אני בן אדם שמח מאוד, אני כל הזמן יותר מידי שמחה, כל הזמן אני רק צוחקת ומחייכת וחיובית כזאת ובהתחלה זה היה רק הצגה כדי
שאנשים יאהבו אותי כי אמא שלי אמרה לי שאנשים אוהבים אנשים שהם שמחים, ועכשיו זה כבר הפך להיות אני כל הזמן כל הזמן ואני ממש לא יכולה להתעצבן על אנשים וכאילו אנשים מעצבנים אותי ואז העצבים עוברים לי בשנייה, ואני כל הזמן גם סולחת לאנשים ושוכחת מדברים רעים שעשו לי או אמרו לי, וכאילו רוב האנשים כן אוהבים אותי. אבל זה הגיוני שפתאום אני לא אוהבת את עצמי? כי אני אף פעם לא מצליחה להתעצבן ולצעוק על אנשים כשאני מרגישה שזה מאוד הכרחי... בבקשה עצות ממישהו 0.0 ?
אולי אין לך אהבה עצמית? את לא צריכה להיות כל זמן שמחה, מותר גם לך לכעוס בצורה טובה ולבטא את עצמך, אם מישהו מכעיס אותך, תגידי לו מה את חושבת עליו, ונסי לאהוב את עצמך