בקשר לאמונה (אתאיסטים,מאמינים,אגנוסטים,מי שיכול שיענה)

אין לי גם מושג
אני פשוט זורם

אני מאוד מאמינה.. בעיקר כי אני פשוט רואה את ההתערבות שלו בקול דבר שאני עושה בערך.. ואני רואה שהדרך שהתורה הכתיבה לנו- וואלה זאת הדרך. אין עם מה להתווכח. יש בורא לעולם הזה, הוא ברא את הכל וזהו.

אני מאמינה, זה משהו שבא בעיקר מהבית.
אני מרגישה שאמונה היא העוגן שלי בחיים.
היו לי לא פעם ולא פעמיים שאלות בנושא, אבל איכשהו אני תמיד מגיעה לאותה נקודה שבה אלוהים אחראי על הכל.

שואל השאלה:
n כן אבל לא מדאיג אותך הוכחות?שאת מבזבזת את החיים שלך על דרך שגויה?

הדרך שלי היא לא נכונה.
אין דבר כזה נכונה- כי תמיד יקומו ויאמרו שאני טועה.
אבל אני מרגישה שלמה עם הדרך שלי- כמו שהיא!
אני בחרתי לתת אמונה עצמית בי, ולחיות עם ספק האלוהות, יכול להיות שהוא קיים ויכול להיות שהוא לא.
אבל אני אמשיך לעשות כטוב בעיניי- נגיד בא לי בשר וחלב אז אני אקח בשר וחלב, יום אחד אני ארצה להימנע- אני נמנעת.
אני עושה מה שאני חושבת שנכון לי באותו הרגע, ולא נסמכת על האמונה או הדת.

זהו שאת ההוכחות אני רואה בערך כל שנייה בחיים שלי.. הוכחות לזה שהוא ברא את העולם? יש את כל התנ"ך בשביל להוכיח את זה.. תני לי עוד דרך שעולם יכול פשוט להיברא..

אני מאמינה.
אני חושבת שלהאמין עושה אותך אדם חזק יותר נפשית. האמונה מחזקת אותי כשקשה לי. הידיעה שיש מישהו שיודע עלי הכל ונמצא איתי תמיד גורמת לי מנוחה נפשית. יש שיגידו שזה פתטי להגיד את זה.
אמונה באה מבחירה בדבר הנכון. אני מאמינה לא כי מכריחים אותי, אלה כי זה מה שאני חושבת באמת.
חוץ מזה לראות את העולם הזה ואת כל מה שקורה עכשיו ולא להגיד שיש משהו אלוקי שעושה את זה כל זה, מבחינתי זה בלתי אפשרי

כל הקטע באמונה, זו האמונה, זה האמונה שלך במשהו שלא בהכרח קיים, ועדיין זה נותן לך תקווה כל יום שזה באמת,
אף אחד באמת לא יודע ולא יכול לדעת מה באמת קיים ונברא מתי וכמה (אולי משהו יוצא דופן שאני לא יודע עוד), אבל בגדול, אין הוכחות לגן עדן/ גהנום ומלאכים ואלוהים...
אבל מצד שני אי אפשר לטעון שזה לא באמת קיים כי עדין יש דברים בעולם שמסבירים וחוקרים, ממליץ לך להתעמק,
בכל זאת, אמונה זה משהו אישי, את יכולה אפילו להחליט להאמין באלוהים משלך ולא ללכת לפי התורה או מנהגים, להאמין בלעשות צדק וטוב, ולא להיות איש רע, אני לא יודע כל אחד מה שטוב לו, זו דעתי, רק אני מציע לא להישאב יותר מידי לאינטרנט שלא תיפלי לחרטות וקישקושים, אמונה זה משהו שצריך לבוא עמוק מבפנים, מהלב ומהנפש!

אמונה בשבילי זה הידיעה שיש מטרה לעולם ויש אלוקים. לא רק בשביל שיהיה על מה להישען ו'אבא בשמיים'. כי אני חושב שזה הדבר הכי נכון שיש והכי טוב שאדם יכול לעשות בחיים שלו.
האמונה שלי מבוססת על הוכחות ומחשבה, והרבה מאוד היגיון, לא בגלל חינוך או כי זה כיף.

וואלה גם כן, לגמרי^

אביא לך ראיות שהתרוה לקוחת אחריות ,רק על מה שאלוקים יכול לקחת. אם אותם דברים לא התקיימו - העם ישים לב, ולא יאמין בתורה. אנשים לא יקחו אחריות על הדברים אשר לא בשליטתם.

