אתאיסטים, איזה טיעון אתאיסטי גרם לכם להפסיק להאמין?

אם להיות כן, אני לא חושב שהיה טיעון אתאיסטי שגרם לי להפסיק להאמין באלוהים.

מה שגרם לי להפסיק להאמין אלו הטיעונים התאיסטים.

לא האמנתי מאז הרגע שהייתי מודעת לנושא האמונה, עוד בתור ילדה קטנה.

אין הוכחה ממשית לזה שהוא קיים. ולא, פוטושופ לא נחשב.

לדעתי כל התורה והדת היא בולשיט, אין סיבה שאאמין בזה.

ההיגיון.

הגיון

emery אז למה את נמצאת על כדור הארץ? מה את עושה כאן? הגעת בטעות ואחרי שתמותי אז את תראי רק שחור בקבר?

היגיון

אנונימי^
שוב, אני חושבת שיש משהו אחר שיצר אותנו, לא אלוהים. התורה זה חרטוט אחד גדול.

שום טיעון אלא ההגיון בראש שלי

האמנתי עד גיל 13 בערך בגלל לחץ מהסביבה ומאז התחלתי לחשוב בשביל עצמי והפסקתי להאמין

כבר בשיעורי תנ"ך הרגשתי שאני בשעת סיפור, ואף פעם לא ממש האמנתי בזה, כי לא היה לי אכפת מזה... הדבר היחיד שחשבתי עליו בילדות זה משחקי מחשב ולימודים. לקראת 18 נהייתי יותר אגנוסטי נוטה לאתאיסט עד שלב מסויים שבו התחלתי להתעניין בזה ולהבין מה דעתי על זה, ואז הבנתי שרוב היהדות המודרנית בנויה על פירושים של בני אדם, לטקסט המקראי. כבר מאותו רגע הבנתי שזה לא מעניין אותי יותר. אני לא רואה שום סיבה להקשיב לדעות ופרשנויות של אחרים בנושא ספר שאמור להעביר את החוקים של האל. ואני עוד יותר לא מעוניין להקשיב לחוקים שבני אדם יצרו לפי הספר הזה.
תכלס, אם לא היו פירושים לתורה והלכה ודברים כאלה, הייתי אולי מאמין עד עכשיו. או לפחות אגנוסט באיזושהי צורה.

עריכה: אני בכללי חושב, שאם היה באמת אל, הוא היה חושב שלפרש את המילים שלו זה חטא גדול, ואני רואה בזה כפירה. למרות שאני כופר בעצמי.

האמת שהרבה דברים
אפילו התורה סותרת את עצמה, אני לא יכולה למצוא הגיון בכל דבר שכתוב בה וגם לא בהכרח מאמינה בחלק מהדברים שהיא מציגה מבחינה מוסרית.
חוץ מזה שלהגיד שהאדם התפתח מקוף יותר הגיוני בשבילי מאשר שיגידו לי שאיזשהי רוח אלוהית יצרה האדם

לא בדיוק אתאיסטית אבל לא בדיוק מאמינה
פשוט עד עכשיו לא הוכח לי וקשה להאמין במשהו שלא מוכח

אני חושבת שגם אם יש אלוהים הוא לא היה מתעניין בכל בן אדם אישית (כי מה יהיה אכפת לו בתכלס, אנחנו מיליארדים) ובכל דת הוא מצוייר אחרת אז אין שום דרך לדעת אם הוא קיים וגם אם כן, מי הוא בדיוק והאם יש גרסא קיימת שהיא האל האמיתי. והמדע יותר משכנע אותי כי יש הוכחות ברורות שנבדקו ואושרו. וגם אם איכשהו אלוהים קיים, אני לא חושבת גם ככה שישלחו לגיהנום בן אדם רק כי הוא נשנש במבה בכיפור או ראה נטפליקס בשבת, כל עוד הןא אדם טוב. וזה שולל את כל הרעיון של הדת בעצם.
סליחה אם בלבלתי אתכם חח אני עייפה

עריכה: עכשיו אני מבינה שעמדתי בנושא הייתה ממש לא ברורה אבל אני בין אתאיסטית לאגנוסטית, אני לא חושבת שאלוהים קיים אבל לא שוללת קיום של ישות עליונה ב100 אחוז)

אני די תמיד הייתי אתאיסטית וגדלתי בבית אתאיסטי שלימד אותי ספקנות, ולפקפק בכל מידע שניתן לי. לא לקבל משהו שמישהו אמר כאמת מוחלטת רק כי הוא אמר אלא לבדוק מקורות, אינטרסים לשמוע חוות דעת שונות. אני מסכימה עם מי שאמרה שאלו לא הטיעונים האתאיסטים כמו שהם הטיעונים התאיסטים שבאמת גורמים לי להיות שלמה עם החלטתי לא להאמין. אני הגעתי למצב שאני פשוט לא מבינה איך מישהו עם שכל ישר בכלל מסוגל להאמין מרוב שהטיעונים והאמונות והסתירות הפנימיות בתנ"ך ובדת נראים לי מגוכחים. אך זה לא ממקומי לשפוט אף אדם ואני בטוחה שהם מרגישים באותה צורה כלפיי.

