אם היו הוכחות מדעיות לאלוהים הייתים מאמינים בו?

כן

כן. חבל שאין

כן
אבל לא עושה את כל המצוות וחוזר בתשובה

אמונה זה דבר שלא צריך להוכיח אותו בשביל שנאמין בו

אם הייתי רואה אותו כן

עריכה: התכוונתי שאני לא עושה את כל המצוות שלו ולא חוזר בתשובה

ברור

לא בקטע פוגע או משהו ולא נעים לי לתקן אבל רושמים הייתם* אבל הכל טוב

וכן

^^^היא יודעת שככה רושמים. בטעות נלחץ לה על ע במקום על י. הם אחד ליד השני. (אני מניחה לפחות)

הכל טוב לא התכוונתי לפגוע או להעיר. סליחה כאילן ...

שואל השאלה:
כן, נלחץ לי בטעות^
ולא פגעת הכל טוב

אה חחח אוקיי סורי

ברור אם יש חזה הוכחות אז כן

אם היו הוכחות מדעיות לאלוהים, הדת כבר לא הייתה מבוססת על אמונה

אם תהיה הוכחה אז כן. זה לא אומר שאני אתחיל לסגוד לו כי לדעתי הוא יצור שפל

כן, אבל לא הייתי חושבת שאני חייבת לו משהו.

שרביט
איזה דבר טיפשי

אולי

לא אשנה את אורך החיים שלי אך כן אדע שהוא קיים. זו לא תהיה אמונה אם יש הוכחות.

אולי

כן

לא

מאמינה שהוא קיים? אולי. אבל מאמינה בכל מה שהוא אומר ומהללת אותו? לא בטוחה.

תלוי איזה הוכחות
והרי יש כל כך הרבה דתות שאומרות שהאלוהים שלהם אמיתי באיזה אחד אני אמורה להאמין?

כן אבל אין גם לא יהיו

כן ברור

tipsa באיזה קטע? חחח
אם את אומרת שהיית מאמינה בו אם היו הוכחות מדעיות לזה, אבל לא היית חושבת שאת חייבת לו משהו? אם הביאו לך הוכחה שהוא קיים אז זה אומר שאת חיה בזכותו

זאת לא הייתה אמונה אם הייתה הוכחה.
בכל מקרה, ככה או ככה לא הייתי כפופה למצוות ולא הייתי משנה אורח חיים.

כן
רק חבל שאין נכון?
אבל מה יהיה ההבדל? רק אאמין בו תכלס וזהו לול

אם היו הוכחות מדעיות ממשיות לקיומו של אלוהים לא היה הצורך להאמין בו כי קיומו מוכח, זה כמו שאני אשאל אם אתה מאמין בשמש.., אך גם אם קיומו של אלוהים היה באמת מוכח לא הייתי סוגד לו.

כן אבל עדיין הייתי ממשיכה באורח החיים הרגיל שלי, ועדיין הייתי חושבת שהוא חתיכת שמוק.

לא הייתי *מאמינה* אם היו הוכחות, הייתי פשוט יודעת שהוא קיים, כמו שאני יודעת ש- לא יודעת- צ'יפס זה לא בריא.
אם זה הוכח מדעית זה לא אמונה.
אגב- אם אלוהים באמת קיים, הוא פשוט דוחה ומגעיל.

בהחלט.

כן.

כן

מן הסתם שכן, זה שאני לא מאמין לא אומר שאני אטום

כן אבל לא הייתי שומר שבת ומניח תפילין וזה..

במקום כל שהוא אני מודה שאני רוצה אפילו מאוד שיהיה שם מישהו שיהיה לו תמיד אכפת ממני ולא משנה כמה אטעה הוא יסלח לי ויאהב אותי בזכות מי שאני בלי תנאים
והעובדה שלא קיים מישהו כזה נורא מעציבה כי זה בתכלס משאיר אותי לגמרי לבד מול כל האנשים
מול הטראומות ילדות שאני יודעת שבאיזה שהוא שלב אני אצטרך לעמוד מול ההוא שפגע בי מינית בהיותי רק ילדה
מול כל הנפילות שלי
מול זה שאני בוכה ואף אחד לא שומע
מול זה שכולנו לבד מחפשים משמעות רק כדי להדחיק שכולנו כאן באופן זמני
אני לא אומרת שאלוהים לא קיים, אבל אין הוכחה אמיתית
אבל אני ממש רוצה להאמין שמישהו מקשיב
ויודע כמה עברתי וכמה זה אוכל אותי מבפנים

כן
אבל אין כאלו:)

אם הייתה הוכחה הייתי לומדת על הנושא יותר לעומק, אולי הוא ישות רעה שאני מעדיפה ללכת לגיהינום מאשר לתמוך בה? אבל כן הייתי שוקלת את העניין..

אם יש הוכחות למשהו אז זו כבר לא אמונה,
זו עובדה.
ואז האנשים לא יקראו מאמינים,
הם פשוט ימלאו את החוקים והמצוות שלו בשבילו.

כן , ברור אבל אני עדיין מנסה להאמין

כן

השאלה האמתית היא אם היו הוכחות לדת הזאת האם הייתי פועלת על פיה
כי באלוהים אני מאמינה, בדתות ממש לא.

יאפ. אם יש הוכחות חותכות וחד משמעיות אז ברור שכן

כמובן.
האם הייתי עושה מצוות ומקיים את התורה שלו? זה כבר משהו אחר.

כן

כן. זה כמו לשאול אם היו מראים לך מד של מכונית נוסעת, היית מאמינה? ברור שכן.

בננה, אמונה עיוורת זה לא משהו שצריך להעריך..

כן.אבל איזה קטע...
אין.