אנשים שמאמינים באלוהים סובלים יותר מדימיון מפותח?

לא בהכרח זה לא שהם אנשים לא מציאותיים פשוט יש בהם גם אמונה רוחנית

למה סובלים?

כן, כי הם מאמינים בה' ומתפללים אליו, כשבמציאות אף אחד לא שומע את זה והם מדמיינים שכן. זה די מגוחך

^וואי כזה לא נכון בגלל שאת לא מאמינה אז את לא יודעת אני תמיד אבל תמיד רואה שיש מישהו שמקשיב לי!!

כן, הם חיים באשליות.

שואל השאלה:
שימו איזה מילה שאת רוצים הבנתם תנקודה זה מה שחשוב

כן בגלל שהם מדמיינים דברים שלא קיימים ומאמינים בהם ומבחינתם אלוהים יצר את הטלפון שלהם

^אויש את חושבת לא נכון אני מאמינה ולכל דבר בעולם יש מישהו שעושה דרך טבע יש אנשים שעושים פלאפון לא אלוקים

עכשיו דמיון מפותח הפך להיות מחלה שסובלים ממנה???

בעיקרון אין שום סיבה לחשוב שהרעיון של אלוהים קשור בצורה כלשהי למציאות, בדיוק כמו שאין סיבה טובה לחשוב שהרעיון של מפלצות קשור למציאות.
לא יודע אם אפשר להסיק מדבר מדומיין אחד שיש למישהו "דימיון מפותח".

שואל השאלה:
אנונימית תפסיקי לנסות ליצור ריבים 0:

לדמיון מפותח לפי דעתי זה יותר שכל בגלל זה היהודים יותר חכמים מהגויים...

זאת שאלה שכל של חלק שחושבים ככה וחלק ככה וכל אחד שאומר משהו שזה סוטר את השניאז הוא יגיד את טענתו ואתה שאלת שאלה כזאת אז תקבל את מה שאומרים רצית תשובות לא??

let fear become fury
לידיעתך, את לא יכולה לדעת בוודאות אם יש אלוקים או אין אז קודם כל את לא יכולה להגיד שזה מגוחך בוודאי אם את לא יודעת שזה לא נכון. מלבד זאת, אני יכולה לספר על יותר מדי מקרים שזה פשוט השגחה עליונה בלי שום ספק, אני מדברת ותתפלאי שומעים אותי ונענים גם לבקשות שלי ולתפילות שלי.

כן.. וזה דבר טוב
בגלל זה לאתאיסטים קשה בכלל להבין את המושג של אלוהים כשאני עושה איתם טיעונים הם שמים את אלוהים באותו רמה של בני אדם "אך אלוהים יכול להפוך מטה לנחש?!?!?" ... גאון... הוא אלוהים.. הוא במושג שלו יודע הכל ומבין הכל ומן הסתם מדע. ...

אז דימיון מפותח זה דבר טוב אם נשאר שיקול דעת ושפיות - זה חלק מהדברים שאחראים למדע שחלקכם לוקח עליו קרדיט כל כך כאילו אתם המצאתם (למרות שזה במקור אנשים דתיים.... שש שש שש זה סוד ) .

כנראה שחלקם, קרו כבר כמה מקרים שהיו אנשים שרצחו את הילד שלהם בטענה ש"אלוהים דיבר איתם" (יענו, כמו בסיפור של עקדת יצחק) ואמר להם לעשות את זה, לדעתי הם הזו את זה או משהו כזה.

יש גם אתאיסטים שסובלים ממקרים כאלה של ששמיעת קולות או שאיבוד קשר למחשבה רציונלית.

לא
אם היינו מאמינים במשהו שלא קיים אז היה סיכוי אבל אלוהים קיים.

