אתאיסטים אם מוכיחים לכם שחור על גבי לבן שיש אלוהים - אתם תחזרו בתשובה?

ברור. לא מתחשק לי להישרף הגהנום רק בגלל שלא נישקתי למישהוא תתחת

אם מוכיחים שיש אלוהים והדת נכונה - בוודאי. אני לא מטומטם.

אני לא יודע אם אסגוד לו או אחזור בתשובה, אחרי הכל הוא דמות שמתצטיירת כנוראית.

מה שבטוח זה שאני לא אכחיש שהוא קיים.

חוץ מזה, להוכיח משהו מעל לכל ספק זה בלתי אפשרי במדע, יש ראיות ואישושים אבל אין הוכחות.

הוכחת שיש אלוהים, לא שהדת נכונה, אז לא

גם אם יוכיחו לי אז אני לא אחזור בתשובה כי אני אישית לא מסכימה עם הדרך הזאת

ברור רק שרוח הקודש תרד ותדבר לכל העיר

אני יודע שההורים שלי קיימים ואם הם היו מתעללים בי לא הייתי מציית להם. בואו נודה בזה. אלוהים הוא לא אבא טוב.

אז עזבו את הקטע של אבא טוב או רע. אתם לא הייתם שומרים מצוות רק בשביל להינות בגן עדן ולא להשרף בגיהנום? נשמע שווה...

שואל השאלה:
אלוקים נותן לך חיים כסף בריאות זה לא מספיק? מה אתה נותן לו בתמורה? קורא לו אבא רע. כפוי טובה

אלוהים נתן לי סמים ממריצים בגיל 6 רמה 3=הרואין להמשיך בכמה עוד חרא הוא העניק לי האלוהים שאתה מאמין?

^^^^אולי, אבל בחוסר רצון משווע.
האלוהים של הדת היהודית הוא נוראי, או כמו שדוקינס ניסח את זה:
"אלוהים הוא ככל הנראה הדמות הכי לא נעימה בכל הספרות הבדיונית: קנאי וגאה בזה; קטנוני, חסר צדק, שומר טינה, חולה שליטה; מטהר אתני נקמן וצמא דם; שונא נשים, הומופוב, גזען, רוצח תינוקות, משמיד עמים, רוצח את ילדיו, הרסני, בעל שיגעון גדלות, סאדו-מזוכיסט, בריון גחמני ומרושע."

אי אפשר להיות מדויק יותר

אם יקרה משהו בסדר גודל ממש אבל ממש לא הגיוני שמוכיח שאלוהים קיים והיכוח מיותר אז כן אבל כרגע, מה הוא עשה בשבילי עד עכשיו? כלום כי אין הוכחה שהוא קיים

אם הכוונה להתחיל לשמור מצוות, זה תלוי.
אני מאמינה שלאדם צריך להיות חופש בחירה ושהוא צריך לעשות מה שטוב לו, כל עוד הוא לא פוגע באנשים חפים מפשע על הדרך. אם אדם מאמין שהוא רוצה למחוק מהעולם קבוצה ענקית של אנשים אז כמובן שלא, אבל אם מישהו רוצה להפוך לחייל כדי להגן על המדינה אז כן.
אם לחזור בתשובה אומר שאני לא אוכל להמשיך לחיות את החיים שלי בדרך שאני רוצה, אני לא אחזור בתשובה, רק אתחיל להאמין. לא אכפת לי לאן אני אגיע בחיים שלאחר המוות, אכפת לי מהחיים שלפני, ואם המגבלות של לחזור בתשובה ימנעו ממני להנות מהחיים האלו אז לא תודה. אם הן לא ימנעו ממני אז אני לא רואה סיבה שלא, ואני כן אחזור בתשובה.

