אני פשוט מותשת נפשית.

אני יודעת שלמשפחה שלי יש בעיות כלכליות בצורה מסוימת.
ועכשיו אני הייתי צריכה הרבה כסף בשביל לעשות משהו שאני רוצה בחופש.
ואני פשוט ראיתי את המחיר ואני על סף דמעות.
האם ההנאה הזמנית עם חברים שווה כל כך הרבה מאמץ בשביל המשפחה שלי?
אמא שלי בתגובה אמרה:
אין בעיה הכל בסדר רק תדאגי לעשות כמה תשלומים שאפשר.
אחרי שראיתי כמה זה עולה.
פשוט ישיבתי במיטה וחשבתי על מה לעשות.
עד שנרדמתי.
ואז אמא שלי נכנסה לחדר ושאלה,
נו נרשמת?
ואז עניתי שאני אעשה את זה.
אחרי שנרשמתי, אמא שלי נכנסה לחדר וראתה את הארנק שלי שרוע על המיטה, ושאלה:
"מה קרה? הכל בסדר.לא נורא."
אבל עמוק בפנים את מרגישה שבורה.
כי את יודעת שעלית הרבה ואולי יותר מידי,
ועם כל העליית מחירים במדינה.
אני רק חושבת שוב פעם על כמה זה קשה וכואב לבקש כשלא כדאי.
עכשיו אני במיטה חושבת שוב ומצטערת, יש לכם רעיונות איך להתעודד?
אגב, עבודה זה לא אופציה בכלל אז אין מה לדבר אני קטנה..