לזה שרשם על איך היא חושבת שהיא באה לעולם- ובכן, די ברור שההורים שלה קיימו יחסי מין, זרע פגש ביצית ומשם נולדה לה ילדה, צר לי אם לא לימדו אותך את זה עדיין אבל זה לא החסידה. מטרה או לא מטרה- שכל אחד ימצא לעצמו מטרה משלו, לא חייבת להיות מטרה נעלה למה יצרו אותך. בני אדם כל כך מחפשים אמת אחת נכונה, תשובה לאינסוף השאלות ולתופעות שעדיין לא נמצאו להן הסבר. כל כך קשה להם להיות בלי תשובה עד שהם אפילו ימציאו תשובה רק כדי לספק קצת שקט לראש(אלוהים אם זה לא היה מובן).

אוסיף ואומר, אני התווכחתי פה בהרבה וויכוחים על דת, באתי להגיד את דעתי ולצאת מהדיון, תקחו מזה מה שאתם רוצים או אל תקחו. תסכימו או אל תסכימו מוזמנים לעשות לייק/מינוס. בבקשה אל תפנו אליי, אני נסחפת יותר מידי ואלו ויכוחים לא נגמרים.

שום טיעון, פשוט שום טיעון שמאמת את קיום אלוהים לא גרם לי להאמין לו

לאמונה אין הוכחה, בגלל זה קוראים לזה אמונה. תחשבי אני מראה לך את היד שלי סגורה ואני אומר לך יש לי בפנים אבן. את עדיין לא יודעת שיש לי בפנים אבן כי עדיין לא הוכחתי לך את זה, אבל את מאמינה שיש אבן. זה אותו עיקרון, לאמונה אין הוכחה. אם הייתה הוכחה לא היו קוראים לזה אמונה. ואני מציע לכם לחשוב עם עצמכם למה אנחנו נמצאים פה, האם אנחנו רק פעם אחת פה וזהו או שיש דברים מעבר. עוד למשל איך ידעו לפני אלפי שנים שצריך לעשות ברית מילה דווקא בגיל 8 ימים שדווקא ביום הזה קרישת הדם פועלת ואפשר לבצע ברית מילה. איך זה שידעו שבשר וחלב ביחד זה לא טוב. אני מציע לכולם לשמוע טיפה שיעורי תורה ביוטיוב ולראות שהעולם הזה עצום ויש בו משהו. ועוד משהו אנחנו לא באנו מהקוף ולא היה מפץ גדול. אלו סתם מעשיות.

אם יש לך אבן ביד אז יראו את זה
אני אחליט אם להאמין או לא^

ועד עכשיו רק סיפורי התנך זה מעשיות

אתה אומר שאתה אתאיסט ומצטט את התנך

הכוונה שהיד שלך מסתירה את האבן

אני לא ציטטי מהתנך

אני מדבר על skyless

מתוך אלפיי דתות יש דת אחת נכונה מי שנולד אלייה הוא בטוח שהוא זכה קצת דפוק לא?

האמת? אני פשוט חקרתי את הנושא הרבה עד שהגעתי למסקנה שאני נמצא בה היום.

אני הייתי בעת צרה כמו שאתה אומר
ולא התפללתי לשום אל דמיוני.

אני איבדתי את האמונה באלוהים ובאדם המודרני

חחח אז במה יש לך אמונה?

למה אתה מתכוון פינג?

bbtan^^
ממש מסכימה.

כלום
שום אמונה

אני לא מאמין באנושות
אני לא מאמין באלוהים
ובכלל לא בתנך

אני לא מאמין בשום דבר

שאני פשוט חקרתי את הראיות לאלוהויות (ובייחוד לאל האברהמי), הסברים אלטרנטיביים ומה העובדות בשטח מראות והגעתי למסקנה שאין לי סיבה טובה להאמין באף אל ושאין ממש סבירות גבוהה לקיומם של רוב האלים (לפחות הספציפיים) ואין סיבה משכנעת להאמין בהכרח בקיומו של אל באופן כללי

אני לא בטוחה שהיה טיעון אחד ספציפי זה פשוט היה תהליך ארוך עם עצמי שבסופו הבנתי שאין אלוהים

נראלי שיש אנשים שפשוט לא צריכים את חווית האמונה במשהו גבוה, אני חושבת שיש אנשים שהם יותר רוחניים ושיש אנשים שהם יותר חומריים על הקרקע ומעשיים. וזה תמיד משפיע, כמו יינג ויאנג.