אם יש לי הוכחה ב-100% בלי אפשרות לסתור את זה שה' קיים, אז כן

כן, ברור

לא, זה שיש אלוהים לא אומר שיש דת

אם הוא באמת היה קיים אז לא יודעת אבל אני לא מאמינה שהוא קיים וגם לא נראה לי שאפשר להוכיח שהוא קיים
וואלה טוב לי לחיות בידיעה שהוא לא קיים
תגידו מה שתגידו
זו דעתי

למה ללכת מקיצוני לקיצוני, אני ספציפית לא אתאיסטית אבל אבא שלי כן ואמא שלי מסורתית זה מבלבל לחיות בבית כזה אבל אי אפשר מלא להאמין בכלום פתאום לחזור בתשובה או בהדרגתיות או שפשוט להתחיל לשמור ולדעתי אבא שלי בתור בן אדם עקשן לא יחזור בתשובה בחיים שלו.
עם זאת אנחנו עושים קידוש ועלייה לתורה ואבא שלי מכבד את היהדות בתור יהודי שלם ובסופו של יום הוא נשוי לאישה מסורתית אז הוא מכבד את הדת ואת המסורות בחגים וכו.

לא אתאיסטית אבל אגנוסטיקנית, ולא הייתי חוזרת בתשובה אלא מאמינה רק.

לא. העובדה שיש אלוהים לא אומרת שאני מאמינה בדת.

אם יוכיחו שאכן יש אלוהים, שחור על גבי לבן כמו שציינת, לא אהיה אתאיסט, אהיה אדם שבוחר לא להאמין בדת, כי ההוכחה שיש אלוהים, לא מוכיחה שגם היא הדרך, ואם דת היא הדרך... אז איזו דת נכונה? אם יוכיחו שישו היה אז להתנצר? ואם מוחמד גם היה אז להתאסלם? אם יוכיחו שחור על גבי לבן את קיומו של אלוהים, שגם יוכיחו איזו דרך מכל האינסוף פרשנויות של מה שהוא אמר היא הנכונה, אשתדל לחיות לפיה.

השאלה אם תצליחו להוכיח שחור על גבי לבן. קודם תוכיחו.

שואל השאלה:
אז אתה רק מוכיח שאתה חילוני כי נוח לך לא כי זאת האמת

אני כן אאמין שאלוהים קיים, אבל אני לא אהיה מהמטיפים או אשמור ממש על כל החוקים כי בכנות, מעבר לזה שאנלא מאמינה בשיט הזה, גם מאד נוח לי לאכול מה שבא לי, לנסוע מתי שבא לי ובעיקרון להיות חופשיה.

לא. אני רוצה שהחיים שלי יהיו בשליטה של עצמי ולא שאף אחד אחר ישלוט עליי.

כן

ברור.

אם יוכיחו לי שהוא קיים מן הסתם שאמין בקיומו.
אם אהיה דתי זה עניין אחר, אני לא מאמין לא רק מחוסר הוכחות, יש לי בעיה מבחינה מוסרית עם המון דברים בדת, אז *אם* אקיים מצוות ואהיה דתי זה כנראה יהיה מפחד ממה שעלול לקרות לי ולא כי אני מאמין בזה מבחינה מוסרית

לא מוכיחים .

מה הקשר בין אמונה באלוהים לדת? לא אני לא אחזור בתשובה. אני אצטרך הוכחה ואני לא חושבת שזה יקרה אז סורי לא

גם אם קיים אלוהים אף אחד לא אמר שהיהדות היא הנכונה ואף אחד לא אמר שדת זה הדרך

לא
אני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות

מאמין שכן

לא

כנראה שכן.

לא

אם אלוהים קיים וגם היהדות נכונה ב100 אחוז אז ברור

אבל רק בגלל שהעובדה שכנראה אחרי המוות אנחנו פשוט נרקבים באדמה ולא שום דבר אחר אז אני אחיה איך שבא לי

אם יוכיחו לי אז אולי כי הדת עדיין אומרת שאני צריך למות אז כן...

לא כי זה לא יקרה בגלל שהוא לא קיים

אנונימי צודק אז לא (כנראה)

לא כי אני לא רוצה

לא. גם אם יש אלוהים, למה לי לעשות מה שכתוב בתנ"ך? אני רוצה לחיות את החיים שלי בשקט ולעשות מה שבא לי בלי להיות כבול על ידי שום חוקים.

