מישהו שמבין בהתקפי חרדה או פסיכולוגיה

רוב הזמן אני מאוד שמחה ועם אווירה מאוד טובה והכל מעולה כשאני עם חברות ואנשים אבל אז כשאני מגיעה הביתה ומספיק שאמא שלי תגיד לי את המשפט הכי קטן בעולם אני יכולה לאבד את זה ולהשתגע מרוב עצבים היא יכולה לשאול אם אני רוצה שהיא תכין לי אוכל ואני אלך לחדר אסגור את הדלת ואתחיל לבכות עד שאירדם. ויש לי משפחה רגילה לגמרי וטובה רק שאני אבא שלי ואחותי לא יכולים להראות רגשות בכלל ואמא שלי באמת מדהימה אבל יש בי משהו שחוסם אותי מלתקשר איתם אפילו לענות להם כן או לא גורם לי להתקף עצבים ואני יכולה להתחיל לבכות אז אני פשוט לא מדברת איתם כל עוד אני יכולה. והיום פתאום נזכרתי שכשהייתי קטנה יותר ונגיד הייתי רבה עם אבא אמא או אחותי והייתי בוכה, אז התחלתי להיחנק ולא יכולתי לנשום עד למצב שיכולתי להתעלף ובדקתי קצת ואני חושבת שזה היה התקפי חרדה והם קרו כל פעם שהייתי רבה איתם. אז אתם חושבים שזה הגיוני שבגלל מה שהיה קורה לי שהייתי קטנה אני עכשיו לא מתקשרת איתם מפחד שזה יקרה שוב?