אני חושבת שאני עוברת התקפי חרדה

היו לי התקפי חרדה. זה מרגיש כאילו אתה הולך למות.
העצות שלי:
תספרי את האצבעות שלך בסדר עולה (1,2,3),
תנשמי כרגיל אבל לא נשימות עמוקות כי זה רק יחמיר.
תחשבי על ההתקף כמשהו שנמצא לידך אבל הוא לא באמת יכול לפגוע בך. אז תגידי- כן, אני יודעת שאתה פה אבל אתה לא תפגע בי, ותמשיכי להתעסק בדברים אחרים כאילו הכל טוב.
תשמעי מוזיקה אם זה עוזר לך (לי זה מאוד עזר),
ולגבי השיטה של להתייחס להתקף כמשהו שלא יכול לפגוע בך- ככה הפסיקו לי ההתקפים. הם התחילו לרדת בתדירות עד שעכשיו יש כבר רווח של שנה בין ההתקף האחרון שלי לעכשיו.
אני ממש מקווה שעזרתי, ותמיד את מוזמנת לפנות אלי בפרטי אם את צריכה

היי אנונימית,
שמי עומר ואני מתנדבת בעלם דיגיטל. תכנית של עמותת עלם שמלווה בני נוער וצעירים ברשת. את שואלת מה אפשר לעשות עם הסימפטומים שאת חשה. האם ניסית לשתף מישהו במה שאת מרגישה? בן משפחה, איש מקצוע?
אני מזמינה אותך לכתוב לי בפרטי, בואי ננסה לחשוב ביחד מה לעשות. את יכולה לכתוב לי כאן בהודעות הפרטיות, דרך פרופיל האינסטגרם או הטיקטוק שלנו nayedet.digital או דרך המייל שלנו [email protected].
מחכה לשמוע ממך,
עומר מעלם דיגיטל

ללכת לאבחן את זה
(אם את רוצה)
ויש שיטות להתמודד עם זה:
לספור את הנשימות שלכם
לספור חפצים בחדר
וכ'ו

יקרה,
מהתהייה שאת מעלה נראה שאת חווה עוררות גופנית ורגשית שמערערת על שלוות נפשך. ייתכן שמחשבות עצובות או מאיימות מתרוצצות במוחך ומדירות שינה מעיניך. ואולי שסערה נפשית או טלטלה לא נותנות לך מנוח ומריצות את הדופק בחוזקה. יתכן שאת מתקשה לווסת את רגשותייך הגועשים והמאבק להשקיט אותם מתיש אותך. נראה שאת חשה מפוחדת ומוטרדת ממה שמתחולל בך בפנים ואולי מתקשה למצוא פתח מילוט..

יקרה, לא קל לשאת את התחושות האלה לבד. ייתכן שיש מישהו שיוכל להיות שם למענך לאוזן קשבת, שאפשר יהיה לשתף בתחושות שאת חווה.

אני מתנדבת בעמותת סה"ר סיוע והקשבה ברשת. אני מזמינה אותך לצ'אט אישי ואנונימי, בו תוכלי, אם תרצי בכך, לשתף את אחד ממתנדבנו אשר יקשיב למה שתבחרי להביא וינסה להיות שם בשבילך.

שלך,
מתנדבת סה"ר

שואל השאלה:
שיתפתי את המשפחה והכל בסדר עכשיו תודה.