לא,
אני פשוט אאמין בו מאתה ואלך
אבל נוח לי לחיות חיים חילוניים
אז אחיה כמו שתמיד חייתי רק שאאמין באלוהים וזהו

אממ
גם אם יוכיחו לי וזה אני לא חושבת שאאמין,, כלומר אדע שזה קיים אבל לא אשמור שבת ובלהבלהבלה כי אחד, זה לא נוח, והתרגלתי לחיות ככה מאז היותי בת אפס. ו2, מכיוון ש.... תאמת לאדעת לא חושבת שיש 2
אה אני סדיסטית אני אוהבת להישרף בגיהנום מואה

לא

אני מאמינה בה' :)

אממ....למי שטען שה' הוא אבא רע
כמו שילד קטן לא מבין למה ההורים שלו לוקחים אותו לחיסון,
הוא חושב שהם פוגעים בו, וזה בשבילו כואב. אבל זה בשביל שהוא ירגיש טוב, זה בשביל הבריאות שלו.
אז ככה אני חושבת שה' יודע מה הוא עושה, וברגע המשיח יגיע, יהיה הרבה יותר טוב! וכל מי שמת יחזור לחיים, וזה יהיה לטובה.
אולי הוא מנסה להעביר לנו לקח, אבל הוא הבטיח שהמשיח יבוא, לכן אני מאמינה , ולא מזלזלת בו.

כן אנונימית? אז אלוהים לקח את הילד הקטן שלו (אנחנו) לאחלה של חיסון, מה יותר טוב מהשואה, החיסון הכי טוב בעולם, ממש לטובת העם

בוודאי, אם תהיה הוכחה רציונלית.

דוד אירו, לא לזה התכוונתי...לא הבנת את הנקודה.
הכוונה שלי היא שיש דברים שאנחנו לא מסוגלים להבין, מאיפה אנחנו יודעים למה הוא עשה את זה? .
יש משפט שאומר: "נסתרות הן דרכי האל" ואני אופטימית בסך הכל, אני מנסה למצוא מקום חיובי (כי אני מאמינה, אז ככה אני מעודדת את עצמי, וזה נותן לי הרגשה יותר טובה,ומחזק את האמונה שלי...)

יכול להיות שכן, אבל אלוהים מצטייר כדמות ממש נוראית, אני לא יודעת כמה אני מסוגלת לחיות לפי הכללים שלו

כן

לא, גם לא אאמין, כי עובדה שיש הוכחות למדע ועדיין לא כולם מאמינים בזה. אבל גם אם הייתי מאמינה , לא הייתי חוזרת בשום תשובה כי יש הםרדה בין להאמין לבין לקיים מצוות, אני לעולם לא אקיים מצוות כי זה פשוט משהו שאני לא מאמינה בו.

^מן הסתם הוא התכוון לאלוהים וליהדות כאילו הם באים ביחד.

כן ברור...רק תמצאו לי את ההוכחה קודם

גם אם יוכיחו לי שחור על גבי לבן שיש אלוהים, לא אחזור בתשובה מהסיבה הפשוטה שלפי התנך אלוהים הוא פשוט ישות מרושעת! אני לא אתמוך בו כי הוא לא מסתדר עם עולם הערכים שלי

אני חילונית לא אתאיסטית אבל כן

אני אישית מאמינה באלוהים אבל בכל זאת לא במצוות- שזה שני דברים שונים. לא חושבת שהתנך אמיתי באיזושהי צורה אז גם אם יוכיחו לי שיש אלוהים (למרות שאני כבר מאמינה)אני עדיין לא אשמור מצוות

אם היו מוכחים לך שאלוהים לא קיים שחור על גבי לבן
היית הופך לאתאיסט ?

היי אני פופי גם אם היו מוכחים לי שיש אלוהים לא היו גורמים לי לחזור לתשובה אני יאמין רק אם אני אראה אותו

תלוי
אם מוכיחים לי שיש גם גהנום כן אבל לא בגלל שאני פתאום רוצה להיות ככ קדושה אלא כי לא בא לי להשרף בגהנום עם המורה שלי למתמטיקה ביחד ;)

לא ממש.
אני לא אתחיל לקיים את כל המצוות במאה אחוזים.
אבל אני כן אנסה ואבקש עזרה מאלוהים.

