אני נורא השמנתי בחופש ואני כל כך מתביישת לחזור ככה ללימודים

את לא היחידה שהשמינה גם אני,אם את רוצה את מוזמנת לעשות "הליכות" ולהתאמן ולנסות לא לאכול חטיפים וכו' זה יכול לעזור

בטח שיש לך סיכוי לרדת!
תעשי דברים שיתנו לך מוטיבציה(סרטונים,שירים)
תתחילי לקום בבוקר ולעשות ריצות, תתחילי לאכול בריא, תבני לך תפריט והתוצאה תגיע לבד
מאמין בך :)

מה זה משנה?
תהיי מי שאת.

אני ממליץ לך לקום פעמיים בשבוע על הבוקר ולעשות הליכה. וחוץ מזה הכי חשוב זה לא לנשנש תאכלי מסודר אפילו 5 פעמים ביום אבל בלי נשנושים

תחשבי על היום המושלם שלך.
תחשבי שאם לכל בן אדם היו עכשיו רק עוד 10 ימים לחיות.
מה היית עושה בהם חוץ מ להפרד מאנשים ולבכות?
מה היית אוכלת בימים האלה, כמה? היית מתאמנת? היית עושה דברים שתמיד רצית? מהם?

את אומרת שאת מכוערת, אז את מכוערת נקודה.
מחשבה יוצרת מציאות, אבל אם תגידי שאת יפה, שאת חזקה ושאת יכולה להתגבר על האכילה הרגשית, זה מה שיקרה.
למדתי כמה דברים ממש חשובים מהסרט "הסוד" שאני ממליצה לך מאוד לראות.
צריך להוקיר תודה על מה שיש.
אנחנו חיים, נושמים, אוכלים, יש לנו בית, משפחה וגם אם יש ריבים וגם אם ההורים רבים, אנחנו לא כאלה מיוחדים, רוב ההורים לא תמיד מסתדרים ויש המון בעיות לכולם! אבל בחירה שלנו היא אם להוקיר תודה על מה שיש לנו עכשיו או לחשוב על העבר ועל דברים רעים.
מחשבות ורגשות שליליות גורמות להווה שלילי.
אם אני חושבת על זה שכנראה אני לא אצליח במבחן, כנראה אני לא אצליח במבחן.
אם אני חושבת על זה שאני הולכת לאחר אני אאחר.
אם אני חושבת על זה שאני אגיע בזמן אם אמהר אני אגיע בזמן.
אם אני חושבת על זה שאני לא יפה אני לא יפה.
אם אני חושבת שאני יפה אני יפה.
אם אני מדמיינת את עצמי עם ציון 100 או קרוב לכך, אני מרגישה את הרגשת ההצלחה והגאווה, תוך כמה זמן אני באמת אקבל את הציון הזה.
אם את חושבת על זה שאין לך סיכוי באמת לא יהיה לך סיכוי.
את לא מאמינה בעצמך כרגע? את חייבת למצוא קצת תקווה, לתפוס זה ולהתחיל להגיד לעצמך שאת כן תצליחי.
מה שיעזור לך זה לדמיין את עצמך בגוף שאת אוהבת.

תתחפשי לתפוז ותשתי כל בוקר חלב ויהיה לך 2 4 6 8 קוביות סקסיות רצח
ובנוסף לכך מיקמק המלך אמן
וסיגריות זה מרזה