פלוץ - אנשים שאחראים למדע שאתה כל כך אוהב היו אנשים שמאמינים ב"יצור מדומיין" כל העניין בליצור חדשנות זה היכולת לצאת מעבר למסגרת הקטנה שלך מבחינת חשיבה גם אם אתה נשאר בה בסופו של דבר אז כן - ההבנה גם שיש מציאות גדולה יותר מעבר למסגרת הקטנה שלך שיש דברים גדולים וחשובים יותר ממך זה חלק מהעניין וגם של יצירה של אדם עם מודעות טובה יותר לחברה שלו גם . אז כן , יש חלק. לעומת אתאיסטים שסובלים ממחסור חמור מזה. אתם לוקים בחסר, יש להם בעיה ברגש כמו שלאנשים בדיכאון יש בעיה ברגשות של שמחה הבעיה אצלכם ואתם מנסים לבצע הקרנה החוצה שלה ולכן כן - לנו יש את הדימיון המפותח שזה טוב ובריא עם מחשבה הגיונית ואתם לוקים בחסר יש לכם מחשבה לוגית קרה .

האמת שכן.
הוכיחו כבר שיש קורלציה ברורה בין אמונה באלוהים לבין מציאת דפוסים במקומות שהם לא קיימים.
אתה יכול לקרוא באינטרנט, יש על זה עשרות מחקרים.

לא, מה זה השטות הזו?

מה הקשר בין דמיון מפותח לאמונה?
וממתי דמיון מפותח זה דבר רע?

^ אנשיים בעלי רקע דתי נוטים למצוא הסברים דתיים לכל דבר ולקשר בין דברים שאין ביניהם קשר.
וזה לא עניין של דעה, זה מוכח כנכון. ולגבי האם דמיון מפותח זה דבר רע, זה לא. פשוט תלוי איך זה בא לידי ביטוי בחיים.

זה יכול לקרות אצל אנשים דתיים ^ זה נכון.
כמו שאתאיסטים יכולים להיות אדישים למציאות והקיום ונושאים חברתיים וגרועים בזיהוי דפוסים מאיימים בגלל שיש להם חשיבה קרה מדי.

מה שאתה אומר הוא מאוד לא אובייקטיבי, מה זה "חשיבה קרה"? מתי היא הופכת להיות "קרה מדי"? קשה לי לקחת את זה ברצינות.

וברור שזה קורה גם אצל אנשים דתיים וגם אצל אנשים חילוניים וגם אצל אתאיסטים. אבל כשמציגים את זה על גרף, ככל שאדם מגדיר את עצמו כיותר דתי, כך הוא מוצא יותר דפוסים במקומות בהם לא קיימים דפוסים כאלה.
מה שכן, אתה יכול לדון על סטיית התקן ובידוד המשתנים באותם מחקרים, למרות שלפי מה שבדקתי סטיית התקן לא גדולה.

אגב בשביל להיות גרוע בלמצוא דפוסים צריך להיות עם מוגבלות שכלית כלשהי, אני מדברת על דפוסים ויזואלים (אותם בדקו במחקר המדובר היותר לפחות). אז זה מאוד מוזר להגיד "כמו שאתאיסטים יכולים להיות גרועין בזיהוי דפוסים". ואיך זה מאיים בדיוק? אם מתכנתים או מדענים היו רואים דפוסים במקומות שהם לא קיימים אז אוי ואבוי לאנושות.

על זה בדיוק אני מדבר - במקום להגיד לי " מה זה "חשיבה קרה?" מתי היא הופכת להיות "קרה מדי"? קשה לי לקחת את זה ברצינות. " את יכולה לשאול אותי באמת לכוונה לנסות להבין את הצורת מחשבה שלי בנושא ואז לדבר על האם אפשר לקחת את זה ברצינות.


מחשבה קרה הכוונה למחשבה שהיא אדישה , מחשבה שהיא מאוד אנליטית שכמו כל דבר כשזה נמצא בעודף ויותר מדי זה גורם בעיות .

מחשבה אנליטית זה מחשבה קרה לעומת מחשבה רגשית (אינטיליגנציה רגשית) שהיא חמה - היכולת להבין את הנקודה של האחר. להזדהות. להראות סימפטיה.

2 הצדדים האלו הם צדדים שונים של המחשבה האנושית שכל אחד מהם הוא יותר מדי זה רע. זה עושה בעיות.

