אני צריכה עזרה נפשית..

האח שלי ואני אף פעם לא היינו בקשר טוב..
אבל עכשיו זה התחיל להידרדר
הוא כל הזמן מקלל אותי וזה הגיע למצב שאני בוכה כל פעם שזה קורה...
למשל אני אומרת לו איזה משפט או הערה וכדומה..והוא מתחיל להתנהג כאילו אני מצורעת ולצעוק ולקלל קללות קשות מאוד.. ואמא שלי מבליגה, כאילו שלא אכפת לה...
אני מרגישה כאילו אין לי עם מי לדבר...
התקופה האחרונה בכל מקרה קשה לי והוא רק מקשה עליי יותר ויותר..הוא צוחק על איך שאני נראית ועל ההתנהגות שלי . וזה לא בצחוק .. אני לא מדברת ולא מתייחסת אליו כבר הרבה מאוד זמן.
הוא משפיל אותי ומוריד לי את כל הביטחון..שכבר לא נשאר לי ממנו אפילו קצת..התחלתי לשנוא את איך שאני נראית ואת עצמי...
רציתי לברוח מהכל ולשכוח מההרגשה החרא הזה שאני לא שווה משהו .
אני צריכה לחשוב לפני שאני עושה דברים כדי שאחי לא יתחיל לדבר ולצחוק ורק לחפש מה רע בי!! למה אני לא יכולה לחיות איך שאני רוצה בלי דעות של אחרים??
התחלתי להיות סגורה ולא פתוחה לאפחד לא להורים אפאחד פשוט..
אנלא נותנת שיתענינו בחיי הפרטיים כי זה כואב ומפדח אותי מההתנהגות שלו..
יש לי תמיד תפחד שהוא יגלה שאין הרבה חברים.. ואז בכלל אני יהיה מושפלת!!!
הוא יתחיל עם כל העקיצות שלו ואנלא יוכל לחיות תחיים איך שאני רוצה.
נמאס לי...

(בת 14)