מה הדבר הכי קשה שעברתם בכל חייכם? שהשאיר וישאיר לכם צלקת להמשך החיים.. מי שרוצה שיכתוב..

הפרעות אכילה.

דיכאון

שמישהו התחזה למשהו שהוא לא ודיבר איתי שנה שלמה עד שגיליתי את האמת... הוא כבר היה חלק מהלב שלי, ידע עלי דברים אישיים, תמיד אמר לי מילים יפות, וחיזק אותי והקדיש לי שירים.. זה פגע בי כל כך חזק.

אבא מכור לסמים ומוות של אמא מסרטן

שכשהייתי קטנה דיברתי עם מישהו במשך שנתיים שאמר לי שהוא בן 16 ובסוף מסתבר שהוא בן 30 והוא הטריד אותי ושלח לי תמונות וסרטונים לא במקום, ואני כמובן הייתי תמימה ונפלתי לזה ועמדנו גם להיפגש.

שהכלבה שלי נדרסה ומתה זה השריטה של החיים שלי שדפק אותי
יש לי צלקת שהיא השאירה לי בלב וגם בפנים ליד העין היא נשכה אותי שהיא הייתה גורה קטנה וזה השאיר לי צלקת.. גם בנפש וגם פיזית

הייתי גונבת... זה הדבר שהכי השאיר בי צלקת ובכלל אני מבית של עשירים
הייתי קטנה ולא הבנתי מה זה

הפרעות אכילה.
אונס.

שירדו עלי שאני שמנה כל הזמן, זאת הנקודה הכי רגישה שלי, אפילו אם אומרים את זה בצחוק אני יכולה לפרוץ בבכי, או אפילו שאני נזכרת בזה

המשפחה שהורידה לי את הביטחון והמשפטים הנוראים שלהם שאני בחיים לא אשכח לצערי.

בולימיה + אנורקסייה + דימוי עצמי נמוך ושנאה עצמית שקשה לי להשתחרר ממנה.

הטרדות מיניות, היו כמה בנים שניסו לאנוס אותי (כמה פעמים.. לא ביחד) ומאז תמיד כשאני עוברת ליד גבר/נער והוא מסתכל עלי במשך הרבה זמן אני מפחדת.

חרדות מטראומות..
ואני מנסה להתגבר על הדברים האלה ואני מקווה שאצליח.

זה לא ממש צלקת אבל זה בכל זאת משהו שהתיר בי עצב:
שעברתי לבית ספר חדש ולא מצאתי את מקומי ולא היו לי חברים.

הדיכאון
זה גורם לי להרגיש כאילו אין לי טעם לכלום, אין כוחות נפשיים ופיזיים, כאילו העולם יהיה מקום טוב יותר בלעדיי, שנאה עצמית ועצב על כל יום שבו אני פוקחת את עיניי. שזה גם דירדר אותי לדברים אחרים (שאני מקווה שהתגברתי עליהם לחלוטין) כמו הרעבה ופגיעה עצמית.

בולימיה
אנורקסיה
דימוי עצמי נמוך..
פגיעה עצמית
שנאה עצמית


תזכרו תמיד שכל בן אדם שאתם פוגשים נלחם במאבק שאתם לא יודעים עליו

תהיו נחמדים תמיד.

אני לא יכולה יותר לסמוך על אפחד..

שהייתי מלאה וירדתי בצורה תקינה ועם הרבה ספורט במשקל
ואז פשוט כל הזמן רציתי עוד ועוד עד שכבר לא שלטתי בזה והגוף שלי הביא את עצמו לתת משקל ובלי שליטה המשיך לרדת. העליה חזרה במשקל הייתה הדבר הכי קשה שעברתי בחיים

הפרעות אכילה ודיכאון אבל רק התחזקתי מאז

היה לי רגש למישהו והוא פשוט ניצל את זה

אין ספק הדיכאון, הלבד. זה מה שהרס אותי

כל הזמן ירדו עלי שאני שקטה ושאין לי פה, חשבו שאני אילמת ועד היום זה ככה. נועצים בי מבטים רק בגלל שאני ביישנית. מאחלת רק רע לאנשים האלה.

אובדן אנשים שאהבתי.
אני פשוט קוראת את התגובות פה ומזדעזעת, פשוט נורא מה שעברו ועוברים פה.

בריונות בקייטנה קיץ שלם ירידות וכו שהייתי ביסודי
והייתי בקשר רק דרך הווצאפ עם מישהו (הכרנו בקבוצה) והוא היה נורא שתלטן ואסר עלי לדבר עם בנים וכו ודי הכריח אותי לעשות לו תמונות עירום באיזשהו שלב ושסוף סוף נפרדתי ממנו הוא איים שהוא ישלח את התמונות להורים שלי וכו...=/

הטרדות מיניות והפרעות אכילה שכל הזמן חוזרות

עברתי תקיפות מיניות
היום עברתי עוד אחת לצערי:(
מלא אמרו לי שאני מכוערת וזה נדבק בי לצערי

