כתבתי משהו ואני אשמח לביקורת על זה -

"מתי יגיע היום שאני אצליח להגיד
שוואללה אני יפה ככה , בול איך שאני .
נמאס לי להעמיד פנים
ולחייך עוד איזה חיוך מזוייף
כי כל מה שבא לי לעשות
זה לעמוד על גג העולם
ופשוט לצעוק
לצעוק שאני פה ,
שאני רק בן אדם
ושגם לי יש רגשות
ושכל מה שבא לי לעשות
זה רק לבכות .
ומתי כבר ההורים שלי יבינו עד כמה אני מתוסבכת?
אולי אני ילדה בת 17
אבל הנפש שלי נשברת.
לשפוט מהצד זה קל , ושמעו משהו
"גם זה יעבור" זה רק משפט שאיזה ראפר כתב על דף.
אז זאת אני ,
בלי מסכות
אומרת לכם שכל מה שבא לי לעשות
זה לעמוד על גג העולם
ופשוט -
לצעוק ."
.
מה אתם אומרים ? משהו לשנות ? משהו להוסיף?
(שאלתי את זה גם אתמול אבל לא הרבה ענו)