פנדה או סטאר, רק לידע הכללי, כנראה שלא.
נשאלה פה פעם שאלה לגבי זה (נראה לי שאלו מה היה גורם לאנשים להיות אתאיסטים)
וכמעט כולם ענו שפשוט כלום, לא משנה מה הם ימשיכו להאמין.

וזה כמובן כל כך רציונלי מצידם.

לא הייתי חוזרת בתשובה אבל לא הייתי אתאיסטית..

אני מאמין
אם אלוהים היה מתגלה אלי ואומר לי שהנוצרים צודקים הייתי אומר לו מנובל שקרן אמרת שלא תעזוב אותנו והייתי מפסיק לקיים מצוות

אגב השואה קרתה בגלל היטלר לא בגלל שככה אלוהים אמר(יש מצב שהסיבה שהיטלר רצח מיליוני יהודים הוא כי חטאנו אבל זה לא מוכח)

בנאדם, אלוהים ברא את היטלר ואת הרוע ולפי האמונה שלך אלוהים מחליט על הכל וכל מה שקורה זה בגלל שאלוהים רצה אז השואה לגמרי היתה בגלל אלוהים

אלוהים ברא את היטלר אבל יש זכות בחירה

^לא הייתי ממהר לקבוע את זה

marco
על הזכות בחירה?
יש לי משהו שמבין בזה ואמר לי שאין שום דבר שמוכיח שאין

לא נכון
יש ספק האם באמת אין בחירה או שיש אבל אנחנו בוחרים ובשכל יש כבר את הפעולה רשומה והוא מישם אותה
ככה אבא שלי אמר לי ויש לו דוקטור למדעי המוח

אנחנו בוחרים, אבל התודעה שלנו לא קובעת את הבחירה, היא נעשית בתת מודע שלנו.
איזה חופש יש בזה?

על אבא שלך חולק סאם האריס, phd במדעי המוח.
וגם נעשה ניסוי שמוכיח את הטענה שלי, שהחלטות נעשות בתת מודע שלנו וניתן לדעת אותן כ10 שניות לפני שאנחנו יודעים שהן נעשו.

כן זה מה שהסברתי לך שיש במוח שני אופציות ואז היא בוחרת באחד מהן(בלי שידעו)ואז אנחנו רואים את החלק שנבחר לפני
בקיצור אני לא יודע איך להסביר את זה בידוק

אבל איזה חופש יש לך כאן?
אני מעולם לא בחרתי לכתוב את המילים האלה באופן מודע, הבחירה נעשתה ע"י אזורים במוח שלי שאני לא שולט בהם, והפעולה שלהם מושפעת מעוד פקטורים שאני לא יכול לשלוט בהם כמו הגנטיקה שלי, מסלול ההתפתחות הנפשית, ניסיון וידע שרכשתי...

הבחירה היא לא מודעת
וגם האי בחירה אבל יש לך מעט התרחבויות
אתה בחרת את המילים אתה לא יודע שבחרת המוח שלך החליט את זה אבל אתה שולט בזה

מה הכוונה מעט התרחבויות?

אני בחרתי את המילים רק אם אפשר להתייחס לתת מודע כאל אני, זה *מרגיש* לי כאילו אני בחרתי את המילים האלה, אבל לא, הן עלו לי לראש בגלל פקטורים שאני לא יכול לשלוט בהם.

אני לא קובע מה המחשבה הבאה שתעלה לי לראש.

אתה כן רק שאתה לא יודע את זה

איך בדיוק אני שולט בזה?

