2 תשובות
עילת הסבירות (נקראת גם: עילת אי־הסבירות או מבחן הסבירות) היא אחת מהעילות בתחום המשפט הציבורי המאפשרות לבתי משפט להפעיל ביקורת שיפוטית כדי לפסול החלטה של רשות מנהלית, קרי הרשות המבצעת על כלל זרועותיה. ראשית פיתוחה של העילה במשפט הבריטי, ובעקבותיו במדינות שהושפעו ממנו, בהן ישראל. נימוק הפסילה לפי עילה זו הוא שההחלטה הנדונה לא נשקלה כראוי, שרירותית או לא הגיונית. החל משנות ה־80 התעצבה עילת הסבירות בגרסתה הישראלית, לאחר שהורחבה על ידי בית המשפט העליון כחלק מהתגברות האקטיביזם השיפוטי. עילת הסבירות מאפשרת פסילת החלטות שאינן נותנות "משקל ראוי לאינטרסים השונים שעל הרשות המנהלית להתחשב בהם בהחלטתה".[1] הרחבת העילה היא מושא לביקורת מצד מצדדי הריסון השיפוטי.[2]
זה לא פשוט
עילת הסבירות היא עילה של בג"ץ שבמסגרתה כאשר הם רואים חוק מסוים שהוא לא סביר או תקין ולא עולה בקנה אחת עם סבירותם של חוקים אחרים, הוא יכול לבוטל לאלתר.
חברי כנסת (בעיקר מהימין), טוענים שבג"ץ מחליט על דעתו האישית מה סביר ומה לא, ולכן צריך לבטל את עילת הסבירות כליל.
זה כעיקרון מה שזה.
כעיקרון רבים חושבים שזה רע כי זה מזיק לכלכלה וליחסי החוץ וזה גרם למחאות להתפרץ בכל הארץ, ויש גם אנשים שחושבים שזה טוב כי בג"ץ הוא לא דמוקרטי ומלא באנשי אליטה שמחליטים מה טוב ולא טוב למדינה. עוד מחלוקת כאילו חסר.