20 תשובות
כי הם אוגרים עצב ולא פורקים
זה מצוקה נפשית, זה ההיפך ממועיל ועדיין, לא בוחרים להיכנס לדיכאון.
אנשים לא בוחרים להכנס לדיכאון
הם לא בדיוק שולטים בזה.
זה לא משהו ששולטים בו, זה משהו בלתי נשלט שקורה שהנפש במצוקה
אף אחד לא רוצה להיכנס לדיכאון
זה תחושה שמגיעה בגלל כשלונות או השוואה מתמדת של הפרט לסביבה שלו, ואכזבות.
תחושה שכזאת שנשארת להמון זמן ולא נעלמת בסוף תהפוך לדיכאון וחוסר איזון הורמונלי ואז זה כבר לא בשליטתו של הבן אדם
אנונימית
פשוט אל תכנס לדכאון אם זה לא טוב לך 4head lol
אנונימי
שואל השאלה לא טען שאפשר לשלוט בזה, הוא שאל מאיפה זה נובע, הבנת הנקרא...

לכל רגש יש סיבה אבולוציונית שעומדת מאחוריו, לכל אלמנט בנו.

דיכאון לדוגמה, שיחק תפקיד מרכזי בהישרדות המין האנושי בעבר.
כשאתה בדיכאון אתה פעיל הרבה פחות מה שגורם לפחות השקעה ובזבוז של אנרגיה.

כיום אמנם זה נשמע לנו מצחיק, אבל בעבר האנרגיה הזאת הייתה קריטית שלא כמו היום.
אם אתה פעיל פחות אתה עושה פחות פעילויות מסוכנות ומעלה את הסיכוי שלך להישרדות, בעבר חיו בתנאים לא נוחים כך שהישרדות זה היה דבר חשוב מאוד.

זה מסביר גם את הסיבה לכך שלנשים בהיריון יש נטייה לדיכאון בזמן ואחרי ההריון, כדי שלא יקחו סיכונים מיותרים וישרדו למען הילד/ילדה.
הוא לא שאל למה הם עושים את זה, הוא שאל למה הם *יכולים* לעשות את זה > משמע מניין זה נובע ולמה יש אפשרות לכך מלכתחילה.
אנונימית
וואו די לתקוף ימעצבנים
הוא התכוון ללמה זה קורה כי יש הסברים לכל תופעה בגוף שאמורה להועיל להישרדות שלנו אז הוא טוען למה דיכאון שאף אחד לא נהנה מזה או מתחשל
הוא לא אמר שאנשים בוחרים להיכנס לדיכאון..
אנונימית
הם לא מחליטים להיכנס לזה, זה בא לבד ממצוקה נפשית, אגירת עצב, ופסימיות.
לא בלתי נשלט
הם לא רוצים להיכנס לזה. אנשים לא בוחרים את זה, זה בא לבדו. זה בא מעצב וממצוקה.
יש כל מיני סיבות, אם בן אדם היה יכול לבחור לצאת מדיכאון הוא כנראה היה עושה את זה.
לפי מה שהבנתי שלפעמים יש כמו דיכאון כזה בלי שום סיבה אבל זה כבר משהו אחר כנראה.
כי הם כל הזמן עצובים ומתעלמים מזה ואז זה בא בבום פעם אחת,זה לא נשלט.
Fuk
גם אני חשבתי ככה , עד שנהייתי בדיכאון.
אולי בכלל מה שיש לי זו סתם באסה ולא דיכאון, אין לי מושג.
בכל מקרה זה באמת לא נשלט ולפעמים לאנשים אין את הסיבה/מוטיבציה/רצון לעזור לעצמם
כדי לא להרגיש כאב
את יודעת כמה דברים בני אדם עושים שהם לא צריכים? ועל דיכאון את חושבת?
אי אפשר לשלוט על זה.. (לצערי)
לעומת מה שהזכירו מעליי, דיכאון הוא לא רגש, דיכאון הוא חוסר רגש.

נתחיל מהדבר הכי בסיסי להסברת דיכאון, האמיגדלה.
האמיגדלה היא נקודה בתוך האונה הסלקתית, המורכבת מ-13 "שקדים" והיא אחראית על הרגש והזיכרון שלנו, בין היתר, גם על מתן התשובות האוטומטי.
בדיכאון האמיגדלה נחלשת.

