בעיות שרק ציירים יבינו?

תציירי אותי תציירי אותי תעשי לי ציור תעשי לי ציור
זה הדבר הכי נורא בזה

שמה שציירתי לא יצא טוב
שאני אובר פרפקציוניסטית ומשהו לא יצא טוב אז אני מתעכבת עליו שעה
שלצייר זה מרגיע
שכשזה לא יוצא טוב ממש מתאכזבים וזה ממש מבאס
כשקונים ציוד ציור חדש אני מאושרת

שאת מציירת ומוחקת יותר מדי חלק שיצא לא טוב וכל השאר יצא מושלם ואז הכלל נהרס

כשמנסים לצייר בלי למרוח או ללכלך את מה שציירנו כבר, אז דופקים זוויות מוזרות עם היד

שואל השאלה:
חח הנה כמה ממני -
כשאומרים לך שלא יצא דומה בכלל
כשאני אומרת שיש לי "block art הם לא מבינים
כשכל אחד מנסה לתת עצות והוא בעצמו לא יודע לצייר

שואל השאלה:
גם שלך כל כך נכונים :)

חזק אנשים ❤

העין השניה!!!!

שואל השאלה:
כל כך!

שכל המים של הצבעי מים נשפך על העבודה ועל השולחן ואז השולחן נהרס למרות שכבר לא אכפת לך מהעבודה וזה שולחן חדש.
נראה לי אבל שזה קרה רק לי -_-

קורה לי מלא גם שאני מציירת ריאליסטי, ואני עושה הצללות והיילייטס וכאלה וזה יוצא ממש טוב, ואז אני עוברת לחלק אחר בציור ותוך כדי בטעות מורחת את כל מה שעשיתי עם היד וכל ההצללות נהרסו והכל אפור

שכל הצד של הייד מלא בעופרת מהעיפרון בסוף.

מה זה מה ציירת? (שמעו אם הייתי יודע הייתי אומר לכם... בדרך כלל אין לי מושג מה אני מצייר)

העין השנייה , זה שכולם שואלים למה את/ה לא מצייר בסגנון אחר, המעבר מעפרון לעט

אנשים שרואים ציור פנים וישר שואלים- את מי ציירת?
את אף אחד! זו תמונה אקראית מהאינטרנט תפסיקו להיות מעצבנים.

העין השניה

האקריליק על הבגדים... זה נורא
:(

שאת מציירת ציור יפה ופתאום נשפך משהו על הציור וזה הורס הכול ושהעט נגמר לו הדיו ואז צריכים לחפש עוד עט נוסף וגם צבעים חדשים וגם מחדד לעפרונות צבע לוקח המון זמן למצוא את זה ושבא לך רעיון יפה לציור פתאום את שוכחת איך לצייר את זה וגם את בסוף מציירת לא יפה עד שאת מתאמנת ומוחקת שוב ושוב ולצייר גם גוף יפה וזה לוקח זמן לצייר גוף יפה ועיניים והכול

לצייר מהצד פנים ויוצא מושלם להפוך את הציור לרגיל וזה מעוות..

לצייר את העין השנייה.

שאתה מצייר משהו ממש טוב ואז מחליט להוסיף לו פרט קטן והכל נהרס

לצייר את הפאקינג ידיים

אני לא צייר ולא מבין בזה -
אבל אם אפשר להתעניין, מה זה העין השניה?

שמורחים בטעות עם היד את הציור

שזה יפה כשמציירים עם עיפרון, ואז צובעים וזה נהרס

כשמזמינים ממך בלי סוף ציורים לחולצות של הפלוגה, וכשהמפקדים מחליטים שאתה היחיד שמתאים לסרטט את השילוטים לכל הטנקים בגדוד...

כשצריכים לעשות משהו שקשור לציור וישר פונים אלייך (או זה מחרפן)

דברים חזקים אמרו פה
גם העין השניה, גם כששואלים "מי זה לא מזהים" כאילו כל דמות צריכה להיות אובמה כאילו מוכרת

וגם כשמציירים משהו וחושבים שממש ממש השתפרנו ואז רק רוצים לראות טכניקה ביוטיוב ובמקרה שוב מגלים ציורים שעשו פי אלף יותר טובים ומתבאסים על החיים

כשמציירים עם צבעי מים ציור טוב ובמקרה זה על הדף הדק שמקבל נקודות כאלה ומתקמט

כשמציירים בכיתה ואז אנשים מתחילים להחמיא לך בקמויות למרות שזה לא יצא טוב, ואת לא יודעת איך להגיב לכולם.

