אני חושב שיש לי חרדה חברתית אבל מתבייש לבקש מאמא שלי ללכת לאיבחון או לדבר איתה על הנושא הזה, מה עושים??

תדבר עם היועצת של הבית ספר היא תעזור לך בכל דבר והיא לא תגיד לאמא שלך אם תבקש מנסיון :)

עברתי אותו דבר, בסופו של דבר דיברתי על זה עם אמא שלי אחרי שהיה לי התקף חרדה ממש קשה בבית ספר והיא הגיבה כלכך הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, היא ממש תמכה בי, לדעתי כדאי לך לנסות לדבר איתה פשוט שיחה אמיתית וכנה, אני בטוחה שהיא רוצה את הכי טוב בשבילך ותעשה הכל בשביל לעזור לך...

הבן שלהתבייש , זה לתקוע את עצמך , ללא פתרון ועזרה.
הכי מומלץ זה להחליט שאתה מתגבר על הביישנות , כי זה הכי חשוב לפתור את זה .הקטע מחמיר כשלא מטפלים.
האמן שהיא תגיב בצורה חיובית, תחבק אותך, ותמצא לך פתרון.
אם יותר קל לך , השאר הסבר כתוב, על הכרית.
מגיע לך להרגיש טוב , הענק לעצמך עזרה.
בהצלחה

גמאני התביישתי.
היא עלולה להפגע מזה שלא שיתפת אותה. היא תעריך את זה כשתשתף.
אני מאמינה שלכל אדם צריך לומר את זה אחרת, אבל אם זו אמא שלך אני חושבת שזכותכם להיות מקורבים יותר נפשית אחת לשני,
חשבתי בול כמוך,
וחשבתי שלא אגיד את זה לעולם.
אבל באיזהשהו שלב בחיים שלי זה הציף אותי, והציף אותי כלכך הרבה פעמים שלכתוב לקיר בבלוג כבר לא עניין אותי, עניין אותי להגיד את זה בקול ולשים את הקלף הזה על השולחן,
יש לי חרדה חברתית!

זה לא יוריד להם,
ההפך.

אל תתבייש.