בתת מודע אני אולי יסביר לך יותר מאוחר אני צריך לברר על זה קצת לפני

marco. יש פעולות שאנחנו עושים עם בחירה ויש כאלה שאנחנו עושים בלי, זתומרת בתת מודע. הניסוי הזה של ב10 שניות מדבר על פעולה שעושים בלי הבחירה החופשית, נראה לי שאתה מדבר בניסוי של ה10 שניות על אדם שבחר בין 2 כפתורים על איזה אחד ללחוץ, במקרה הזה לא מדובר בהחלטה ערכית שדורשת שימוש בבחירה החופשית, אלא על החלטה אקראית, כידוע המוח לא יכול באמת לעשות בחירה אקראית אלא הוא משתמש בתת מודע שהוא יבחר וככה זה סוג של אקראי. זה כמו כשאומרים לך לחשוב על מספר, הרבה פעמים הקוסם יודע כבר מה המספר כי הוא מכניס לך אותו לתת מודע ואתה מעלה אותו משם ,ואז במשך כמה שניות אתה מנסה לתת לעצמך הסבר למה זה המספר שבחרת וכשהגעת להחלטה סופית עברו כבר איזה 10 שניות מאז שנת מודע עשה את הבחירה. אבל זה קורה רק בבחירות אקראיות כמו על איזה כפתור ללחוץ.

מה זאת אומרת יש פעולות שאנחנו עושים עם בחירה ויש כאלה שאנחנו עושים בלי? כל פעולה שלנו דורשת בחירה.

איך אתה מבדיל בין בחירה ערכית לבחירה לא ערכית? ואיפה חופש הבחירה נכנס למשוואה בדיוק? גם אם אני חושב שעה לפני שאני מבצע החלטה, ההחלטה לא נעשית בצורה חופשית על ידי, אני לא קובע אילו דברים יצוצו לי בראש במהלך המחשבה, ותהליך ההחלטה שלי תלוי בהרבה גורמים שאין לי שום שליטה עליהם.

יש דברים שאנחנו עושים אוטומטית, נגיד נהיגה הקלדה ובעצם כל פעולה שאיננה ערכית ויכולה להפוך להיות אוטומטית לא דורשת בחירה אלא יכולות קוגניטיביות בסך הכל, גם לבחור באקראיות כפתור זה דבר שאתה יכול לעשות באוטומטיות בלי להפעיל שיקול דעת ולכן זה לא דורש שתשתמש ביכולת הבחירה החופשית שלך.
תאמת שאתה יכול גם להשפיע על המחשבות שלך, נגיד תחשוב עכשיו על חתול סגול.. אז אני מניח שאתה מתכוון רצונות ולא מחשבות, רצונות זה דבר שאנחנו לא שולטים בו, הרעיון זה שאנחנו יכולים לבחור בין רצונות נגיד רצון לאכול בריא ומרצון לאכול שוקולד, זאת בחירה ערכית לא אקראית שאתה בוחר איזה ערך חשוב לך יותר כי הרצונות האלה יש ערכים, הערך של הנאה ושל חיים בריאים.
אז אתה לא שולט באם יהיה לך רצון לשוקולד, אלא אתה בוחר בינו לבין הרצון לאכול בריא. גם היצר הרע הוא בעצם רצון או דחף גופני שה' אומר לנו לא לבחור אותו אלא לבחור את הרצון לעשות את דבר ה'.

ויש המון אנשים שמבינים שאומרים לך שאין.
הביסוס היחיד לבחירה חופשית הוא דת, וזה לבסס משהו ע"י משהו לא מבוסס אחר.

הבחירה בין גלידה ואפרסק היא לא דוגמא טובה כי זה סתם חישוב של ממה אני אהנה יותר, אין פה התנגשות בין ערכים אז למה שתפעיל את הבחירה החופשית?
אנחנו מורכבים ממוח ונשמה, המוח מעבד את הנתונים ומעביר לנשמה את הרצונות והיא בוחרת מבניהם, היא יכולה לבחור גם נגד הרצון החזק אבל זה קשה ודורש יותר. אחרי שהיא בחרה היא מעבירה את הבחירה למוח והוא מבצע אותה.
אנחנו לא המוח, אנחנו הנשמה - היא זו שנשארת אחרי המוות ונותנת דין וחשבון על הבחירות שלה, לכן לא ידונו אותה על למה בחרת גלידה ולא אפרסק כי הבחירה שלה לא באה לידי ביטוי פה. בדברים גדולים כמו דרך חיים ובחירות חשובות ידונו אותה כי רק שם היא באה לידי ביטוי. (היא גם מושפעת המעשים שלנו ככה שמעשים טובים זה כמו אוכל בשבילה ומעשים רעים הורסים אותה)
לכן ברור שהבחירות שלנו מושפעות מהמוח והרצונות שלו, אבל הבחירה לא *נקבעת* על ידו, והיא חופשית לחלוטין ברגע הבחירה.
הקטע של החזרה לעבר אתה מתכוון שאתה חוזר לתוך הגוף ויש לך את האפשרות לבחור מחדש? לא סתם מסע בזמן? אז כן יש לך את האפשרות לבחור משהו אחר.

