6 תשובות
את יכולה לשלוח לי קישור לזה בפרטי?
אני חייבת לשלוח את זה למישהי
אני חייבת לשלוח את זה למישהי
אוי זה מרגש ראיתי את הכלל עכשיו
אהבתי נורא מסר חזק.
אבל אם אני ארצה לרזות זה לא בגלל לחץ חברתי כמוהה^
אבל אם אני ארצה לרזות זה לא בגלל לחץ חברתי כמוהה^
וואלה זה אחלה סרטון
תודה לך. הסירטון הזה נתן לי מוטיבציה ענקית.
אני מרגישה הזדהות עם מה שהיא אמרה, אני אנורקסית כבר קצת יותר משנה. כן ירדתי המון, וכן יכולתי ללבוש מה שרציתי, אבל בניגוד אליה כולם שמו עליי זין. עדיין הייתי בלתי נראת: אף בת לא קנאה בי, אף אחד מהבנים לא רדף עליי. לצערי, אני לא בטי מרעבים.
אבל בדומה אליה: עדיין הרגשתי שמנה כשהסתכלתי במראה. ראיתי תמונות שלי במשקל יותר גבוה ולא ראיתי שום הבדל. הדבר שהכי זכור לי זה שהיה יום אחד שכנראה רבתי עם ההורים שלי או משהו כזה, וממש נפגעתי, אז החלטתי לא לאכול שלושה ימים. ואפילו נשבעתי שבועה, אמרתי בפירוש, אני לא אוכלת עד שיעברו שלושה ימים. אפילו הייתה לי אפליקציה לצומות.
ואני זוכרת שביום השלישי לצום בבוקר, אבא שלי שאל אותי מה אני רוצה לאכול ואמרתי לו שאני לא רעבה. ואז הוא אמר לי שאני חייבת לאכול משהו כי לא אכלתי יומיים ואני כזה "מה?! מאיפה הוא יודע בכלל, אף אחד לא שם לב." ואמרתי לו כמובן שזה לא נכון ושכן אכלתי, הוא שאל מה אז אמרתי חטיפים (כי לא היו הוכחות לכל שאכלתי בצלחת) אבל בסוף הוא אמר לי שאני חייבת לאכול משהו או שהוא ילך לאשפז אותי. אז ביקשתי שיכין לי קוסקוס, זה התחיל רק בזה, אחר כך זה עבר לעוגה, ואחר כך בלסתי כל דבר שבא לעין. והוא רק התחיל לחפור לי על כמה שזה יעשה לי כאבי בטן.
אבל הכי מטומטמת בסיפור הזה זו אמא שלי: היא לא יודעת בכלל מה זה אנורקסיה! אתם יודעים מה היא אמרה לי בכל התקופה הזאת? "קצת תחת לא יזיק" היא אמרה לי הרבה דברים, אבל זה המשפט שהכי זכור לי ממנה. היא חושבת שאני מרעיבה את עצמי לכיף, והיא חושבת שאני חושבת שזה מה שיעשה אותי רזה, היא לא יודעת שזה הרבה יותר מזה. היא כל כך מטומטמת, כמו שאמרתי היא לא יודעת בכלל מה זה אנורקסיה ושזה הרבה מעבר לזה. ואתם יודעים מה הכי עצוב? שמי שתגרר אותי בכל התקופה הזו אלה הם לא הדוגמניות היפות שאני עוקבת אחריהן באינסטגרם, אלא היא בעצמה. עם כל הערות המטורללות שלה, אישה חסרת טאקט שלא קולטת מה יוצא לה מהפה.
אבל הכל התדרדר מאז שהתחיל החופש הגדול.. אתם יודעים מה עשיתי בכל החופש הגדול, עד היום? בלסתי. כל יום. פשוט בלסתי את כל העולם. איזה יופי, מאנורקסיה עברתי לbing eating. וכל יום, מהחופש הגדול עד להיום, אני אומרת "מחר נצום" "מחר נאכל רק ככה וככה" "עד שבוע הבא ארד ככה וככה" וזה לא עוזר, כל הדוגמניות היפות שאני רואה באינסטגרם אפילו גם הן לא עוזרות למצב הקשה שלי. מרזה, או לפחות חשבתי ככה.. (בתקופה הזו לפעמים ראיתי את עצמי כרזה ולפעמים כשמנה) הפכתי לשמנה. אבל אני מדברת באמת על שמנה. הג'ינסים כבר לא עולים עליי, אין לי מה ללבוש.
אבל הסירטון הזה נתן לי מוטיבציה להרזות, אני אגיד לך את האמת, בזמן הסירטון פשוט חייכתי. כן, בדיוק, חייכתי. מה שהיא אמרה, גרם לי לחשוב מה הייתי במקומה, תראו כמה שליטה היה לה, היא הייתה אנורקסית שלא בולסת משהו שהוא מאוד נדיר כי כל האנורקסיות בולסות פעם ב. אבל היא פשוט ילדה עם שליטה, שכל הבנים רדפו אחריה, היא לבשה רק מה שבא לה, פשוט חלום. אני מקווה שגם אני יום אחד אגיע לגוף החלומות שלי.
אני מרגישה הזדהות עם מה שהיא אמרה, אני אנורקסית כבר קצת יותר משנה. כן ירדתי המון, וכן יכולתי ללבוש מה שרציתי, אבל בניגוד אליה כולם שמו עליי זין. עדיין הייתי בלתי נראת: אף בת לא קנאה בי, אף אחד מהבנים לא רדף עליי. לצערי, אני לא בטי מרעבים.
