למה להגיד "אלוהים לא קיים" זה מזלזל אבל להגיד "אלוהים קיים" זה לא?

כי מה מזלזל בהגיד שמשהו שקיים הוא קיים לבין להכחיש שהוא קיים ? חוץ מזה שזה לא כבוד לדבר על מי שברא אותך כלא קיים.
אטייסטים אל תתחילו לריב איתי. אם תשובתי אינה לטעמכם תשימו מינוס.

אני מסכים שאנשים צריכים לומר "אני מאמין" או "אני לא מאמין" במקום

כי אם יש כזו אמונה ואנשים באים ואומרים "זה לא קיים" זה סתם מזלזל ואם אומרים "אלוהים כן קיים" זה לא מזלזל וזה לא פוגע באף אחד.

אני לא מבין מה מזלזל בזה. לכל אחד ואחת יש דעות שונות ואמונות שונות, כמו שזאת האמונה והדעה של תאיסטים, זאת האמונה והדעה של אתאיסטים. פשוט צריך ללמוד לחיות עם זה, לקבל את זה ולהשלים עם זה שיש לאנשים דעות שונות.

זה לא מזלזל בשום צורה להגיד שאלוהים לא קיים, זאת הבעת דעה לגיטימית לחלוטין. כמו שלתאיסטים יש זכות להביע את דעתם, כך יש גם לאתאיסטים. זה בסדר לגמרי ואין פה שום בעיה, כל מי שאומר שזה מזלזל - בן אדם צבוע.

לטעון שאלוהים לא קיים זה לא מזלזל,
בדיוק כמו לטעון שהוא כן קיים זה לא מזלזל.
זה שמישהו לא מסכים איתך לא נחשב לזלזול בשום צורה. אם אני חושב ששוקלד טעים יותר מוניל ואת חושבת הפוך, זה אומר שאני מזלזל?

זה תלוי בסיטואציה
אם מאמין ילך לאתאיסט וסתם ככה יגיד לו אלוהים קיים זה גם לא מתאים
שכל אחד יאמין במה שבאלו וזהו

מה מזלזל ב להגיד ''אלוהים קיים''
נו באמת

שואל השאלה:
your dictator-
אז באותו אופן אתה שולל את הדעה של מישהו אחר שהוא אתאיסט כשאתה אומר שהוא קיים או שהמפץ הגדול לא התרחש.

שאלה טובה

יש הבדל
להגיד "אני לא מאמינה" או "אני מאמינה" לא מזלזל, לא פוגע באף אחד
להגיד "ה' לא קיים" יכול לפגוע באמונה של המאמינים, או להגיד "ה' כן קיים" יכול לפגוע באמונה של האתאיסטים.

להכחיש את קיומו של אלוקים - זה להיות כפוי טובה למי שברא אותך.
וכן, מי שאוהתב את ה' יתברך - ישנא שמכחישים את קיומו, כי אשפת לו מכבודו.

להגיד שאלוקים קיים - זה לא עניין של זלזול, זה פשוט להגיד עובדה. (גם ככה אין איסור לזלזל באפיקורסים).

תמיד צודק, אם אני יודע שהוא קיים - למה אני צריך להגיד שאני רק מאמין ולא יודע, אם אני יודע?

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת; אֵין עוֹד" (דברים ד, לט). יש גם ספוקים אחרים בחומש שמות: וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם" (שמות ו,ז), "וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה'" (שמות י, ב,) "וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שמות טז, יב) וכן פסוקים רבים במקומות אחרים בתנ"ך שמראים שקיומו של אלוקים - זה ענין של ידיעה ולא אמונה. אתה יודע למה? כי התורה יודעת שהיא יכולה להוכיח על עצמה היא אמת.

דומגא:
"אמר רב חנן בר רבא: (דברים יד, ז) "השסועה" - בריה בפני עצמה היא שיש לה שני גבין ושני שדראות. וכי משה רבינו קניגי היה, או בליסטרי היה? - מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים" (חולין ס ע"ב ב).

הסבר: משה רבנו (עליו השלום) לא התסובב בעל העולם. איך הוא ידע שיש בריה כזאת שנקראת "השסועה" (דברים יד, ז).

המאמין יפגע כי פגעו בערך שקיים אצלו, האתאיסט יכול להיפגע מפגיעה בחוסר של ערך (מפגיעה בערך שלא קיים אצלו)? איך פגיעה בחוסר של ערך יכולה לפגוע?
משונה קצת בעיניי.
אני לא אומרת שאתאיסטים חסרי ערכים אז נא לא להוציא דברים מהקשרם אם לא הובנתי.
אני מתכוונת לזה שאם אין לך אמונה, אם נפגע בה זה לא ישנה לך כי היא לא קיימת אצלך. הרי אתאיזם= היעדר דת.
אם את מאמינה שיש אהבה בעולם וכל החיים שלך את חיה לפי זה רואה בזה ערך עליון, ומישהו אומר לך שאהבה לא קיימת, לא תרגישי לא נעים?
אם תגידי לו שיש, מה יפגע אצלו?
החלק של האהבה פשוט לא קיים בחיים שלו, אין לו שם איזה תורה גדולה של חוסר אהבה.
לעומתו, אצלך זה עולם שלם של ערכים והתנהגויות מחושבות, אורח חיים שלם- יש במה לפגוע.
חוץ מזה, יש הבדל בין שלילת קיום לחוסר הסכמה ותמיד יש הבדל בין שלילה לחיוב.
זה כמו שלא לגיטימי לומר לנוצרי שישו זה בלוף ושהוא בכלל לא הלך על המים ולו מותר לומר מה שבא לו.
אין לי עניין להמשיך דיון כי אני לא אוהבת את העיסוק במה שמרחיק ולא מקרב, אם את רוצה עוד נקודת מבט אז הרי לך:)
❤