נמאס לי כבר לשמור את זה אצלי (פריקה, קצת ארוך אשמח אם תכנסו)

אני בטח אתחרט על זה שכתבתי את זה עוד כמה דקות אבל שיהיה.
נמאס לי
אני אומרת את זה אחרי יותר מ-3 שנים שבהן אני שומרת את כל הרגשות שמתרוצצים בי לעצמי בשקט ומתביישת בהם או שכשאני מרגישה אותם ממש בלילה אז אני כמה בבוקר וחושבת על כמה זה פתטי ומטופש
אני מסתכלת על תמונות באינסטגרם של כל אחד מסכם את שנת 2020 שלו, ואני רואה תמונות שלו בניהם ובסטורים של חברים שלו ושל בנות שכל הזמן מקרקרות סביבו וזה פשוט מעצבן אותי שאני איכשהו ממשיכה עם הרגשות האלה ביום יום מבלי לעשות איתם שום דבר כי אין לי מושג איך להתמודד איתם
ככל שעוד יום עובר אני רק אוהבת אותו יותר ויותר וזה פשוט לא עוזב אותי, זה מתסכל אותי כבר יותר מידי זמן פשוט אין לי כוח לזה יותר, אני מתאפקת ודוחקת הכל לצד, באמת. אבל דיי, כמה אפשר? אני כבר לא יודעת מה לעשות עם זה ותאמינו לי שאני מסתכלת על הצ'אט שלי איתו מלפני חצי שנה אותה רמת נואשות פשוט מביך ומאז הבטחתי לעצמי לא לעשות את זה יותר
אני בחיים לא הרגשתי משהו כזה לאף אחד ואני חייבת להגיד שכבר נמאס לי והזמן לא עושה את שלו עברו כמעט 4 שנים, דיי. פשוט דיי.
הלוואי שיכולתי לשלוט בזה אבל בגלל שאני לא, אני צריכה לפחות לדעת איך להתמודד עם זה בצורה שלא תחרפן אותי כל יום עד לפנות בוקר
תודה אם קראתם וסליחה שזה ארוך