אדם עם מחשבה אנליטית מדי יהיה באמת אדיש לדברים שקורים בחיים יהיה יותר מדי "בעולם שלו" ויכשל לזהות דפוסים דווקא מהנקודה הכללית שלהם ויתקשה ביכולת הזדהות והבנה באמת של הצד השני והרגשות שלו.

אדם עם מחשבה רגשית מדי עלול גם להיות בעולם משלו בעיקר בגלל העמוס הרגשי שגורם לו להתעסק בעצמו ואז יכשל מתעמקות של דברים. התגובה תיהיה רגשית מדי ויש בזה סכנה אפילו של הזדהות עם דברים רעים כמו פושעים ודברים כאלה אנשים כאלה למשל את תראי אצל אנשים שבאמת הולכים כמו עיוורים אחרי אנשים כרימזטים ובחורות שיוצאות עם רוצחים פושעים ועוד.


זה "היותר מדי" . זה מה שבונה נפש של אדם והעניין הוא איזון .

דווקא האלה שפיתחו את המדע המודרני היו אנשים מאמינים שזיהו דפסים מסוימים ביקום עם האמונה שלהם באל - וחלקם אפילו מאוד מאמינים שכתבו כתבים דתיים . אם מתכנתים היה להם יכול ראיה כוללת של הדברים אולי דווקא המדע היה מתקדם מהר יותר

אוקיי הבנתי, אבל איך זה היה רלוונטי למה שכתבתי?
מבחינת אינטלגנציה רגשית ואינטליגנציה פלואידית רוב האוכלוסייה ממוקמת על הממוצע, כך שיש איזון. גם אצל דתיים, חרדים, חילוניים ואתאיסטים רוב האוכלוסייה ממוקמת על הממוצע.
מציאת דפוסים היא לא משהו שמשפיע יותר מדי על אחד מסוגי האינטליגנציה. בגלל זה יש המון דתיים שהם מרצים, מדענים ומתכנתים. ואנחנו לא יכולים לשכוח את ניוטון או את גליליי שהיו בעלי רקע דתי אבל התרומה שלהם לאנושות היא מדהימה.

אני חושבת שמציאת דפוסים במקומות שהם לא קיימים פוגעת במקומות מחקריים סטטיסטיים. יצא לי לשמוע לא מעט מאמינים שטוענים שהאל שלהם משיב לתפילות, והם מוכיחים את זה בעזרת דברים כמו "לאחי היה סרטן, כל המשפחה התפללה והוא נרפא". כל אדם שלמד סטטיסטיקה, מחקר או את השיטה המדעית בכללי, יידע שהטיעון הזה שגוי מיסודו. זאת דוגמה קיצונית כדי להסביר את הרעיון שלי.

אבל אני חושבת שבגלל דברים כאלה צריך בכללי ללמד את השיטה המדעית בכל מקום, יש גם אתאיסטים לא מעטים (בעיקר בני נוער) שדרך ההוכחה שלהם לא לוגית ומדעית בשום צורה.

תראי קודם כל תפילה יהיה עכשיו נושא אחר.
כי מאיפה לך לדעת בהכרח שנגיד האנרגיה הכללית והצורת המחשבה החיובית שתפילה עוזרת להשיג היא סתמית ? ידוע הרי שאווירה טובה וחיובית חשובה להחלמה באופן כללי וכשמדברים על אנרגיות וככה שכולנו בסופו של דבר שדות משיכה (אנחנו כולנו הרי עשוים מאלקטרונים ופרוטונים ) אז אולי לתפילה ובמיוחד בכמות כמו שביהדות למשל שמים דגש על תפילה עם 10 אנשים לפחות יש לה השפעה ?

אני בהחלט חושב שיכולה להיות לה השפעה כי עובדתית - אווירה משפיעה, אווירה טובה עוזרת להחלמה טובה ובנוסף לזה קחי בחשבון שאנחנו הרי בבסיס שלנו הרי באמת בסופו של דבר אנרגיה ומסה אז . מה הבעיה ?

