אני יודעת שיש לי חרדה חברתית ורוב הסיכויים דיכאון אבל לא הלכתי לאבחון, אם אני אלך לאבחן זה יעזור במשהו?

אני לא חושב שאת רוצה להיות מאלה שקמים כל בוקר ולוקחים כדורים נגד דברים כאלה. אני יכול לתת לך תתפיסה שלי - לא אכפת לי מכלום לא אכפת לי ששופטים אותי לא אכפת לי שיורדים אליי/צוחקים בגלל עובדה אחת פשוטה כל אחד הוא כלום פשוט כלום אני רואה את זה שבסופו של דבר אנחנו כלום ביקום אפילו לא גרגיר ולא אכפת לי מה משהו שהוא לא גרגיר אומר עליי או לא יודע מה ועוד משהו גם אם אומרים לי אתה מתלבש מכוער אז אני שואל את הבן אדם מי הוא כאילו זה מעצב אופנה מפורסם או דוגמן מפורסם אני רואה את הכל באופן של פתטיות. מקווה שהתפיסה שלי שיכולה להיות הרבה יותר מסובכת ומפורטת עזרה לך תהני מהזמן המוגבל שיש לך בכדור הארץ ואל תתני לאיזה מישהו להפחיד אותך בדעה שלו.

שואל השאלה:
זו בדיוק התפיסה שלי בתקופה האחרונה, אבל אני לא רוצה שזה יהיה ככה. אני רוצה להרגיש שיש לי משמעות. אני רוצה להיות שמחה וחופשיה, ולא לבכות במיטה כל לילה. אני רוצה לרצות לחיות, אני רוצה להרגיש. ואם בשביל זה צריך לקום כל בוקר ולקחת כדורים, אני אעשה את זה.

אוקיי אם זאת הטפיסה שלך ואת לא אוהבת אותה זה מה שאת צריכה לעשות - לכי לגוגל ותרשמי תפיסות הקיום שלנו או משמעות החיים אני יודע שזה נשמע מוזר אבל לא יש כל כך הרבה שאת תמצאי משהו ואת תקראי אותה את תדעי שבזה את מאמינה. וחוץ מזה יש לי שאלה - מה גורם לך להרגיש שמחה? מה גורם לך להרגיש חופשיה ? מה גורם לך להרגיש בעלת משמעות? ואל תגידי לי שאין לך כלום כי יש משהו ואת צריכה לעשות את המשהו לפחות הפעם ביום או שבוע רק כדי להזכיר לך שאת כן בעלת משמעות וכן חופשיה ואת כן יכולה להיות שמחה ותעשי לי טובה פעם הבאה שאת בוכה בלילה תדברי עם מישהו אפילו איתי ברוב המקרים אני היה זמין

שואל השאלה:
אני לא יודעת כבר מה גורם לי להרגיש טוב.. ואני לא רוצה לחפש עכשיו בגוגל על משמעות החיים, הכל קיטשי או מטומטם

יש ממש עמוקים וטובים

אבל עזבי הרוב קיטשי

תקשיבי לדעתי לא בקטע מתנסה תלכי לפסיכולוג גם אם את כמוני ולא מבינה בכלל למה יש כזה מקצוע תנסי יש כאלה שזה ממש יכול למלא אותם ולעזור. תשלחי לי הודעה אוקיי?