אז כל האמונה שלך בבחירה חופשית סובבת סביב הרעיון של נשמה?

בין אם הנשמה היא בשבילך המכלול של התודעה או אם היא לא קיימת והתודעה נמצאת במוח, אתה לא יכול לשלוט במחשבות שלך, אין לא לי ולא לך מושג מה תהיה המחשבה הבאה שלנו, כך שגם אין לנו דרך לשלוט על מה אנחנו נחשוב, זה רעיון טיפה פרדוקסלי, כדי להחליט על מה אתה חושב אתה תצטרך קודם לחשוב על זה...

עכשיו, אני חושב שצריך להבהיר את זה שהמחשבות שלנו הן אלה שבסוף קובעות מה נחליט:
אני מבקש ממך לבחור סרט אחד מהמכלול העצום של כל הסרטים שקיימים, באמת לא משנה איזה, אני רוצה שתנסה לשים לב לתהליך של המחשבה שלך כאן.
בחרת? מעולה, עכשיו, בוא נקבע שלא בחרת באף סרט שאתה לא מכיר את השם שלו, אז זה כבר מוריד לך מהחופש, האם היה לך חופש לבחור בכל סרט אחר שפשוט לא עלה לך לראש? איפה החופש שלך לבחור בקוסם מארץ עוץ? אתה (אני מניח לפחות) בכלל לא חשבת עליו, האם החלטת לא לחשוב עליו? אם כן, איך? ואם לא, אז איפה החופש בבחירה הזאת?
והסרט שכן בחרת, למה בחרת אותו? אני מניח שחשבת על כמה סרטים ואז בחרת באחד מהם, אבל האם אתה יכול לומר למה? עד כמה שאני יודע, אנחנו לא באמת יודעים איך דברים מגיעים לתודעה, אנחנו כן יודעים שהם מושפעים מהסביבה בצורה משמעותית.

עכשיו, אני בטוח שתגיד שזו לא בחירה חשובה, אז למה שתשתמש בחופש הבחירה שלך, אבל הדוגמא היא בהחלט זניחה, כל החלטה שתחליט, חשובה או לא חשובה, נקבעת ע"י המחשבות שלך, וכמו שהדגמתי, אתה לא שולט לא באופציות שעולות לך לראש, ולא באיזו אופציה תבחר לבסוף, אז איפה החופש כאן?

אגב, גם אם יש נשמות, לכל אחד יש נשמה אחרת, נכון?
אז אפשר גם לומר שהנשמה שלי היא לא כמו הנשמה של רוצח סדרתי, וכל נשמה נוטה לבצע בחירות שונות, נכון? ואז אם הייתי מתחלף עם רוצח סדרתי, אטום בשביל אטום, נשמה בשביל נשמה, אני בהכרח הייתי מבצע את אותו הבחירה שהוא ביצע.

איך בדיוק אפשר לשלוט על המחשבות שלנו?

ומה הקשר? בשביל לומר שיש בחירה חופשית, אתה צריך לומר שההחלטות (החשובות במקרה שלך) שלנו תלויות בתודעה שלנו בלבד, זה אומר שאם אני אחזור לזמן בו התחלתי לכתוב את התגובה הזו, לזמן בו חשבתי איך להתחיל את התשובה, האפשרות להתחיל במילים אחרות הייתה לגמרי אפשרית בשבילי, והייתי מודע לכך, והייתי לגמרי יכול להתחיל במילים אחרות ב*אותו רצף מקרים בדיוק* מאותו רגע שחשבתי על זה עד הרגע שהחלטתי באילו מילים להשתמש.
זה חופש בחירה, אם אתה טוען שלא, אין לי מושג על מה אנחנו מתווכחים כאן.