כשמסתכלים עלי כמה אנשים זה מוציא אותי מריכוז, והציור יוצא גרוע

כשאת מתחילה לצייר משהו בעיפרון והוא יוצא מעולה, ואז את מציירת דבר נוסף והכל נמרח לך מתחת ליד.

העין השנייה

כשמבקשים בכיתה לצייר איזה משהו ואתה בכוונה מצייר חפיף כמו כולם כדי שלא יחשבו שאתה בא עכשיו להשקיע בחרא שהמורה ביקשה (למרות שיכולת לצייר את זה בהרבה יותר יפה)

לצייר עין שניה

לצייר אף שיתאים לפרצוף

כל הציירים פה ובמיוחד התגובה הראשונה. תצירו אותי בבקשה (:

כשאני מציירת וכולם עומדים סביבי במעגל.. פאק איט זה הדבר הכי מעצבן שקיים או כשאני מציירת מסיימת לצייר פתאום כולם מעבירים תדף ביניהם בלי לשאול אותי או שציירתי משהו פשוט ומתלהבים כאילו יצא לי העתק הדבק של מונה ליזה או משהו או שכשמציירים עם עיפרון מוחקים אבל עדיין נשאר סימן מעצבן שהבית ספר לוקח אותך לצייר דברים.. אותי אשכרה סחבו לצייר על קירות של גני ילדים או שכשאני בעיקר מציירת בשיעור והמורה אומרת שאני לא יודעת לעשות כלום חוץ מלצייר אגב למי ששאל מה זה העין השנייה זה שאתה מצייר בן אדם עין אחת יוצאת בסדר ועין שנייה עקום רצח

כשמכל מי שמצייר מבקשים לצייר דברים ורק ממני לא ואז אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות.

אני היחידה שלא יודעת לצייר על דף חלק ותמיד אומרים לי "למה את לא מציירת על דף חלק, חבל" ואני פשוט לא יודעת איך. אין לי איך להתחיל ואיך לסיים כי אני לא יודעת איפה. הכל יוצא כזה מוזר על חלק.

כשהתוכנה היחידה לציור על המחשב זה ms paint והאומנות הכי גבוהה שאתה יכול לעשות איתו זה איש קו. פפ.

העין השנייה? מה דעתכם על שתיהן? t_t

לצייר זוויות. יד אחורה, רגל קדימה, זה פשוט בלתי אפשרי. אוף.

כשאתה מדמיין משהו מדהים ומנסה לצייר וזה נראה כאילו נתת לילד בגן עיפרון ודף ואמרת לו לצייר כלב.

כתמיד מעירים לך על הציורים את הדברים הכי הזויים. אני זוכרת בשחור לבן ואני תמיד מורחת את העיפרון במקומות ספציפיים וחברה שלי תמיד מעירה לי על זה.

וכשאתה רוצה להראות לאנשים ציורים שלך ולאף אחד לא אכפת.

שאתה מציג סקיצה על בד, ואז נוטש את זה להמון זמן ואז מוצא את אחותך הקטנה מציירת על זה רקע כחול עם פרפרים וגומרת את כל הצבע תוך כדי. (למה אמא, למה נתת לה?!?!?!)

כשההורים קונים לאחותך הקטנה צבעים מקצועיים יחסית כי ביקשו בבית ספר, ולך יש רק עיפרון ומחברת משבצות a5 שהכנת עם בריסטול צבוע בלורד ככריכה והדבקת עם דבק סטיק.

קווים ישרים אוהבים לצאת עקומים :)

שמציירים עם פחם או עיפרון ואז כל הצד של היד אפור
שמנסים לתקן משהו ממש קטן והורסים את כל הציור
"תציירי אותי"
"אפשר לראות ציורים שלך?" (או שזה סתם כי אני מציירת הרבה בשיעורים)
"את זה את יכולה לצייר?"
"תציירי לי _____"
כשגם את וגם אח שלך מציירים אבל מאחד כולם מתפעלים כי הוא הלך לבית ספר לאומנויות והשניה זו את.
ושיחה שקרתה לי לפחות 4 פעמים:
-איפה למדת לצייר?
-לימדתי את עצמי
-מה פשוט ככה?
-פשוט ככה
-סתם התחלת לצייר וזה יצא טוב?
-לא, ציירתי הרבה עד שזה יצא טוב
-פשוט ככה?
-כן.
-..
-לימדת את עצמך?
-כן.
-אולי תלמדי גם אותי?