ברור שאולי הצורה שאדם יציג כזה דבר עלולה לראות יותר מדי מתלהבת וסומכת אני מסכים וזה צורת מחשבה בעייתית באופן כללי להחזיק אם זה למשל להתלהב על סרטן שנרפא העודף רגשיות הזאת היא בעייתית בין אם מדובר באנשים אתאיסטים שמתלהבים מזה או מדתיים שאז אומרים שזה אלוהים הגשים לה את התפילה ולכן זה נראה לך מוזר במיוחד כי את אתאיסטית המחשבה שלך היא ישר "אלוהים? בטח...."

כמו שאמרתי לתפילה ואנרגיה חיובית וגישה חיובית כן יש בסיס טוב. אני חושב שהבעיה יותר הצורה שבה אדם כזה מציג את הדברים שאז את כאתאיסטית - אחת עם מחשבה אנליטית יותר. נשמע לך מוזר.

גם אתם נשמעים מוזר לנו רק שתדעי זה הדדי הכל בסדר (נאמר בהומור המשפט)


אז בעניין של תפילה - ועל זה אני מדבר - כשאת מנסה רגע לצאת מהמחשבה היבשה.. כן להפעיל את הדימיון שלך - את יכולה להבין בבסיס שלנו אנחנו כולנו אנרגיה נכון ? כולנו עניין של כוחות משיכה והשפעה . אז אולי התפילה של אותה הבחורה שעם ההרגשה של אמונה במשהו גדול יותר (זה הרי רגש ) תרמה במשהו ?

לשלול את זה עכשיו כשחסר לך את כל הידע שאפשר להשיג זה דווקא יחתור נגד השיטה והמחשבה המדעית כי את אמורה להיות פתוחה למחשבה הזאת עד שיהיו ראיות שיראו אחרת.


איינשטיין דרך אגב גילה חלק גדול מהדברים שהוא גילה בגלל שהוא הפעיל את הדימיון מעבר למחשבה היבשה - הוא דימיין את החלקיקים בראש שלו הוא פירק את העולם בראש שלו בזכות דימיון והוא דרך אגב גם היה מאמין.. הוא היה מאמין יותר בקטע של יהודי תרבותי ומאמין שכנראה שיש בורא ועדיין - אדם מאמין.
(מישהו פה הראה לי שאיינשטיין לקראת הזיקנה שלו חשב בסוף שהמושג של אלוהים הוא מושג ילדותי.. עדיין את כל התגליות שלו הוא עשה כשהוא היה אדם מאמין והוא בקלות היה יכול לעבור דברים שאז בזקנה הוא הגיע למסקנה הזאת והיא עדיין שגויה - הפואנטה היא שאת התגליות שלו נעה בשלב שכן יש מחשבה של בורא והוא עשה אותם דרך דימיון יצירתי דרך אגב עם המוח שלו בלבד . שונה רק מתצפיות מדעיות עם מכשירים מדעיים ורק מה שהעין רואה זה מה שקיים יש הרבה בעיות בשיטה המדעית רק שתדעי ובצורה שמלמדים אותה פעם לימדו קורסים למחשבה יצירתית וזה באמת היה טוב)

הנבחר שקיים

יש הבדל בין לחשוב מחוץ לקופסא ולהציע רעיונות חדשניים ומבוססים לבין לדמיין ישות כל יכולה חסרת כל קשר למציאות ולסגוד לה.

זה הבעיה שלך - אתה חושב שאנחנו מדמיינים אותו פיזית.

הסברתי שמחשבה עם דימיון מפותח יותר מדי היא בעיה.. ומחשבה קרה עם בעיה בהיגיון כמו שאתאיסטים נותנים אליו כרגע האי גם בעיה. 2 הדברים הם בעייתיים.

התשובה שלך דרך אגב תואמת את האתאיסטים שהיא ציינה. אחרת היית מבין מה בדיוק מאמינים מדמיינים אם בכלל ומה הזה המושג אלוהים.

1. מי זה "אנחנו"? אתה מדבר רק על עצמך, אתה לא יכול לדעת איך אחרים מדמיינים אותו.
2. איפה כתבתי שאני חושב ש*אתה* מדמיין אותו פיזית?
3. מחשבה על יצור כל יכול ששולט ביקום ולא קיימת שום ראיה שקושרת אותו למציאות לא נחשבת דימיון מפותח מידי?
4. אני מבין טוב מאוד מה פירוש המושג אלוהים, גם אני שמעתי על ההמצאה מילון.