נחזור לשוקולד, יש לדייק כאן בהגדרות, והאמת שאני עייף אז אני טיפה מתקשה עם זה כרגע, אבל נגיד שרצון זה האינטרס שלך, מה שאתה מעוניין בו.

אתה אומר שאנחנו לא המוח שלנו, אני לא ממש מבין את העניין הזה, התודעה היא במוח, אם אנחנו עושים משהו באופן מודע או לא מודע, זה המוח שלנו שנתן את הפקודה לעשות אותו.

אז נחזור לזה שהרצון הוא אינטרס שלך, כשאתה בא להחליט משהו, אתה מחליט לפי מה שאתה יותר רוצה, מה שיש לך אינטרס יותר חזק להחליט.

אם אתה מתלבט בין לאכול גלידה או אפרסק, יש כאן התמודדות בין שני אינטרסים, ומן הסתם החזק יותר ינצח, אבל אתה לא מחליט מה אתה רוצה יותר, ולכן ההחלטה שלך תלויה לגמרי במשהו שאין לך שליטה עליו.

אני לא מדבר על מחשבות טורדניות שזה ברור שאין שליטה, אני מדבר על סתם מחשבות, אתה יכול לשלוט על מה תחשוב, אבל עזוב זה לא העניין.
ואם תחזור אחורה בזמן אז יקרה אותו דבר, כי אתה יודע כבר מה הייתה הבחירה ושום דבר לא השתנה אז למה שיקרה משהו שונה?
האם זה מוכיח שאין בחירה? לא. מכיוון שיש לנו לכל בחירה הזדמנות אחת לבחור ואחרי שעשינו את זה זה קובע את ההיסטוריה, אז אם תחזור לאותה נקודה יקרה אותו דבר כי אתה פשוט מריץ שוב את מה שקרה.
אבל האם זה אומר שהבחירה הזאת הייתה חייבת להיות ככה?

ועל הדוגמא של השוקולד, זה לא לפי מה שאתה רוצה יותר דווקא. זה העניין - שהאדם יכול לעשות בניגוד לרצון הגופני החזק ביותר שלו, שלא כמו שאר החיות. אמנם המוח שלנו בוחר על פי הרצון הכי חזק שלו - אבל אנחנו יכולים לבטל את הבחירה הזאת ולפעול בניגוד אליה. נגיד מכיר את הביטוים "עצרתי את עצמי" "השתלטתי על עצמי" זה בדיוק מה שקורה, אנחנו פועלים בניגוד לדחפים האוטומטיים שלנו.

אז גם עם היצר הרע, לרוב היצר יותר חזק מהרצון לעשות את דבר ה' אבל אנחנו בכל זאת עושים את דבר ה' וזאת בדיוק המלחמה עם היצר.

אנשים הרבה פעמים עושים דברים שהם "לא רצו לעשות" - מה זה אומר? זה אומר שהם מרגישים שהם לא הצליחו לעצור את עצמם מלפעול על פי הרצון החזק שלהם במקום עם שיקול דעת

לא, אני התכוונתי למחשבות, ואתה הדגמת את זה מעולה.
עכשיו אני חשבתי על חתול סגול, והמחשבה הזו קפצה לי בצורה אוטומטית, אני לא בחרתי לחשוב על חתול סגול.

החתול הסגול שחשבתי עליו עבר לי בראש בגלל שכתבת חתול סגול, על זה אני כמובן לא שולט, ואני זוכר דווקא את החתול הסגול הזה משום מה, אני לא יודע למה ולא יכול לדעת גם, אני לא שולט בזה.

איזה חופש הדגמת פה? אתה גרמת לי לחשוב על חתול סגול, ואם אני לא שולט במחשבות שעולות לי לראש, אני כמובן לא יכול לבחור בצורה חופשית גם אם יש מחשבה מאחורי ההחלטות שלי.

