רק אני חושבת שאי אפשר להחלים מהפרעות אכילה באמת?

גם אני חושבת ככה..

יש משהו.
כמה שתנסה להדחיק אתזה, זה עדיין ישב בירכתי המוח.
אבל החלמה מהפרעות אכילה זה לתת לעצמך להתגבר על המחשבות האלו, ולא להכנע להן.

שואל השאלה:
מה תקוות, מתוקית זה פשוט לא אפשרי. זה כמו סוכרת, זה כרוני.

שואל השאלה:
אם החלמת לגמרי ואין לך אפילו מחשבה אחת על משקל וקלוריות והאם אני רזה או אולי אני אראה טוב יותר אם אני אהיה טיםה יותר רזה או משהו על פאק אכלתי יותר מידי אז לא הייתה לך הפרעת אכילה.

שואל השאלה:
זהו. הייתי בכל האשפוז וזה ולכאורה החלמתי. אי אפשר באמת, כל טריגר קטן וחוזרים לזה.


מה תעשי אם מישהו יגיד לך שאת שמנה עכשיו?

צודקת אי אפשר מניסיון

אני דווקא חושבת שאפשר להתרפא מזה דרך טיפול פסיכולוגי מתאים שבאמת יעזור או רצון, זה הכול תלוי בבן אדם, ברצון שלו, בסופו של דבר, כולם רוצים לחיות ולהיות מאושרים ולא אומללים ועצובים בכלל. זה תלוי ברצון . זה אמנם אי אפשרי אבל זה כן אפשרי לקוות ולחלום על זה. זה פשוט התהליך שצריך לעבור לאט לאט, גם רומא לא נבנתה ביום אחד וגם לא חומת סין או חומת ירושלים לא נבנו ביום אחד, הכול הוא עניין של תהליך ועבודה קשה.

אני יכולה לומר את דעתי ואת לא תשתיקי אותי ...אני מכירה מישהי שיצאה מזה והיא בעצמה מרגישה טוב יותר, אפשר לצאת מזה אם רוצים, כמו שאמרתי זה עניין של תהליך, שום דבר לא קל בחיים.

היא הייתה כן בהפרעות אכילה לדעתך, היא הייתה, היא סבלה, היא חשבה כמוך וכמוכן, גם היא האמינה שאי אפשר והיא גם חשבה שלא תוכל אבל היא הצליחה לאחר כמה ניסיונות ויותר, היא חזרה להיות בריאה ומאושרת, זה תהליך . לפעמים צריך לנסות עוד פעם ועוד פעם וזה, עד שכן מצליחים . כי אולי בפעם המי יודע מה מצליחים...

כן היא כן , אפשר לרפא את המוח . יש מלא בנות שיצאו מזה, את יכולה לחפש בעצמך .

שואל השאלה:
מי שיצאה מזה:
א. משקרת
ב. צושבת שלאכול נורמלי אבל להתאמן באופן אובססיבי נקרא החלמה
ג. איבחנה את עצמה באינטרנט כי היא לא אכלה שבוע ואז טרפה צלחת והחליטה שהיא החלימה

החלמה מלאה לא קיימת. תמיד זה נשאר שם.

מי שיצאו מזה, לא משקרות , אני מכירה אחת מפה .. והיא הייתה בזה, אל תשפטי אם לא הכרת. לא יזיק קצת לשנות גישה או חשיבה ולראות שאולי טעיתן , יש מלא פוסטים של בנות שכן יצאו מזה, סרטונים , וכמה שכן יצאו מזה, כולל משתמשת פה שאני מכירה מזמן מאתר הזה, שאני דיברתי אתה על זה והיא הייתה שופתה מלאה בקטע הזה של למנוע פרו אנה וזה. והיא לא בדיוק שיקרה, זו נקודת מבט שגויה.

שואל השאלה:
זה מה שאני מדברת. את במקום טוב נפשית כרגע, את מצליחה לאכול סבבה ואני מניחה שהדימוי גוף שלך בסדר, אבל זה לא נעלם. זה עדיין קיים שם ואם יהיה לך טריגר גדול זה יכול לחזור בקלות.

אז אפשר לנסות לטפל בבעיה הנפשית דרך טיפול פסיכולוגי טוב ומתאים שיכול לעזור .

שואל השאלה:
על זה אני מדברת.

האמת טיפול כן יכול לעזור, טיפול נפשי .. אם זו מחלת " נפש" אז הבעיה הנפש צריכה להתרפא דרך מישהו שיכול לרפא את הנפש הפגועה ופצועה דרך טיפול מתאים שיכול לעזור. , זה לא מי שאתן , זה האנורקסיה שגורמת לך לחשוב שאי אפשר לתקן, אפשר לרפא את המצב ואת הנפש. את הקללה אפשר להפוך למשהו אחר, אפשר להפוך אותה לקטנה יותר, אם מנסים ורוצים

שואל השאלה:
כן. הם יכולים לעזור טיפה. לשפר את הדימוי גוף, פיזית לייצב אותנו אפילו נפשית *לייצב*, להחלים מזה ב100 אחוז? לא אפשרי.

אפשרי. זה תלוי במטופל ואדם וזה, לפעמים נופלים ולפעמים אפשר להתרפא מזה לאחר כמה זמן, יש טיפולים שכן יכולים לגרום לאדם להרגיש טוב יותר, השאלה אילו טיפולים ומי המטפל וזה .

שואל השאלה:
מה שתגידי דר אורה ושמחה

חבל שאתן כל כך מזלזלות בזה, אולי יום אחד תבינו שנקודת המבט שלכן לא נכונה. חבל שאתן אנטי ממש, אם הייתן פחות אנטי, הייתן רואות שאפשרי לצאת מזה למרות הקושי, שווה לנסות, לאחר 1000000 ניסיונות אולי כן מצליחים....

שואל השאלה:
מה לא נכונה, הפסיכאטרית שלי בעצמה אמרה לי שהחלמה מלאה לא אפשרית.

בסדר אבל זה לא אומר שצריך לוותר ולחשוב רע שאי אפשר, זה לא אומר שצריך לוותר ולחשוב שאין סיכוי להיות מאושרת יום אחד, גם אם אמרו, תמיד אפשר להוכיח אחרת לאנשים. הרבה עשו את זה בעבר ובעתיד והווה .

אני חושבת שאת צודקת

גם חושבת...