אתאיסטים מאיפה הגיע החוסר אמונה שלכם?

אני הייתי אתאיסטית בגלל ההורים שלי וגדלתי בבית חילוני ולא מאמין, אבל שנה שעברה חזרתי להאמין והתחלתי לשמור כשר.

שואל השאלה:
באמת? איזה יפה!
איך חזרת להאמין פתאום?

לבד

אחרי פגיעה מינית ומשבר הבנתי שתמיד כשתהיה לי בעיה אני אפנה לאלוהים, ובסהכ מנחם ועוזר נפשית לדעת שיש מישהו ששומר עליך ומסתכל.

לא דיברו איתי על דת בכלל בבית.
הבנתי מעצמי שאני אתאיסטית וגיליתי שגם אימא שלי אתאיסטית.

לבד בבית מסרותי

גדלתי למשפחה אתאיסטית, אבל מעולם לא דיברנו על זה. הייתי בגן דתי והייתי הולכת מדי פעם לשחק אצל השכנים הדתיים, אבל זה לא יותר מדי השפיע עלי. אני חושבת שכן האמנתי כי זה היה די ברירת מחדל בשבילי, אבל לא השקעתי בזה יותר מדי מחשבה. הבנתי שאני לא מאמינה בגיל יחסית מאוחר כשבאמת התחלתי להתעניין.

בית מסורתי אבל מאז שהייתי בכיתה ג אבא ושלי והאחיות הגדולות שלי צחקו על כל מה שעשיתי והריצו על זה בדיחות (ושתבינו שעד היום הם צוחקים על דברים מפגרים שעשיתי כשהייתי קטנה) הם לא התעללו בי או משהו כזה אבל זה באמת פוגע שהפאקינג משפחה שלך עושה ממך בדיחה שלא לדבר על זה שההורים שלי צוחקים עליי מול המשפחה המורחבת שלי כאילו אני סתם איזה בדיחה שמספרים בארוחה. אז כן סבלתי את זה שנים ובסופו של דבר זאת בלי שום ספק הסיבה שהפכתי להיות anti social introvert shut in ומאוד מאוד שקטה, לפחות ליד המשפחה שלי. וכמובן שהמשפחה שלי ניצלה את זה שהפכתי לטיפוס ששונא לצאת מהבית ועשתה עוד בדיחות על זה, מה שהחמיר את המצב אפילו יותר. מה עשיתי בשביל זה יגיע לי אה? בכללי כל החיים שלי הרגשתי שכולם נגדי, ושום דבר בחיים שלי לא הסתדר, לא מסתדר ולא יסתדר ואם היה לי luck stat הוא היה במינוס מיליארד. אז עכשיו אין לי אלוהים, כי אם היה אחד היו לי חיים איכשהו סבירים.

אני גדלתי במשפחה אתאיסטית, אבל הם מעולם לא אמרו לי לא להאמין כיוון שלמזלי הם מקבלים את הדעות והרצונות שלי, אז זה בא ממני

מהאמבטיה

אני לא חושב שהייתי אתאיסט, אבל לא ידעתי מה זה בכלל ה'. זה בגלל חינוך ובגלל שלא דיברו איתו מעולם על דת. אבל כבר תקופה שאני מתסחק וכרגע מאמין בה'.

אחרי שהאמנתי בערך כל החיים שלי התחלתי לפקפק בזה ואז עליתי לכיתה ז והיה מישהו שהטריד אותי במשך שנה וחצי והמורות לא עשו עם זה כלום ואף אחד לא עשה עם זה כלום כשהם גילו(ההורים שלי לא ידעו אבל רוב הבית ספר ידע ועכשיו כולם יודעים) ובאמת שניסיתי כל יום לפנות אליו ולדבר איתו ולבכות לו והתחננתי שהוא יגרום לזה להפסיק וזה לא הפסיק זה רק ניהעה הרבה יותר גרוע מיום ליום וחשוב לציין שהוא לא עושה את זה רק לי רוב הבנות בבית ספר עדיין סובלות ממנו ואז גם אמא שלי מתה אחרי שהיא סבלה כל החיים שלה מניוון שרירים והיא הייתה הבן אדם הכי טוב שאני מכירה גם כשהיא לא יכלה לעזור לאנשים היא עזרה בין אם זה היה בכסף או באוכל או במקום לישון או בכל דבר אחר והיא אף פעם לא רצתה תמורה ועזבו אץ זה מגיל קטן אני תמיד אמרתי לעצמי שהיום היא בטח תמות או שזאת בטח השנה האחרונה שאני אראה אותה או דברים כאלה ואז רק אחרי שהיא מתה הבנתי שאין באמת דבר כזה אלוהים ושזה סתם זיון שכל אחד גדול והכי מעצבן שכשכולם שומעים שאני אתאיסטית הם אומרים לי שאלוהים מציב בפנינו מכשולים רבים כדי לראות אל אנחנו עדיין מאמינים או נשארים נאמנים אליו בקיצור הכל בולשיט וזה איך הגעתי לזה

גם וגם

לא מהמשפחה כי המשפחה שלי מסורתית, אלא שליתר דיוק אני אפתאיסט כי אלוהים לא מעניין אותי פשוט. השאיפה שלי היא לצמצם את הידע שלי בנושא האלוהות כי זה נושא טורדני.

היינו דתיים-מסורתיים וחזרנו בשאלה כל המשפחה כשהייתי בת שמונה בערך

כשהייתי קטנה יותר המשפחה שלי כן האמינה אבל אני לא חושבת שאי פעם האמנתי. אני חושבת שזה יותר קשור לאופי של בן אדם אם הוא יותר חשדן ומפקפק בדברים וכמובן גם לסביבה שלו.

המשפחה שלי לא גידלה אותי להאמין וגם לא לא להאמין. הם לא כל כך מאמינים באלוהים, אבל הם אף פעם לא דיברו איתי על זה.
ואני מניחה שפשוט עם השנים האמונה פחתה, או שהיא מעולם לא הייתה שם. אני מאמינה במדע ובהוכחות, ודת מסתמכת על אמונה בלבד. אני פשוט לא מרגישה כאילו יש דבר כזה..

לבד.

הוא לא הגיע, פשוט האמונה עזבה, וחזרתי לדיפולט שהוא אי אמונה.

למה האמונה עזבה? כי החלטתי לחקור ולשמוע את הטיעונים של הצדדים השונים, והגעתי למסקנה שאין סיבה להאמין באלוהים.

המשפחה שלי דתיה, אז העמדות שלי הגיעו לגמרי ממני.