שואל השאלה:
חחח התגובה שמעליי ממש נכון
אף אחד לא לימד אותי לצייר ואני גם לא יודעת ללמד

עטים/עפרונות/טושים וכל דבר שקשור לציור שיקר מדי, אז מסתפקים במה שיש בקלמר.

שבתכלס עם כמה שאת מציירת יפה אין איפה להביע את הציור שלך
לנגנים יש בתי ספר ותזמורות מיוחדות למוזיקה
לאומנות אין

שאחרי שהציור יוצא לך מושלם ונשאר דבר אחרון אז יוצא לך עקום ונהרס הציור

כשמסתכלים עליך כשאתה מצייר ואתה נלחץ והציור לא יוצא טוב ואז מתעצבנים ומקמטים את הציור (אולי זה קצת קיצוני אבל זה מה שקרה לי היום אז...0-0).

שיש טביעות אצבע בצבע אפור לפעמים

-למה את מציירת על הידיים?
-וואי אפשר להסתכל במחברת שלך?
-אבל את לא מתרכזת אם את מציירת בשיעור
-תציירי אותי! *דופקים פוזה*
-איך למדת לצייר?
חוץ ממשפטים, יש גם את סינדרום האיבר השני (עין, יד, אוזן, וכו)
וכמובן השמחה הזאת של להשיג ציוד חדש, במיוחד כזה שהוא משודרג (למשל צבעי מים בשפופרת במקום בגושים עגולים)

את יכולה לצייר אותי?
אם תשלם אני אשמח.
*צרצרים*

וואי יצא לך מה זה יפה!
מה יפה פה מה?!?! מהה

וואי הלוואי שיכולתי לצייר ככה
אם היית מתאמן למשך 7 שנים היית יכול ויותר

שנמרח הפחם \ עיפרון

לצייר את העין השניה

כשאת מתלכלכת מכול נגיעה קטנה, או השאלות האלה כנו ואי למה את מציירת רק דוגמנים תציירי אותי
"ואי את מזה כישרוניתת"(בתכלס לא השקעת)

כל צייר מכיר את זה, העין השניה.

