יש דרך לצאת מהמעגל של הבולמוסים הקאות בלי לעלות במשקל?

שואל השאלה:
7 קילו יותר ואני אהיה פרה.
אני לא בתת משקל או משהו.

שואל השאלה:
אה כן
לבד*

אסור שההורים שלי ידעו על זה. אני חא רוצה להחלים מההפרעות, פשוט לחזור לאנורקסיה.

שואל השאלה:
מהמעגל

שואל השאלה:
כאילו זה חלק מהפרעות אכילה אבל אני שמנה מידי מכדי להחליפ

שואל השאלה:
לא חושבת שרוב הקלוריות נספגות כי אני כן יורדת במשקל, פשוט לאט.
ולא רוצה תזונה בריאה, רוצה לחזור לאנורקסיה.

את באמת מרגישה שאם תחזרי לאנורקסיה זה מה שיעשה לך טוב בחיים ? את באמת יכולה לחשוב שזה מה שאת רוצה ? את יכולה לענות על זה בכנות מחולטת הפעם ועם לב פתוח , נסי לעשות חשובים בבקשה, מה את באמת רוצה בחיים ? מה הכי יעשה לך טוב ?הכוונה מה כן באמת יתרום לך להרגיש שאת יכולה לצאת ממעגל הזה בלי לחזור לאנורקסיה ? אגב , בשביל לצאת ממעגל הזה, את צריכה לנסות לרצות להחלים מזה באמת, אם תעברי לאנורקסיה, גם זה יהיה לך יותר גרוע מבולימיה .זה לא שאם תהיי בהפרעת אכילה השנייה, המעגל הזה לא יהיה , גם שם יש אותו מעגל כזה אבל שונה. בשביל לצאת מזה באמת , הפתרון היחיד הוא להחלים מזה , זו האמת , אין לך דרך אחרת לצאת ממעגל הזה אם את לא מנסה להחלים מזה, בין אם תהיי בבולימיה או אנורקסיה, המעגל הזה של סבל עוד יהיה קיים לתמיד.

שואל השאלה:
הייתי כבר באנורקסיה בעבר, היה לי הרבה יותר טוב מבולימיה. הרבה יותר. בולימיה זה הדבר הכי גרוע שיכל היה לקרות לי.
לא אכפת לי מהסבל של אנורקסיה, כי שם לפחות אני בשליטה. בבולימיה אני פשוט בלי שום שליטה ובהחלמה גם.
לא רוצה להחלים, אולי אם אני אהיה רזה יטם אחד אני אחליט להחלים.

מה גורם לא לרצות להחלים ? את באמת מרגישה שאם תהיי באנורקסיה תהיה לך באמת שליטה או שאת מודעת לזה ששליטה היא עליך ולא שזו שאת שולטת אלא הנשלטת ? השאלה כמה זמן יהיה לך להחליט את זה לפני שזה יהיה מאוחר מדי עבורך להגיע לרצון הזה, במצבך הנוכחי קשה לדעת אם תגיעי להחלטה הזו, יום אחד, את בעצמך מודעת לזה ויודעת מה יקרה לך, אין טעם לומר לך שיום אחד תמותי מזה או שתהיי באשפוזים בגלל זה, השעון מתקתק , אני רוצה באמת להאמין שאולי תגיעי להחלטה הזו אבל אני גם מציאותית פה לפעמים ואני יודעת שאי אפשר לדעת אם תהיי עוד בחיים , כי בגלל שהפרעות אכילה הן מחלת נפש שיכולה להרוס לך את החיים ולקצר אותה יותר , זה מה שמסבך את זה . באנורקסיה נדמה לך שיש לך שליטה, זה לא משנה אם בולימיה או לא יקרה, כי זה כמעט אותו דבר כמו לחשוב שיש לך שליטה על עצמך אבל בולימיה ואנורקסיה הן מה ששולטת בך , ועליך ולא את על עצמך, השליטה על החיים שלך נלקחת ממך לתמיד בגלל המחלות הזו, וזה לא שאת יכולה לעצור את זה, ברור לך מאוד שזה דבר שאי אפשר לעצור ולשלוט בו, כגון הרצון להקיא, להרעיב, זה כבר לא בשליטה שלך, זה בשליטה של המחלה . בהחלמה את כן בשליטה , על החיים שלך, אחרי שיום אחד תגיעי לרצון הזה