1. התגלות של אלוקים לעיני כל עם ישראל ששמעו את קולו. לא ייתכן שעם שלם ימציא לעצמו סיפור על התגלות של אלוקים שמחייב אותו בתרי"ג מצוות עד מסירות נפש ועוד יעבירו את "השקר" לבנים כאמת גמורה מבלי להגיד שהכל "לא אמיתי", חס ושלום. כמו כן, לא ייתכן שמישהו ישכנע אותם שזה קרה, כי העם אמור לדעת הם הם שמעו את קולו של אלוקים או לא. במידה ולא - וודאי שהם לא יקבלו את זה
2. הבטחות שרק בורא עולם שיודע הכל ושולט על הכל יכול לעמוד מאוחריהן: ברכה בשנה השישית לשומרי שנת השמיטה, הבטחה שהארץ לא תכבש בזמן העליה לרגל שהיא ריקה מגברים. שום איש לא יעיז לתת הבטחות לעם על דברים שאינם בשליטתו.
3. סימני טהרה בחיות טמאות: "תני דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא) ו"את הגמל, כי מעלה גרה הוא" - שליט בעולמו יודע שאין לך דבר מעלה גרה וטמא, אלא גמל. לפיכך פרט בו הכתוב" (חולין נט ע"א).

"תנא דבי ר' ישמעאל (ויקרא יא) "ואת החזיר, כי מפריס פרסה הוא" - שליט בעולמו יודע שאין לך דבר שמפריס פרסה וטמא, אלא חזיר. לפיכך פרט בו הכתוב" (חולין נט ע"א).

"וכי משה רבינו קניגי היה? או בליסטרי היה? - מכאן תשובה לאומר אין תורה מן השמים" (חולין ס ע"ב).
4. נבואות שהתגשמו: "וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ" (דברים כח, סד). בכל זאת הקב"ה הבטיח לנו שישמור עלינו בגלותנו למרות שכל העמים שונאים אותנו: "אַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם" (ויקרא כו, מד).

5. יש עוד הוכחות. חשוב להדגיש שאנחנו לא טוענים שיש אלוקים כי זה כתוב בתנ"ך, אלא מסבירים למה רק אלוקים יכול לעמוד מאחורי התורה אשר נתן לעמו.

אני פשוט לא מאמינה אי אפשר להסביר את זה אני פשוט חושבת שזה לא הגיוני ולא מסתדר עם העובדות של המדע ולא בא לי לחיות את החיים שלי בפחד שמישהו שופט אותי כל הזמן, זה לא שאני חושבת שאני 100 אחוז צודקת אני מרגישה שאני 99 אחוז צודקת כי אף אחד לא יכול לדעת.

אני מאמינה כי גם גדלתי בבית מאמין מסורתי
וגם כי היו לי הרבה תקופות שהייתי ממש קרובה ללא להאמין בכלום ולעשות מה שבאלי אבל אז כיאלו "התעוררתי" פתאום, התחלתי לחשוב על זה ולחקור סוג של גם שהייתי קטנה היו לי תמיד שאלות לאיך היקום הזה נוצר וכיאלו מה הוא בעצם הכל היה לי סימן שאלה אחד גדול, אבל כמו שאמרו תמיד חזרתי לאמונה ולאלוקים כי אין שום הסבר אחר לאיל העולם והיקום נוצרו.. האמונה היא דבר טוב, היהדות היא דבר מהמם! וכל כך טוב באמונה ובדת וזאת האמת מבחינתי והדרך הנכונה
יש בורא לעולם, יש תכלית, יש מטרה

אנונימית.
אז אל תחיי רק בפחד. לפי הרב קוק, בדור שלנו הדגש יהיה אהבה, וזה מה שצריך להיות. יש עניין לירא (לפחד) מה', אבל כל המצוות והעבירות מבוססות על מה שהכי טוב בשבילנו.
יש בכל מצווה צד שאנחנו מרויחים ממנו כבר בעולם הזה, שמביא אותנו לאושר.

פה זה לא המקום למצוא תשובה!
פה רק עוד יותר תיתבלבלי
אם בא לך אברר בשבילך על מקום שיכולים לענות בה תשובות לאנשים שרוצים לדעת את האמת

אני אגנוסטיקנית. אין באפשרותנו להגיע לתשובה אמיתית בסוגיית היש או אין אלוהים, ובסוגיות רבות נוספות, אז אני לא שוללת כלום, לא קיום ולא אי-קיום של ישות/יות אלוהית/יות.

אין לי בעיה עם אמונית שונות משלי, אבל אני כן חייבת לומר שאתאיזם מפריע לי יותר מאמונה באלוהים. העניין הוא, שאתאיסטים ודתיים כאחד מאמינים במשהו שאין לו תשובה אבסולוטית מוכחת, אבל אתאיסטים, לעומת הדת, מגבים את האמונה הלא מבוססת שלהם ב"מדע והיגיון" לכאורה, כשלמעשה גם להם אין מושג אמיתי.

בעניין אמונות רוחניות אחרות, יש לי כל מיני כאלה, חלקן מתקשרות לדתות מסויימות וחלקן לא, אבל אני לא רואה את האמונות שלי כאמת מוחלטת, אלא כדברים שאני בוחרת להרכיב איתם את העדשה דרכה אני רואה את העולם. דברים שכיף ונעים לי להאמין בהם, לא תשובה בלעדית לשאלה כלשהי.

אין דרך אחת נכונה, בסופו של דבר ה"אמת" (אם יש כזו) לא רלוונטית כי לעולם לא נדע אותה. לכן אני מאמינה במה שעושה לי טוב, ואני מקווה שכולם, גם, מאמינים במה שעושה להם טוב.

@אחי,
מה לגבי מי שלמד יחסות כללית? הוא יכול לגבות את האמונה שלו בידע.

שואלת יקרה,
ממה בדיוק את מפוחדת?
לשאלתך:
1. האמונה שלי:
* אני אתאיסטית. אני לא מאמינה שיש בורא ליקום. אני מאמינה שהקיום שלנו הוא צירוף מקרים אחד גדול.
* האם קיימים דברים שאיננו מודעים להם? נשמות? כישוף? על טבעי? התשובה שלי היא כדלהלן:
- אני מוכנה לשקול קיומו של כל דבר שיש לו מספיק ראיות ושעומדת מאחוריו תיאוריה מדעית מוצקה.
- את רוב התופעות בעולם כנראה שעדיין לא גילינו. אם היתה לנו תשובה לכולן, היינו יכולים לסגור את כל מכוני המחקר והאניברסיטאות. המדע מגלה תופעות חדשות כל הזמן, זו המטרה שלו.
- אין כזה דבר "על טבעי", הכל הוא חלק מהטבע. יש רק "תופעות שהמדע טרם מצא הסבר לקיומן".

2. למה לדעתי הדרך שלי היא הנכונה: היא נכונה *עבורי*. אני חושבת שכל אחד צריך לחיות את חייו באופן שמתאים לו. הכרתי פעם מישהו שהיה כמעט אתאיסט. הוא סיפר לי שהוא מאמין באלוהים, כי בעיתות מצוקה הוא רוצה להאמין שיש מישהו ששומר עליו. לגיטימי.
הנקודה שלי היא שכל אחד צריך לעשות את מה שטוב לו. אני לא מסוגלת להאמין במשהו שלא קיבלתי הוכחות מדעיות לקיומו. מבחינתי, ניסוי שאי אפשר לשחזר הוא ראיה לא מספקת.

אל תלכי אחרי האמונה שלי. גם לא של אף אחד אחר. תחקרי. תחקרי את הדת. לא רק היהודית, את מוזמנת לחקור גם את דת השינטו. תחקרי את המדע. אל תאמיני לקשקושים, נסי באמת להיכנס לעומקם של דברים. ידע הוא כח. ברגע שיהיה לך מספיק ידע, תוכלי להחליט בעצמך.

מסע מהנה!

משום מה אנשי דת תמיד תמיד מרגישים את הצורך להטיף לדת שלהם ולדרך שלהם.

אם את לא מרגישה שייכת, את לא חייבת.
למדע יש תשובות מבוססות לכמעט כל השאלות שלך.

זאת בחירה שלך בסופו של דבר, אך לא משנה במה תבחרי, תמיד כדאי להטיל ספק, לחשוב בצורה ביקורתית (ובעיקר הגיוניות), ולא לרוץ אחרי העדר.

רק בעיה אחת לכל האתאיסטים שחושבים שאפשר להוכיח את ה' עם המדע..
ה' הוא מעל המדע אי אפשר להוכיח אותו באמצעות זה
אבל כל אחד והדרך שלו, פשוט מחרפן שיש כאלה שחושבים שבגלל הוכחות מדעיות הוא לא קיים

הטיעון האונטולוגי?

אני אתאיסטית, אני לא כל כך מבינה אנשים שמאמינים בישות אלוהית כלשהי שגורמת לכל כך הרבה דברים, אני גם חושבת שאנשים היום לא אמורים להתנהג לפי ספר עתיק, כי ברור שהחברה שלנו השתנתה מאז ואין טעם להתקבע על חוקים שמישהו רנדומלי המציא.
אני לא באה לזלזל, זאת דעתי

אבל זה לא מישהו רנדומלי זה ה' הביא חנו את החוקים והתורה וכמובן שנשמור עליהם תמיד

זה מה שאת מאמינה, וזה מה שאני מאמינה.
אין מה להתווכח