אני היחידה שממש רוצה לבכות ולשחרר את הכל אבל לא מצליחה?

הע
גם לי.
אני לא יכל לבכות אני לא יכל להראות את הפאקינג רגשות שלי לאחרים ואפילו לא לעצמי
אז מה עושים? חותכים
זה כלכך מתסכל המצב הזה
פשוט חסר אונים
וגם אם אני רוצה עזרה ואני רוצה
אני באמת שלא יכל
כי אני לא יכל לדבר על זה על אף אחד.

אני פחות פיזית לא מצליחה לבכות. זה לא ממש המצב שלך אבל אולי קצת דומה.

שואל השאלה:
אנונימי
אני חצי מזדהה.
אני מקבלת טיפול פסיכולוגי, פסיכיאטרי, ותרופתי כבר מעל שנה.
אני מאובחנת עם דיכאון.
כן, גם אני פוגעת/פגעתי בעצמי, אני לא יודעת איך להגדיר את זה, מכיוון שאני נקייה כבר חודש שלם.
אני לא יןדעת איך להוציא את הכאב שלי, או איך להסביר את עצמי, הכל נראה כלכך שחור.
זה מתסכל.

גם אני מטופל אצל פסיכולוג, זה לא אומר שאני מדבר על זה
כי אני ממש אבל ממש לא יכל.

שואל השאלה:
אני מבינה אותך.
היו פעמים ממש אחדות שהצלחתי לדבר עם הפסיכולוגית שלי על זה, וגם רוב הפעמים ניסיתי להעביר את הכל בהומור.
ואף אחד לא ראה את הידיים שלי, אף פעם.
אם זה אומר ללכת עם סווטשירט ב40 מעלות ולהגיד שהכל בסדר - אני אעשה את זה.