שואל השאלה:
אני השולטת שם.
אני שולטת על כמות האוכל, על מה שאני עושה.
בבולימיה זה התקפים חסרי שליטה. זה לא כיף.
בהחלמה זה הכי נורא כי אדם בלי ההפרעות פשוט אוכל חופשי ואם אני פשוט אוכל חופשי בלי שום שליטה אני רק אהפוך להיות שמנה.

זה לא מה שאת חושבת על החלמה . יקרה אין לך שליטה על החיים שלך, את רק חושבת ככה שיש לך, המחלה הזו שולטת עליך, בין אם זו בולימיה או אנורקסיה, זה תמיד שהיא תשלוט עליך, כי אמרו עליך שאת חכמה מאוד, אז את יכולה בעצמך להבין שכבר השליטה לא בידיים שלך. בהחלמה זה לא הכי נורא, שאת חופשיה, מכל המעגל הזה, את חופשית מכל המחשבות האלה שיש לך, ויש לך באמת שליטה ואת גם בריאה וחזקה, וגם אם תאכלי, ונגיד את יכולה ללמוד באמת איך לאכול בריא, ולרזות בריא, ולא לפחד מאוכל, להיות מאושרת וכל הדברים שהמחלה הזו מונעת ממך

שואל השאלה:
לעצמי? כן.
האמת המרה היא שזה מה שהחלמה אומרת. החלמה אומרת להיות מחוץ לשליטה. להשמין. לאכול בלי הגבלה ואז פשוט להשאיר את זה בגוף בלי איכפתיות. עם ההחלמה תוך כמה שנים אני אהפוך למישהי במצב השמנה.

זה לא מה שהחלמה אומרת באמת, זה מה שמחלה שלך גורמת לך לחשוב, יקרה את לא תהיי שמנה כמו שאת חושבת שתהיי, אם באמת תרצי להחלים ותחלימי, חשבי על זה שלא תסבלי מכל המחשבות שמציקות לך במוח,בתודעה , וגם שבלי כל הפחד מאוכל ולדעת שאוכל אינו באמת האויב שלך ודבר שמפחיד אותך, שזה יכול להזין אותך, לתת לך כוח, מרץ ואנרגיה לעשות דברים, זה לא חייב להיות האויב שלך. בהנחה שאם תגיעי לזה, את עוד עשויה להבין דבירם אחרת, לגבי אכילה, אפשר גם לאכול בריא ולהיות בריאה ורזה, ולדעת שליטה עצמית באמת מהי, גם לדחות סיפוקים וכל זה , גם שלפעמים זה בסדר לחגוג וליהנות קצת מאוכל, הרי הכול, אוכל זה גם האנרגיה שלנו לעשות דברים , להזין את עצמנו באוכל בשביל שגוף שלנו יגדל ויתחזק ויהיה לנו כוח לעשות דברים. הפרשנות שלך לגבי תזונה היא מנקודת המבט ממה שאת עברת מטרומאות ודברים קשים בחייך. אני יכולה לומר לך בביטחון שאם תגיעי לרצון של להחלים מזה ותחלימי מזה, סביר להניח שתביני שזה לא באמת כזה איום להחלים מזה וגם לאכול. מגיע לך לחיות ולהיות מאושרת, עצם זה שאת בתוך זה, מאמלל אותך והורס לך את החיים, אני מבינה שמאוד קשה לך לראות את זה ככה ולצאת מזה כי המחלה הזו מאוד קשה ומקשה גם לצאת ממנה והיא עלולה לחזור , למרות כל זה את בחרת להישאר בתוכה כי זה מה שאת מכירה ויודעת , אני מקווה שהבנת לפחות שאני רוצה שתהיי באמת מאושרת וזה.