אבל כן יש קטע עם הרצון, ויש רעיון מעניין שראיתי בנוגע לזה:
קודם כל צריך להגדיר רצון חופשי, ההגדרה הכי טובה בעיני תהיה "the ability to have acted differently" (לא מצליח למצוא תרגום מדויק לעברית)
עכשיו, אתה טוען, שאם היינו מחזירים את הזמן
חמש דקות אחורה, למצב שבו כל אטום, כל פרט בכל היקום כולל המצב של המוח שלי, כולל בדיוק אותן המחשבות שהיו לי כמו לפני חמש דקות, הייתי יכול לבחור להתחיל את התשובה שלי במילים אחרות מאלו שהשתמשתי בהן בפועל.
למרות שחשבתי על המילים, האלה, האם אני בחרתי לחשוב על בדיוק המילים האלה? האם אני בחרתי לחשוב שאלו מילים טובות להתחיל איתן את התשובה הזו?

אנחנו יכולים לבחור בין רצונות, אבל האם הבחירה הזו חופשית?
למשל, כמו שאמרת, אני לא בוחר לרצות שוקולד, אני בוחר אם להיענות לרצון שלי לאכול בריא או לרצון שלי לאכול גלידה.
אבל לפי מה אני מחליט בסוף?
לפי מה שאני *יותר* רוצה כמובן, ואתה חייב להסכים איתי שאני לא מחליט מה אני רוצה יותר.

אותו דבר עם יצר הרע ואלוהים, אלוהים אמר לך לא לבחור באופציה הרעה, עכשיו אתה בוחר אם להקשיב לאלוהים או ליצר הרע.
לפי מה אתה מחליט? לפי מה שאתה יותר רוצה, וכמו שאמרתי, אתה לא מחליט מה אתה יותר רוצה.

זה בדיוק מה שאמרתי, אנחנו בוחרים בין האפשרויות שהמוח שלנו מעלה לנו, יש חופש בחירה לא חופש מחשבה, המוח הוא אחראי על החשיבה והנשמה אחראית על הבחירה החופשית.
הרעיון של בחירה חופשית לא מגיע מהנשמה אלא מהאינטואיציה הפשוטה שיש לי בחירה חופשית ברגע זה ממש אם לכתוב את זה או לא.
כמובן שהמוח משפיע על הבחירה מכיוון שהוא זה שאחראי לחשוב על האפשרויות השונות זה ברור לכולם, לכן לאינטיליגנטים יש יותר אפשרויות בחירה אבל חופש בחירה זה לא אומר שאתה יכול מה שבא לך מתי שבא לך נגיד אתה עכשיו לא בכלא אז אתה נקרא חופשי, אבל אתה לא יכול לעוף - אז זה אומר שאתה לא חופשי? לא כי מתוך האפשרויות שיש לך אתה יכול לבחור לבד מה לעשות, חופש זה לא שאין שום מגבלה אחרת המושג הזה לא היה קיים בכלל בעולם. אז גם בבחירה אתה לא בוחר מה האפשרויות אבל כן מה מבניהם תעשה, זאת האינטואיציה הבסיסית ביותר שיש לכל אחד.
ואמרת בעצמך - "אנחנו לא באמת יודעים איך דברים מגיעים לתודעה, אנחנו כן יודעים שהם מושפעים מהסביבה בצורה משמעותית" אני מסכים לגמרי, רק תחליף את המילה תודעה לנשמה וזה יצא אותו דבר.
אתה אמרת שהבחירה נקבעת כי המחשבות. היא לא. אתה מבלבל פה בין האפשרויות לבין הבחירה הסופית, זה כמו שתגיד כשאתה הולך לקולנוע הקולנוע קובע מה תראה, לא הוא זה שאחראי על האפשרויות אבל אתה זה שקובע מה תראה בסוף.
כל לאל אחד יש נשמה אחרת, אם היית מתחלף עם רוצח גם בגוף וגם בנשמה אז זה לא באמת החלפה שלך איתו אלא סתם החלפת מקום.. אולי אתה שואל מה אם הנשמות שלכם היו מתחלפות והאם הגוף היה משפיע על הבחירות שלכם, התשובה היא שיכול להיות וזה בגלל שהמוח משנה את האפשרויות והסיטואציה, וגם אם נגיד אתה תשתכר זה ישנה לך לגמרי את צורת החשיבה ואתה תעשה דברים שונים