דווקא ההיפך, חסר להם דמיון. כל מה שהם מסוגלים לדמיין זה עולם שבנוי עפ"י אמונתם. כל חשיבה אחרת, גיליוי חדש, הוכחות כאלו ואחרות, כל אלו כקליפת השום עבורם, והם לא מסוגלים לדמיין עולם שבנוי אחרת. יש דברים יותר מופרכים מאלוהים להאמין בהם, ובשביל זה צריך דמיון.

1. כי הצורה שאני מדבר איתך עליה היא המיינסטרים של הדת . היהודית מן הסתם אני מדבר בשמה. לכן אני אומר אנחנו.
אנשים שמדמיינים משהו ספציפי שהם מיעוט. הדת כמובן לוקחת בחשבון אנשים שאלוהים יכולים לדבר איתם ואז יהיה מדובר באנשים שיוכלו להוכיח את זה דרך דיבור חכם ונכון וגם דרך מעשים באופן כללי אנחנו מודעים לזה.

2. שוב.. אם חשבת שחלק מהדת היהודית ושהרבה יהודים מדמיינים את אלוהים פיזית אז אתה יודע קצת על הדת היהודית.. כי כמוני הגישה היהודית היא כזאת שלדמיין את אלוהים זה הדבר האחרון שעושים . להתפלל אפשר זה משהו אחר ויש לזה סיבה שהסברתי בתשובה לשליזנגר..


3. מחשבה על מישהו שברא את היקום יכולה להיות דעה מדעית לגיטימית לחלוטין במיוחד שיש הרבה ראיות שאני רואה אותם כתומכים ואתה מפרש אותם בצורה שונה כהוכחות לעולם אדיש. המחשבה של קיום של בורא עדיין לגיטימית לגמרי והגיונית מבחינה ראיות ובגלל שאני מדבר על זה מהבחינה המדעית זה כרגע קשור לעובדות..

ההבדל ביני לבינך זה שקיים אצלי רגש שהוא רגש של אמונה שאני מרגיש יום של משהו גדול יותר ממני ביקום... ועדיין אני יכול להיות אדם שקול והגיוני. זה פשוט רגש.. הוא פשוט קיים.. אני עדיין מתרכז במציאות וחי את החיים שלי יום יום.


4. ההגדרה של אלוהים היא מעברת להגדרה הקטנה שמתארת בקטנה את המושג אלוהים. ההגדרה של אלוהים מדברת גם על התכונות של אלוהים. מי הוא. מעבר להגדרה הקצרה הזאת במילון - זה לבד מסביר בדיוק מה אנחנו דתיים חושבים שזה אלוהים ? תיהיה רציני.

עשה טובה רודף אמת. הבן אדם שצריך לדייק איתו בכל מילה ומילה אחרת הוא מתקשה להבין מה בן אדם בצד השני מדבר אתה אפילו במשפט שלך סותר את עצמך - אם הרי מדמיינים משהו או מאמינים במשהו מעבר למה שהעיניים רואות זה דורש דימיון נכון ? להתעסק ולהאמין למה שרק העיניים רואות מעיד על בן אדם שצריך יותר דימיון בחיים שלו בשביל לפתח יצירתיות . אתה כרגע בחלק מהתשובה שלך תיארת אתאיסטים - כמוך - שמתקשים בכלל להבין אפילו במה אנחנו מאמינים או מה זה המושג אלוהים בשבילנו אז עושה השלכה על אחרים עם הדיאגנוזה האישית הנפשית שלך אה?

