה לבן זוג שלי בכל הגב ועכשיו יש לו סימן קטן שווה לנסות

אני מבינה שזה קשה וממש לא פשוט.. אבל את מדהימה כמו שאת. אותן צלקות נוספו לחיים שלך אבל הן לא מורידות מהערך ומהיופי שלך (החיצוני והפנימי),והן לא מה שצריך לעצור את האושר, הצחוק וההנאה שלך.
תנשמי עמוק ולאט לאט תקומי, אני יודעת שאת מסוגלת לכך, אני מאמינה שאת חזקה מאוד. תאחזי בכל מה ומי שנותנים לך כוחות ותקווה. אנשים קרובים ואוהבים שיקישבו לך בכל רגע, שאת סומכת עליהם ושיהיו לצידך. תחביבים מסויימים שנותן לך מקום ודרך לביטוי עצמי. חלומות ומטרות שאת רוצה להגשים וללכת לעברן, כשכל אחד מהם חשובים ומלאי ערך רב, כמוך. מוזיקה וספורט הם גם מאוד עוזרים בשחרור וקבלת תחושה טובה יותר.
וכמובן שגם את עצמך. מה שעברת לא מוריד ממי שאת באמת,ואני בטוחה שבכך שאת בחורה נהדרת. להיפך קחי את זה כמשהו שיחזק אותך.
ואני יודעת שתצליחי למצוא את אותו המישהו שיאהב כל חלק בך, כולל הצלקות שלך וכולל החיוך שלך, בכנות רבה.
אם ומתי שרק תרצי את תמיד מוזמנת לשול הודעה ולדבר :)
ותזכרי שאת שווה המון ושאת חזקה מאוד.

האמ.
אוקיי, אני יודע שזו לא תשובה אידיאלית לפוסט כזה, אבל:
בואי נתחיל ממה זה דיכאון?
דיכאון זה מצב מוחי שבו התפקוד ההורמונלי בדרך כלל עובד על הצד השלילי או לא פעיל במיוחד, וזה יכול להגרם מכל דבר בערך.
אבל, אני רוצה להתעסק רגע ב-''דיכאון קשה''.
יש כמה סיווגים לדיכאון:
דכדכוך - כן, זה סיווג של דיכאון. ולא, זה ממש לא קשור לחוזק של דיכאון. פסיכולוגים מגדירים דיכאון כדיכאון רק לאחר שעברו חודשיים מתחילתו, ואז זה לא סתם שינוי הורמונלי קצר טווח, וזה גם לא קשור מה החוזק שלו.
דיכאון קל - אוקיי, עכשיו ממש נכנסים להגדרה של דיכאון. דיכאון זה מין מיקס של חלק מ-30 תופעות שמופיעות בעקבות הדיכאון, אחרי שיש שש ועברו חודשיים, מוגדרים כדיכאון קל. וזה מאוד קשור לתפקוד של האדם, אפילו אם זה לא נראה על פני השטח, ואני אסביר על דוגמה אישית: אני הבנתי שאין לי מה להראות את הדיכאון יותר מידי (אחרי הכל, אני בדיכאון מאובחן כבר שלוש שנים), זה לא יעיל. אז טכנית, אני נראה כמתפקד כמעט נורמלי רוב הזמן, אבל זה כי המוח שלי יצר לעצמו הרבה הטניות שבדרך כלל לא מופיעות.
דיכאון בינוני - מוגדר מבערך 12 תופעות של דיכאון או פחות מזה אבל חזקות יותר. טכנית, אני נמצא כאן. כן, לא כזה נורא, אבל זה עדיין דיכאון וזה חרא. זה ודיכאון קל נחשבים לדיכאונות שקל לצאת מהם בגלל שהם מסיבה מאוד ספציפית שלרוב היא לא באמת כזו חזקה, כמו פרידה מבן זוג, מחלה, לימודים או טראומה יחסית קלה כמו להיות בקניון כשבדיוק נכנסים אנשים ומבצעים פיגוע.
דיכאון קשה - כאן את מגדירה את עצמך. אבל תחשבי על זה שוב, האם זה באמת כ''כ נורא? כי דיכאון קשה מתאפיין בלא פחות מ-28 מהתופעות שנחשבות לתופעות דכאוניות, ולרוב הוא מלווה בהתקפי חרדה מאוד תכופים. או, כמו שבדרך כלל בטלוויזיה מציגים את זה: פשוט לא היכולת לפעול. כלומר, השינוי ההורמונלי כ''כ גבוה שהיכולת לישון ולקום תפגע, היכולת לזוז תפגע ורעב, חשק מיני ופחד כמעט ולא יורגשו ברוב הזמן. אגב, אדם שנמצא בשלב הזה יתמכר בקלות לסמים, כי סמים ביוסינטטים או ביולוגים לגמרי, משחררים הורמונים במוח, וככה גורמים להשפעה, בעבר ניסו להלחם רק בסוג הדיכאון הזה, ושיווקו תרופות נוגדות דיכאון שכל מה שהם עשו זה שהם עודדו את הגוף לפעול, מה שגרם לעלייה מטורפת בשיעור ההתאבדויות, כי מה שהם לא חשבו, זה שאותם אנשים שבשלב הזה כמעט תמיד יהיו אובדניים. מאוד.
דיכאון קליני - זה פשוט מאוד, דיכאון ארוך טווח. אם זה דיכאון קליני - אולי אז כדאי להתחיל לרחם על עצמך. כמה זמן אמרת שאת בדיכאון? כמה חודשים? אני לא בטוח שבאמת כדאי לאבד לגמרי את התקווה, ואולי לנסות להתגבר רק עוד קצת, ואולי שם לוותר ולהחליט שאתה מקרה אבוד. אפילו שזה לא מומלץ.
דיכאון כרוני - עכשיו זו באמת סיבה להתאבד אם יש לך את זה, דיכאון כרוני הוא באמת דיכאון שמוטבע בגנים שלך. כלומר, את תמיד תנטי לכיוון הדיכאון, גם בלי סיבה לשינוי ההורמונלי. זה בדרך כלל לא נגמר, בדר''כ נולדים עם זה אבל זה יכול להגרם בגלל טראומה חמורה מאוד כמו רצח של אדם קרוב, התעללות או אונס קשה.

אז למה זה חשוב כל הברברה הזו?
כי בואי נהיה כנים, כולנו בהתחלה אומרים ''אני בדיכאון קשה'', אבל זה לא באמת דיכאון קשה ככל הנראה. צריך לדעת באמת מה ההגדרה, ולדוגמה, כשהגעתי פעם ראשונה למחלקה פסיכיאטרית, ששם רוב הילדים הוגדרו כאובדניים, הם היו סבבה לגמרי. הם נראו אפילו די שמחים. אבל הם לא היו שמחים, בתוכם הם הרגישו רע.
ומהם בעצם ממש למדתי לא להראות כל הזמן את הדיכאון כלפי חוץ, כי זה לא תורם לכלום.

שוב, זו לא הייתה תגובה אידיאלית, היא לא הייתה חיובית ולא ממש מעודדת, רק שמתי משהו אחד על השולחן, שגם אני נפלתי בו בהתחלה. כולם נופלים בו.