צילמו אותי בעירום בכוח והעלו את זה לפייסבוק שלי וכולם חשבו שאני זונה

1. שהיו יורדים עלי כל הזמן ומציקים לי כי הייתי שמנה ומכוערת, זה היה בגיל קטן.
אני לא נזכרת בזה ביום יום אבל בתת מודע שלי אין לי ביטחון ואני תמיד מרגישה נחותה, שמנה ולא הכי יפה ובגלל זה יש לי גם הפרעות אכילה ואני חייבת להיות מטופחת ונקייה כל הזמן

2. שהייתי לבד כל התיכון ושכמה שניסיתי להתחבר לילד ילד זה לא הלך לי.
אני בחיים לא אשכח את זה
כשהתגייסתי היו לי פלאשבקים וחרדות אבל מצאתי המון חברים.
לא משנה מה אני תמיד יזכר ויהיה לי רע.

3. שאהבתי מישהו והוא היה עושה לי רע, מציק לי ומשפיל אותי (אגב רק בגללו לא היו לי חברים בתיכון ) הוא לא היה הולך לילה אחד לישון עד שלא בכיתי וניתקנו קשר.
אז כשעברו השנים וזה הציק לי, נפתחתי בפניו עם כל הפחדים והוא פשוט סינן דברים שאף בן אדם לא היה מסנן בחיים שלו.
אני אף פעם לא מצליחה לשכוח את זה ואני מפחדת מכל בן שאני רואה.
לפני כמה זמן נדלקתי על מישהו שאני לא הכי מכירה והוא פשוט סילק אותי מהמשרד שלו והרים עלי את הקול ורק בגלל מה שקרה לי בעבר הייתי שבוע שלם בדיכאון ממה שעברתי

ההתאבדות של אבא שלי..

fat shaming
זה הנקודה הכי רגישה שלי

כיתה ג עד ז..
כולם יפים וכולם מושלמים לעומתי, הייתי ילדה מאוד מפותחת ובגלל זה התחילו לי הפצעי בגרות בגיל מאוד צעיר, הייתי שמנה גם ושיער מתולתל מקורזל. כולם צחקו עלי וגם העירו לי על הבגדים שאני מתלבשת כמו ערבייה..
עד היום אני נזכרת ב5 שנים האלה, וגם שההורים היו מרביצים לי מהעצבים שלהם..
עם הזמן ילדים שכחו את איך שנראתי פעם, והיום זה נרגע, ילד שלא ראיתי 3 שנים והיה מציק לי מאוד פעם לפני כמה ימים שלח לי הודעה בכוונה להתחיל איתי, וכשהוא גילה שזאת אני הוא היה בהלם.. הגלגל מסתובב.
וברוך השם הילדים שהציקו לי היום יותר מכוערים ממני, וגם עזבו את הבית ספר שלי ככה שלא אצטרך לראות אותם..
מספר הילדים שמתחילים איתי היום ברחוב לא משתווה למספר ילדות שמתחילות איתם, היום אף אחד לא שם עליהם :)

5 ילדות מתעללות.

2 ביחד, בכיתה א-ב- מילולית ופיזית. אנחנו חברות עכשיו.
2 ביחד, בחופש הגדול של כיתה ג' ובשלושה חודשים הראשונים של כיתה ד'- מילולית. אחת היא החברה הכי טובה שלי עכשיו והשנייה סתם חברה
1, בכיתה ד' גם. בחצי שנה האחרונה- מילולית. אנחנו לא בקשר טוב ולא רק בגלל זה

נסיון ההתאבדות של אבא שלי.

התעללות כשהייתי קטן

תקיפה מינית או משהו יותר מטרדה מינית. לא יודעת איך להגדיר את זה
התעללות מילולית מצד הורים ומשפחה
חרם

סבא שלי נפטר.
שכן שלי צילם אותי ואת המשפחה שלי בכל מקום במשך זמן ממושך. ההורים שלי לא אמרו לי מה בדיוק כי הייתי די קטנה, אבל אני מנחשת שהיו שם גם תמונות שלי מתלבשת ואולי אפילו ערומה.
פגעו בי המון אנשים ביסודי, מהמון המון סיבות.




הדברים שעברתי הם כלום לעומת מה שאנשים אחרים עוברים, אבל בשבילי הם השפיעו על המשך חיי עד היום. אל תשפטו אנשים ואל תזלזלו במה שעבר עליהם בחיים.
אני בטוחה שכל אחד מהאנשים שהגיבו פה הוא בן אדם מדהים ואני מצטערת על הדברים הנוראיים שקרו לכם. אני מקווה שתהיו מאושרים בהווה ובעתיד ותצליחו להשתקם ממה שעברתם. אתם מדהימים!

לכל האנשים פה.

שהכלבה שלי נדרסה ומתה השנה בגלל חברה שלי...

אבא שלי שנפטר מוות פתאומי מקריש דם ואח שלי שהוא נכה.. התקופות הקשות האלה שהיו מלאות בחרדות דיכאון ולא רציתי לצאת מהבית..
כולכם מדהימים!

אבא שלי וסבא שלי מתו באותו יום.

הוא.

דיכאון
פגיעה עצמית
הרעבה