אם אני אתאיסט ולא מאמין באלוהים, זה אומר שאסור לי להאמין בכלום? בטח שיש לי אמונות משלי. ההבדל הוא שאם יוכיחו לי שהן לא נכונות, אתקדם הלאה מהן. האמונה שאתאיסטים צריכים הוכחות כדי להאמין במשהו היא שגויה, כי היא הפוכה. מה שמוכח מקובל כאמיתי, זה לא אומר שאני לא יכול להאמין בדברים שאינם מוכחים. למשל האמונה שאני מחזיק בה כרגע, היא הרבה יותר מופרכת ודמיונית מרעיון האלוהים. אם היא תוכח כלא נכונה, לא אאמין בה יותר. כתבת בעצמך, אמונה היא רגש, לא יותר. מותר להרגיש הכל, אבל אפשר לשנות רגשות בהתאם למציאות.

"הבן אדם שצריך לדייק איתו בכל מילה ומילה אחרת הוא מתקשה להבין מה בן אדם בצד השני מדבר" - באמת לא כתבת עליי שום דבר אישי כבר כמעט שעה, התחלתי לחשוש.

אל תדאג אני אמשיך לכתוב עליך דברים אישיים לבוגד מגיע את היחס של בוגד. והבוגד הכי מסוכן זה הבוגד שכנראה חושב שהוא אדם טוב למרות שהוא אגואיסט מוחלט.

אז מה הקטע שלך ? אם יש לך אמונות משלך למה בחלק ענק מהדיונים אתה נגד ומדבר על הוכחות ?ויוצא נגד מאמינים?

מישהו אמר שיש הוכחה מוחלטת לקיום של אלוהים?? מתי מישהו אמר כזה דבר?
אמרתי שיש הרבה הוכחות שאני מחבר אותם ביחד לאמונה באלוהים ואם יהיו הוכחות אחרות לקיום של עולם אדיש שברא את עצמו במקרה ושזה רק האופציה אז מן הסתם זה מה אני אחשוב אני רק אישית יודע שזה רחוק להיות ממה שיקרה כי אני אדם שכן נאחז בעובדות ובמציאות. ובנוסף יש לי את הרגש שקיים משהו גדול יותר.. אני נמנע מלתת לו איזשהו הסבר על סמך התחושות והרגשות שלי. כי אני משתדל להיות תמיד שקול. לכן בשיחות עם אתאיסטים אני תמיד הולך לאפסקט המדעי ומדבר איתם מתוך העולם שלהם . ושואל שאלות גם אם צריך כמו שחלק גדול יכול להעיד.

קשה להבין אז למה בכלל אמרת שאנשים מאמינים אז לוקים בפחות דימיון אתה בעצמך כביכול מאמין במשהו נטול הוכחות אז את אומר שאתם בעצם נטול דימיון? (אני דווקא טוען שאתה נטול דימיון האמת) . כל ההיגיון בדימיון זה היכולת לחשוב על דברים מחוץ למה שהעיניים רואות . כל התשובות שלך מסורבלות זה פשוט מוזר...

דימיון מפותח זה לא דבר שסובלים ממנו, אלא יכולת או אפילו תכונה.
היית יכול לשאול במקום האם תאיסטים ניחנים בדימיון מפותח.. זה ייתר מסתדר.
או שאולי התכוונת להאם תאיסטים סובלים יותר מהזיות/התנהגות פרנואידית/וכו...(תלוי למה התכוונת).

הנבחר שקיים:

"מחשבה על מישהו שברא את היקום יכולה להיות דעה מדעית לגיטימית לחלוטין"

איך מחשבה על קיומו של אלוהים היא מדעית בדיוק?
היא עניין פילוסופי, לא מדעי.
היא לא מספקת תחזיות בנוגע למציאות והטיעונים לטובת ולנגד הקיום האלוהי המופשט הם פילוסופיים.

מדע יכול לסתור אלוהים ספציפי כמו זה שמתואר על ידי דת כלשהי, אבל הדיון באלוהים באופן כללי הוא לא דבר שקשור למדע.

בין אם יש אלוהים מופשט ובין אם לא זה לא משהו שאפשר להראות על ידי ניסוי או תצפית שניתן לחזות. פשוט אין לך פה משהו שאתה ממש יכול לבדוק בניגוד למה שקורה בתיאוריות מדעיות.