שום טיעון, למדתי המון וראיתי את העולם שלנו.
ההיגיון הבריא גרם לי לפתוח את העיניים שלי וסוג של להכיר את המציאות ואת המדע וסוג של איבדתי תקווה ואמונה.
אבל למצוא תקווה חדשה, שהיא לא מבוססת על אל כלשהו

אני חושבת שאני ככה מאז שנולדתי..
גם בכללי לא יודעת, זה פשוט נשמע לי יותר הגיוני.
אני בן אדם מאוד סקפטי...בשביל לשכנע אותי במשהו תצטרכו להוכיח לי וכן אני יודעת שזה נשמע רע אבל ככה אני פשוט :/

השואה. אם אלוהים היה קיים הוא לא היה נותן שיקרה דבר מזעזע כמו השואה במיוחד "לעם הנבחר".

אממ, שום טיעון.
פשוט חיפשתי סיבות למה בעצם אני מאמינה, ומצאתי שאין סיבה כזו. לפחות לא אחת רציונלית.

אתם אומרים שדרך המדע זה מאושר ומוכח
אבל מבחינת אנשים מאמינים זה גם מוכח דרך התורה ודרך דברים שאנשים חווים

זבוב
היה בתורה נבואה שתיהיה שואה כשיפסיקו להתפלל ולהאמין

זה לא שטיעון בא וגרם לי להיות ככה אפחד לא קם בבוקר ואומר אני אתאיסט זה פשוט קורה לאט לאט

לא הפסקתי להאמין, אבל גם לא התחלתי
פשוט, לעשות שמניות באוויר כדי לרצות משהו שההוכחה היחידה בשבילו היא ספר?

אף פעם לא האמנתי

הגיון

לא היה טיעון כזה..
קודם זה התחיל בכך שעם איך שאני מסתכל על העולם והיקום, כל הפרטים הקטנים הם תוצרים טבעיים שהתפתחו יותר ויותר במשך השנים.
לאחר מכן הסתכלתי על התנ"ך, שמוכיחה את קיומו של האל שומר היהודים, וראיתי שקיימים הרבה נתונים וסיפורים בתנ"ך שהם לא הגיוניים מבחינה היסטורית, כפי שמצאו ארכיאולוגים, ומבחינה פיזית והגיונית.
לבסוף הסתכלתי על הרבנות, המוסד המייצג את היהדות כיום, שלדעתי הוא מוסד שלא צריך לייצג יהודים, שהופך רבנים לאלים ומסתכל על כיפות ומזוזות כחפצים קדושים אף שקיים איסור לעבוד תחת סמל לאלוהים.
ברגע שמסתכלים על נקודות כאלו מבינים שיש משהו רקוב עם הרבנות.

אף טיעון, לא האמנתי מלכתחילה.
אמונה זה לא מצב בחירת המחדל. אנחנו לא נולדים מאמינים באלוהים, ואנחנו גם לא נולדים אתאיסטים. אנחנו נולדים חסרי ידע. אמונה זה משהו שאנחנו רוכשים ככל שאנחנו מתפתחים, ואני חייתי בסביבה שבה לא מאוד דיברו על אמונה. שני ההורים שלי מאמינים (למרות שלא באותם דברים), אבל הם פשוט לא חשפו אותי לדעות שלהם. גיליתי שהם מאמינים רק לפני שנתיים.
האמונה שלהם לא השפיעה על הדעה שלי כשהתבגרתי. היו לי חברים מאמינים ולא מאמינים. רוב המשפחה שלי היו מאמינים. נחשפתי לשתי הדעות באותה מידה, בלי השפעה של ההורים (שאני בטוחה שאם הייתי יודע שהם מאמינים הייתי מאמינה גם, לא הייתי מפקפקת באמונה אפילו לרגע).
הגעתי למסקנה שאני לא מאמינה בעצמי, בגיל צעיר. וכשהגעתי לגיל שאני יכולה לחקור ולהבין לעומק את שני הצדדים, וכששקלתי מחדש את השאלה הזאת, הבנתי שאני עדיין לא מאמינה.
אז התשובה היא אף טיעון.