אני סובלת מסטרס וחרדות מאוד קשים כבר כמה חודשים, אני חייבת להתחיל לטפל בזה זה משפיע עלי בעבודה..

שואל השאלה:
אבל שאלתי האם כדאי לשתף בזה את המנהלת
כי היא רואה שעובר עלי משו

שלום לך אנונימית,
אני מבינה שאת שרויה בלחץ רב, שככל הנראה משפיע על כל אספקטי החיים אולי את מרגישה כמו קפיץ מתוח מדי עד שהגיע לשיתוק, ולכן לא מממש את הפוטנציאל שלו - לזנק בחופשיות... ויתכן שהתחושה היא שהמועקה הזו לא מאפשרת לך לצעוד קדימה ולעבוד ולהתנהל בצורה שהיית רוצה

נראה שאת לא רוצה להמשיך ולהיות שרויה במתח כבד ואפילו מוכנה לטפל בזה - וזה ודאי בפני עצמו דרש לא מעט כוחות נפשיים: להסתכל פנימה ולשמוע את הקול שאומר "אני יכולה ורוצה לחיות חיים שלווים יותר"

בנוגע לשאלתך, אני לא יודעת מדברייך אם העבודה מושפעת לתחושתך האישית או שנאמר לך משהו, וגם לא מה טיב היחסים שלך עם המנהלת, ותשובה לשאלתך תלויה בדינמיקה ביניכן, בעבודה ובתחושותייך האישיות... אך נראה שעולה שם גם בקשה שיתחשבו ויראו אותך - את כל המכלול שהוא את, יחד ולמרות החרדה הקשה

נראה שאת חצויה בין לחלוק את סיפורך, אולי להצדיק מול המנהלת את התפקוד שלך, לבין, אני משערת, דאגה שאולי אם היא תדע זה לא יתקבל בהבנה... ונשמע שעולה בך חשש כבד מההתמודדות עם כל אלו - ועוד בצל החרדה, שזה אולי מרגיש שעדיף לך פשוט להתפטר... אך אותו צל כבד שמרחף ומשתק אותך מלווה אותך גם מחוץ לעבודה, ועולה מדברייך שאת לא מעוניינת שהוא יכוון אותך יותר

יקרה, את לא חייבת לשאת לבדך את הצל הכבד והמשתק הזה לפעמים לדבר יכול לעזור, ואם את מוכנה לכך, תוכלי לפנות לקופת החולים או לרופא המשפחה ולבקש לקבל סיוע מוזל מאיש מקצוע
ועד אז אני רוצה לספר לך שאני מתנדבת בעמותת סה"ר, סיוע והקשבה ברשת, במסגרתה אנחנו מפעילים על ידי מתנדבים צ'אט אנונימי, שאליו תוכלי לעלות ולספר על החרדה שמלווה אותך, ואולי ביחד נוכל לחשוב על דרכים להתמודד עם הסטרס
אנחנו פה בכל יום:
א'-ו' 10:00-13:00
א'-ה' ומוצ"ש 21:00-00:00
נחכה לך,
שלך, מתנדבת סה"ר