הנבחר שקיים, דבר נוסף.
נשמע שעשית הנחה שכל מה שרואים בעיניים, להבין אותו לא דורש דימיון.
לפעמים יש דברים שרואים בעיניים שהם כל כך לא מסתדרים עם תחושת הבטן הפנימית שלנו ותפיסת המציאות שלנו שנדרש המון דימיון לחשוב עליהם.

לדוגמא הוכחה מתמטית על אובייקטים מופשטים, אתה אומנם רואה את הנכונות בעיניים, אתה יכול לעבור טענה טענה ונימוק נימוק ולראות למה דבר מוביל לדבר ולראות שהטענה שמוכיחים בהחלט נכונה. אבל להבין את הטענה המרכזית, זה כבר הרבה מעבר, זה דןרש דימיון ויכולת לראות את הדברים בצורה מופשטת ובצורה שלפעמים סותרת את דרך החשיבה של אדם רגיל.

דוגמא נוספת היא מעולם הפיזיקה, הממצאים שמקבלים מניסויים, לדוגמא ניסוי החריץ הכפול(בנושא התאבכות והפיכה של גלים..) עם אלקטרונים.
הממצאים מראים שאלקטרון נע במרחב כמן גל ופוגע כמו חלקיק. והוא מתאבך עם עצמו כאילו עבר דרך שני חריצים בניסוי בו זמנית ופוגע בנקודה יחידה בניגוד לאיך שגלים פוגעים. דבר שלא נראה מסתדר עם ההיגיון. וזה רק קצה המזלג. מדידת מיקומו של האלקטרון בעודו עובר דרכם גורמת לו לנוע במרחב יותר כמו חלקיק מבחי ליצור את תבנית ההתאבכות שמאפיינת גלים. כאילו עצם התבוננות(מדידה) בניסוי משנה את תוצאתו.
ויש עוד דברים מוזרים בנושא שקשורים בסיבתיות שאינה תלויית זמן!(הזוי, הרי מההיגיון הפשוט שלנו אירועי העבר הם תמיד אלה שמשפיעים על אירועי העתיד ולא ההפך).

בקיצור לסיכום, שתי הדוגמאות האלה מראות שגם אם יש לנו דבר שאנו "רואים בעיניים" מאוד ייתכן כי להבין או לחשוב על הדבר הזה ידרוש המון דימיון. בניגוד להנחה שביצעת.

בקושי הבנתי מה שכתבת כאן
בקיצור, מה אתה טוען? שכן צריך דמיון בשביל להבין או לחשוב?

אני חושב שהייתי די מפורש.
אבל אננ אחזור על הדברים בצורה מסכמת:
בפסקא הראשונה הרעיון המרכזי הוא שהנבחר שקיים, כחלק מהטיעונים שלי(ראי תגובות קודמות) השתמש בהנחה שהבנת דבר שרואים בעיניים לא דורשת דימיון מפותח.

ומנגד טענתי שזה לא המצב, כלומר שקיימים מקרים בהם רואים דבר בעיניים אך כדי להבין אותו נדרש דימיון מפותח.

בפסקאות השניה והשלישית הבאתי שתי דוגמאות עיקריות מתחומים שונים לדברים שמהווים דוגמא נגדית לאותה הנחה שאני מנסה לסתור בטיעון.
כלומר, דוגמאות לדברים שניתן לראות את נכונותם בעיניים אך עם זאת הבנת דברחם אלה כן דורשת דימיון מפותח.

בפסקא האחרונה סיכמתי את מה שדוגמאות רלה באו להראות כפי שתיארתי לך פה.

אהה אוקיי עכשיו הבנתי
אחלה תודה

ולא דיברתי על הבנה או מחשבה באופן כללי, אלא על הצורך בדימיון להבנה של דבר במקרים מסויימים כאשר רואים את הדבר בעיניים.

מה לעזעזל הקשר? אם אתה לא מאמין פשוט תגיד אל תתחכם ותנסה לקשר את זה לדימיון כי די ברור שכל השאלות באתר הזה בנוגע לנושא מסתיימות בוויכוחים אז די לנסות ,ואני לא מתכוונת לפתוח את זה עכשיו.
ועל מה המינוס בדיוק?