מה זאת אומרת? האמיגדלה מפסיקה להפריש הורמונים, מה שגורם לתחושת דיכוי, מכאן הגיע השם ''דיכאון'', בעקבות חוסר הפעילות של האמיגדלה.
אם נסתכל על מד הרגש, אנחנו מודדים אותו בין פחד טהור עד לאהבה טהורה, בעוד שהסקלה היא כמה הורמונים מהאמיגדלה משתחררים, בדיכאון, לרוב הפחד כ''כ חזק שהגוף עובר למצב שיתוק, בגלל כשל מערכות. מחקרים על אנשים עם דיכאון מצאו שהפעילות המוחית שלהם נמוכה יותר משל אדם ממוצע, זה לא אומר שהם טיפשים, זה אומר שהאמיגדלה שלהם לא פועלת כמעט בכלל.

במה עוד משפיע דיכאון?
שני התפקידים האחרים של האמיגדלה, דיכאון מוכח כפוגע בזיכרון מלא וגורם לשכחה של הרבה דברים, ובעיקר בתפקוד האוטומטי שלנו.

מהו התפקוד האוטומטי שלנו?
אוקיי, כאן אנחנו מסתבכים, אז למי שלא רוצה לקרוא את ההסבר המלא שאני עומד להציג כאן: אסכם בזה שזו הגדרה פסיכולוגית אינטואיטיבת שאומרת שאת רוב פעילויות היום שלנו אנחנו עושים בצורה אוטומטית בלי באמת לחשוב עליהם.
עכשיו, להסבר המלא, פסיכולוגים מחלקים את החשיבה לשתי מערכות, מערכת החשיבה הראשונה (להלן, ר') ומערכת החשיבה השנייה (להלן, ש').
אתן דוגמה:
47-5
2*2
100+5
שמתם לב? לא? אם כן - כל הכבוד, אם לא - אז אני לא ביקשתי מכם לפתור את זה. אתם פתרתם את זה באופן אוטומטי, בזכות ר'. לעומת זאת, מה אם אגיד לכם להגיד: "אני משתמש כרגע ב-ש'" הפוך?
תנסו רגע. קשה, לא? כי זה לא משהו שהמוח שלנו יודע לעשות, אדם שיודע לדבר הפוך מסוגל להגיד כל משפט ברוורס, וזה כי הוא אימן את ר' מיד לתרגם דברים לרוורס, גם אם הוא לא באמת רוצה.
עכשיו, בטח כן הצלחתם, אבל איך זה יכול להיות אם המוח שלכם לא מסוגל לעשות את זה? בשביל זה יש לנו את ש', שאם נאניש אותה, היא הרבה יותר חכמה, שמה לב לפרטים אך גם יותר עצלנית. קשה לנו להגיד את זה, כי ש' לא פועלת באופן טבעי, ואז שהיא מחליטה לעבוד, לוקח לנו זמן, וגם אז, קשה לה לחשוב כאילו שהיא רק קמה משינה.

עכשיו, בגלל שהאמיגדלה נכבת, הדברים האוטומטיים שאנחנו עושים נכבים, ואנחנו נשארים אך ורק עם ש', שלא ממש רוצה לעזור לנו.

חוץ מזה, גם היכולת הפיזית שלנו יורדת, אבל זה בשביל למתן את היכולת שלנו להתאבד, איך אני ואתם יכולים לדעת את זה?

בעבר חשבו שדיכאון זה מצב פיזי, אז המציאו כדור שפשוט העיר את האדם בכוח ותמך בו בלזוז. מה קרה? כמעט כל מדוכא שלקח את הכדור, התאבד.
מסתבר שהמוח בכוונה מביא את הגוף למצב הזה, כדי שהמודעות, או בעצם, אנחנו, לא נתאבד במצב שלנו.

מוזמנים להגיד לי שאני אידיוט, מציק, חופר, אבל זה ההסבר המופשט. דיכאון הוא לא רגש, הוא פשוט דיכוי של כל המערכות, ובכוונת תחילה. אין לו ייתרון השרדותי כמו שמישהי כאן הציעה, להפך, אם תהיו מדוכאים, הסיכוי שטורף יהרוג אותך רק גדל, אלא זו קריסה של ר', כמו שקורה בזמן אונס - כשהאישה לא מגיבה, או פשוט, ה-f השלישי, פריז.