אבל בדומה אליה: עדיין הרגשתי שמנה כשהסתכלתי במראה. ראיתי תמונות שלי במשקל יותר גבוה ולא ראיתי שום הבדל. הדבר שהכי זכור לי זה שהיה יום אחד שכנראה רבתי עם ההורים שלי או משהו כזה, וממש נפגעתי, אז החלטתי לא לאכול שלושה ימים. ואפילו נשבעתי שבועה, אמרתי בפירוש, אני לא אוכלת עד שיעברו שלושה ימים. אפילו הייתה לי אפליקציה לצומות.
ואני זוכרת שביום השלישי לצום בבוקר, אבא שלי שאל אותי מה אני רוצה לאכול ואמרתי לו שאני לא רעבה. ואז הוא אמר לי שאני חייבת לאכול משהו כי לא אכלתי יומיים ואני כזה "מה?! מאיפה הוא יודע בכלל, אף אחד לא שם לב." ואמרתי לו כמובן שזה לא נכון ושכן אכלתי, הוא שאל מה אז אמרתי חטיפים (כי לא היו הוכחות לכל שאכלתי בצלחת) אבל בסוף הוא אמר לי שאני חייבת לאכול משהו או שהוא ילך לאשפז אותי. אז ביקשתי שיכין לי קוסקוס, זה התחיל רק בזה, אחר כך זה עבר לעוגה, ואחר כך בלסתי כל דבר שבא לעין. והוא רק התחיל לחפור לי על כמה שזה יעשה לי כאבי בטן.
אבל הכי מטומטמת בסיפור הזה זו אמא שלי: היא לא יודעת בכלל מה זה אנורקסיה! אתם יודעים מה היא אמרה לי בכל התקופה הזאת? "קצת תחת לא יזיק" היא אמרה לי הרבה דברים, אבל זה המשפט שהכי זכור לי ממנה. היא חושבת שאני מרעיבה את עצמי לכיף, והיא חושבת שאני חושבת שזה מה שיעשה אותי רזה, היא לא יודעת שזה הרבה יותר מזה. היא כל כך מטומטמת, כמו שאמרתי היא לא יודעת בכלל מה זה אנורקסיה ושזה הרבה מעבר לזה. ואתם יודעים מה הכי עצוב? שמי שתגרר אותי בכל התקופה הזו אלה הם לא הדוגמניות היפות שאני עוקבת אחריהן באינסטגרם, אלא היא בעצמה. עם כל הערות המטורללות שלה, אישה חסרת טאקט שלא קולטת מה יוצא לה מהפה.
אבל הכל התדרדר מאז שהתחיל החופש הגדול.. אתם יודעים מה עשיתי בכל החופש הגדול, עד היום? בלסתי. כל יום. פשוט בלסתי את כל העולם. איזה יופי, מאנורקסיה עברתי לbing eating. וכל יום, מהחופש הגדול עד להיום, אני אומרת "מחר נצום" "מחר נאכל רק ככה וככה" "עד שבוע הבא ארד ככה וככה" וזה לא עוזר, כל הדוגמניות היפות שאני רואה באינסטגרם אפילו גם הן לא עוזרות למצב הקשה שלי. מרזה, או לפחות חשבתי ככה.. (בתקופה הזו לפעמים ראיתי את עצמי כרזה ולפעמים כשמנה) הפכתי לשמנה. אבל אני מדברת באמת על שמנה. הג'ינסים כבר לא עולים עליי, אין לי מה ללבוש.
אבל הסירטון הזה נתן לי מוטיבציה להרזות, אני אגיד לך את האמת, בזמן הסירטון פשוט חייכתי. כן, בדיוק, חייכתי. מה שהיא אמרה, גרם לי לחשוב מה הייתי במקומה, תראו כמה שליטה היה לה, היא הייתה אנורקסית שלא בולסת משהו שהוא מאוד נדיר כי כל האנורקסיות בולסות פעם ב. אבל היא פשוט ילדה עם שליטה, שכל הבנים רדפו אחריה, היא לבשה רק מה שבא לה, פשוט חלום. אני מקווה שגם אני יום אחד אגיע לגוף החלומות שלי.
אנונימית
ודרך אגב, אני יודעת שהמטרה של הסירטון הזה היא שונה לגמרי, אבל זין על זה, אני חולה ואני אוהבת להיות חולה ואני שונאת להראות בריאה, אני שונאת לבלוס ואז לראות שהמחזור חזר והשיער הפסיק לנשור, אני חולה ותמיד אשאר ככה, ושום סירטון ושום ילדה בסטיפס לא תוכל לתקן אותי! אם אני ארצה להחלים אז זה צריך לבוא ממני בשביל שזה יעבוד. אם יום אחד אהיה בתת משקל (מה שאני לא מאמינה שזה יקרה כי אני חסרת שליטה), גם אם יאשפזו אותי, מה שיקרה זה שהם יעלו את המשקל שלי. אולי את הגוף הם יחלימו- אבל את הנפש ידרדרו. מה לא מובן בזה, כל הפסיכולוגים המזדיינים, כל האישפוזים, כל הכדורים, זה בולשיט!! אתם בני זונות!! מנסים לתקן אנורקסיות אבל בעצם מעלים אותם במשקל!! כל האנורקסיות עובדות עליכם בעיניים, אנחנו עושות את ההצגה משחקות אותה ילדות טובות וחוזרות הביתה ומתחילות מחדש. אם נרצה להחלים נחלים בעצמנו, אם תאכילו אותנו דרך צינורות אולי תמנעו מאיתנו למות אבל לנפש תגרמו למות, אתם באמת לא מבינים מה אנחנו מרגישות וחבל שאתם שמים עלינו זין וכל מה שמעניין אתכם זה רק שנעלה במשקל, ואם מישהי מעלה במשקל אז זה אומר שתיקנתם אותה. ואתם טועים ובגדול.
אנונימית
באותו הנושא: