אני קצת בהתקף חרדה פה, אשמח אם תעזרו :):

שמע כדי להצליח צריך ללמוד גם אם צריך למצוא איקס כמו חמור
אתה לא תחיה בוילה בלי בגרות

אוקיי דבר ראשון אם אתה באמת בהתקף חרדה תנסה לנשום רגיל ותחשוב על מחשבות אחרות כי בתכלס התקף חרדה בה מהמוח שחושב. ותחשוב על זה *רק* 12 שנים מהחיים זה לימודים בבית ספר, זה אפילו לא חמישית מהחיים זה ממש קצת אתה צריך להבין שכולם עוברים את זה בסופו של דבר ובתכלס בית ספר זו חוויה בפני עצמה

גם אני ככה. אבל תחשוב שהחיים תכלס, הם ארוכים, עוד תהיה לך אישה (אם אתה רוצה) וילדים ונכדים שתזכה לראות.

אתה צודק, 12 שנים מהחיים שלנו בזבזנו על בית ספר שלא עוזר לנו בכלל חוץ מהבגרות והבסיס.
אבל החיים ממשיכים, ואתה יכול לקום ולעשות איתם משהו.

תנסה לכוון את הלחץ הזה למקום פרודיקטיבי - ללמוד דברים שכן מעניינים אותך ויועילו לך בחיים, לפתח תחביבים, להרוויח כסף, להנות כמה שיותר כדי שתסתכל אחורה על התקופה הזו ותדע שכן עשית משהו חשוב וחיוני. זה עוזר

אבל יש לך גם חיים אחרי הבית ספר אל תשכח

אין במה להרגיע פשוט תנסה להוציא מזה את ההכי טוב שאפשר

אתה ממש לא חייב ללמוד. אתה יכול גם לנשור ולעבור לגור בשדות באמריקה וללמוד עבודה קשה מה היא. לטפח את השדות ולגדל את האוכל בעצמך בזמן שאשתך מגדלת את הילדים ועושה עבודות בית בבית שבנית במו ידיך.


או שאתה יכול גם להישאר בישראל אחרי שאתה נושר ולעבוד בסופר (:

תקשיב:
נכון אולי אתה חושב שזה בזבוז זמן ויכולת לגור בחווה או מקום פתוח או לטרוף את העולם.
גם אני קיבלתי את החרדה הזאת לפני כמה ימים.
אבל תקשיב- אתה 12 שנים בבית ספר- הכרת חברים- התבגרת והשכלת, עזוב תעודת בגרות- למדת על העולם. כלי שכל אחד צריך בחיים וזה לא בזבוז זמן כי היית עם ילדים בדיוק בגילך שגדלו איתך. כל פרט שלמדת- על החלל, מתמטיקה, אנגלית, גיאוגרפיה, היסטוריה תורם לך בחיים. גם בית הספר נתן לך איזושהי משמעת- איך להתייחס לאנשים. גם אם עכשיו אתה חושב שזה זבל אולי מחר פתאום תדבר עם חבר מחו"ל על מלחמת העולם הראשונה ופתאום תיזכר בפרט 'למדת בבית הספר והוא לא יודע.סתם נושאים משותפים הרי בית ספר מלמד אותך קצת מכל דבר וככה אתה יכול לראות אם יש בן אדם שמתעניין בכימיה ולמדת על זה קצת יהיה לך מה לדבר איתו כל אחד מתעניין במשהו אחר. פתאום תראה פסל ותיזכר שלמדת על הבן אדם. גם יש נושאים שבלי הבית ספר כנראה שלא היית מתעניין בהם או לא יודע שהם קיימים למשל חלל- אולי בעתיד תבוא עם סטארטאפ. בקיצור- תהיה מרוצה שבית הספר זו תקופה בחיים שלך גם אם אתה לוקח את זה עכשיו כמובן מאליו, עוד שנייה אתה תצא לעולם הגדול ותגלה את מה ששמעת מחברים, מורים באמיתי. ודבר אחרון- אם בשנים האלה היית במקום בית ספר "טורף את העולם", מה היה נשאר לך לעשות בעתיד? תמיד צריך להשאיר הפתעות לתקופות בחיים...