האנונימית שאמרה שאין איפה להביע את זה, ציור זה עוד כלום בקטע הזה.
ציור זה התחום הכי נפוץ של אמנות. יש תחום אחד של אמנות ששום בית ספר לא מתייחס אליו ככזה, וזה כתיבה.
וכתיבה בכלל אין איפה להביע. אתה רוצה לפרסם באינטרנט, אתה מאבד זכויות יוצרים. אתה רוצה להראות לאנשים, הם מתנצלים לקרוא כי זה "ארוך מידי" או שהם לא יודעים לתת ביקורות.
אתה רוצה למכור, אתה צריך להוציא לאור וזה עולה כסף, ולמכר בעצמך זה כל כך יקר. חוץ מזה, אף אחד לא ימכור סיפור של 3 עמודים.
ואף אחד אף פעם לא מעריך כתיבה. כתבתי משהו שעבדתי עליו יומיים שלמים, ואמרו לי שכתבתי את זה ב5 דקות.
כתיבה זה אחד התחומים ש*הכי* מזלזלים בהם. לציור, עד כמה שאתם מרגישים זלזול, יש הכי הרבה הערכה בעולם האמנות. ואתם יכולים לפרסם ועדיין לשמור זכויות יוצרים, לדוגמא סרטוני ציור ביוטיוב. אתם יכולים לצלם את התהליך והתוצאה, ועוד להרוויח מזה כסף.
אבל מי יצפה בתהליך של כתיבה?
מצטערת, זה מרתיח אותי. ציירים זוכים להמון הערכה. תמיד מכרכרים סביבכם ש"תציירו אותי ותציירו את זה ואת זה ותעזרו בלצייר את זה". ואתם מתלוננים. אף אחד לא מעריך סופרים שכותבים למגירה, זה למה אנחנו כותבים למגירה.
אין לנו איפה לפרסם ואת מי לשתף. תמיד מפרידים אותנו משאר תחומי האומנות. זה מטופש.
אני יושבת שעות בסטיפס לכתוב דברים. שעות. ואף אחד בחיים לא פנה אלי "תכתבי לי את זה ואת זה ואת זה". אנשים לא מתייחסים לזה כאל כישרון. "כל אחד יכול לכתוב".
הפעם הראשונה שהעריכו את הכתיבה שלי היתה בכיתה ח, שלחתי למורה אחת קטע שכתבתי לכבוד יום השואה והיא העריכה אותו תודה לאל. הפעם השנייה שזה קרה לי היתה אחרי חצי שנה, השנה עם המורה לתנך. הוא מאוד אהב את הכתיבה שלי בעבודה להגשה שהיתה ובהתחלה לא האמין שכתבתי את זה לבד.
אלו 2 המקרים היחידים שמבוגר התלהב מהכתיבה שלי. היו כמה ילדים באינטרנט וחברה אחת מהמציאות שהתלהבו, אבל אף אחד לא נותן הצעות לשיפור לביקורוץ ושטויות כאלו.
ואף אחד לא חושב שזה יכול להיות מקצוע טוב.
ציור אנשים עוד יכולים להבין איך, יש היום המון ציירים שמתפרסמים ועובדים בזה, המון יוטיוברים לדוגמא.
אבל כתיבה? איך אתה אמור להרוויח מכתיבה?
תגידו תודה שיש לכם שיעור בבית הספר, גם אם הוא לא טוב. הדבר הכי קרוב לכתיבה שיש בבית ספר זה ספרות, ובספרות נותנים לך אולי פעם בשנה לכתוב סיפור ובשאר הזמן קוראים שירים וכמה סיפורים עם כתיבה מזעזעת. מישהו פה למד על נהג האוטובוס שרצה להיות אלוהים? הכתיבה שלו היתה ברמה יותר נמוכה משלי, ואני כותבת סהכ כמה, 7 שנים? והתחלתי באמת להשתפר בכתיבה רק לפני שנתיים.
בסדר, זאת שאלה עם ציור, אבל בחייאת תעריכו את מה שיש לכם.
אנשים אוהבים מה שאתם עושים, יש להם סיכוי להפוך את זה למקצוע.
אנשים מכירים בציור כמקצוע.
בכתיבה הרבה פחות.
בסדר, כולם מכירים את הארי פוטר. מישהו פעם חשב כמה עבודה זה היה לכתוב את הדבר הזה? ואת פרסי ג'קסון ו39 רמזים ולא יודעת מה? זה לוקח שנים. שנים של עבודה על יצירה אחת. יצירה שמרוויחים ממנה גרושים. אתם עד שבוע עבודה יכולים להרוויח מספיק לחודש, תאמינו או לא. עם הפרסום הנכון אתם יכולים להתקיים על סרטון ציור אחד בשבוע ולמכור כמה מהעבודות שלכם בחנות אינטרנטית.
לעזאזל, עם שבוע עבודה אנשים שסורגים יכולים להרוויח 500 שקל אם הם מצליחים למכור את מה שהם הכינו. ורובם לוקחים את הדפוסים לסריגה מהאינטרנט!
אמא שלי מכירה מישהי שמתקיימת על לסרוג דברים שהיא מוצאת באינטרנט ולמכור, וללמד אנשים לסרוג אותם אחרי שהיא למדה אותם.
וסופר לא מפורסם יכול לשבת שנים על ספר מסכן של 300 עמודים, לשלם על עורך, לשלם על כריכה ואולי גם תמונות, לשלם על הוצאה ואור ולקבל כמה גרושים וזהו.
שנים של עבודה! שנים שיושבים וכותבים, בונים עולמות ומנסים להחדיר קסם למילים. זה כמו לשבת ולצייר ציור לפי פיקסלים, לשבת ולצייר פיקסל פיקסל בשורות בלי לראות את התמונה הגדולה, בלי להשתמש בתמונות מהאינטרנט להסתכל ולעשות. הכל מהראש, 100%. זאת עבודה נמלים. לנו אין את הכלי של הדלי צבע ומשהו שיסמן לנו חלקים, לנו אין משהו שמחבר לנו בין הצבעים כדי שיראו טוב ביחד. יש לנו כלי שמצייר כל פעם פיקסל ופלטת צבעים, ואנחנו צריכים לעשות הכל מהראש בשורות פיקסל פיקסל, עד שנראה את התמונה המלאה.
עבודת נמלים שלוקחת שנים.
אז דיי להתלונן, נמאס לי. חרפנתם אתם והתלונות שלכם. לציירים יש המון הערכה אם אתם יודעים איפה לחפש. לסופרים שכותבים למגירה יש הערכה פעמיים בשנה בכנסים עם תחרויות כתיבה, ויש כמה שמצליחים להוציא לאור ובאמת לקבל הערכה. מעטים.
אבל בני נוער שכותבים? פחח. הדבר היחידי שיש זה קורסי כתיבה סופר יקרים.

ותאמינו או לא, ישבתי לכתוב את זה שעה.

respect

כשמישהו שלא יודע לצייר דופק לך פשוט יש לנו סטייל שונה ואז מנסה לשפר אותך