24 תשובות
להפסיק להזניח את עצמך
לזכור שאת תמיד במקום הראשון
ותעשי הכל כדי להיות מאושרת
ואת צריכה להתחיל מאיפשהו
דבר ראשון לאהוב את עצמך את מיוחדת כמו שאת..
דבר שני אם זה ממש מפריע לך אז את יכולה להתחיל לקנות בגדים יפים או כל דבר שיגרום לך ללכת למראה ולחייך :)
למצוא מה מדכא אותך, לנסות להתחיל לעשות דברים למרות שאין לך כוח, תחביבים חדשים, חברים, לאט לאט יוצאים מזה
כמה זמן את כבר ככה?
שאלת חיי
פשוט תפסיקי
פשוט כאילו אם את שונאת לעשות את זה אז תפסיקי לעשות את זה...
תשמעי, כעס זה עצוב, אני ממש מזדהה, אבל זה אני אולי במקום להפסיק לכעוס על עצמך, תכעסי על הצד של שבחר ב"לא לעשות כלום" ותעשי משהו כדרך הכעס הזה, כמו לשפר את עצמך, בדרך שלך ולמרות שאת תרצי לאכול לא בריא או להיות בטלפון 16/7 את תזכרי את הצד הכועס שלך אז אולי יהיה לך מוטיבציה לעשות משהו, אבל קודם צריך לדעת מה לעשות
כל מה שכתבת זה אני והמצב שלי
אנונימית
קודם כול להבין שאת לא עושה משהו לא בסדר, ושאת לא הבעיה, מותר לך לנוח ולהבריז מבית ספר אם את מרגישה את הצורך לנוח במיטה, את חייבת לשים את עצמך במקום הראשון ולתת לך כול מה שאת צריכה, אבל באמת אם את לא אוהבת את איך שאת חיה עכשיו, תנסי לשנות את זה לעט לעט,
תנסי לשנות את ההרגלים שלך, לצאת להליכות מידי פעם לבד עם מוזיקה שאת אוהבת או אם זה לשים לך כמה ירקות בצד הצלחת, או לעשות כל מיני דברים קטנים שיעזרו לך להרגיש יותר טוב עם עצמך, אני גם עכשיו סוג של במשבר ואני ממש מבינה אותך גם אני שנאתי את עצמי ושנאתי להסתכל במראה, אם את רוצה לדבר על זה תשלחי לי הודעה אני אשמח לעזור ולהקשיב לך
תצאי מהבית,גם אם אין לי לך פשוט סתם תצאי תתאווררי זה תמיד טוב,תלכי אולי עם אח/ות או משפחה תצאו לבלות או שסתם תדברי עם מישהו רנדומלי זה כיף עושה הרגשה טובה ממש לשתף מנסיון
תאמת די מוצדק שאת כועסת על עצמך את חייה סגנון שלא בא לך וזה הדרך של המוח שלך להגיד לך להשתפר פשוט תעשי מאמץ להשתפר
כולם עוברים דיכאון כזה
פשוט קומי מהמיטה לכי למראה ותגידי לעצמך שאת מיוחדת כמו שאת ולא משנה מה אחרים חושבים
יש משפט שאני מאד מתחברת אליו
אין כזה דבר אישה מכוערת יש כזה דבר גבר עיוור
נתחיל בזה שיש דברים שניתנים לשינוי בקלות, ברמה בינונית וברמה קשה.
נניח ואת עם חרדה חברתית ואת כועסת על זה שאין לך חברים, זה דבר שמאוד קשה לשינוי וצריך לפתור קודם את בעיית החרדה החברתית. זה דבר שלוקח אפילו כמה שנים.
אז זה תלוי למה אין לך חברים. אם את לא מראה את עצמך, אז תלמדי להראות את עצמך. אם את ביישנית, או מפחדת להראות את עצמך, תעלי לעצמך את הביטחון. הביטחון העצמי יעלה ככל שתפעלי יותר להתקדמות האישית שלך. למשל, כשאדם חסר ביטחון לגבי הגוף שלו ובראשו מודל גוף ספציפי שהוא רוצה להגיע אליו, הוא יכול לבחור בדרך נכונה ולהתאמן. כשישיג, ירגיש מרוצה וירגיש ביטחון, כי הוא השיג משהו שרצה ובכך לא אכזב את עצמו.
ביטחון עצמי זה מושג די רחב. יש אנשים חסרי ביטחון שטובים בלדבר, והם בעלי ביטחון בדיבור ובהתבטאות והם אפילו כריזמטיים (למרות שזה יותר נדיר) שהם בלי ביטחון עצמי. הם בלי ביטחון כי הם מאכזבים את עצמם, הם לא בטוחים בעצמם, הם מפחדים מאיך שיפרשו אותם, הם לא בטוחים לא בפעולות שלהם ולא במי שהם.

אבל האם ביטחון עצמי נובע מהישגים? לא רק. אני חושב שמה שחשוב זה התהליך שאתה משיג באמת.
כשאתה משנה הרגלים ופועל לדברים שאתה רוצה בעצמך, אתה בעצם מצליח לבטא את עצמך יותר טוב. אתה עושה מה שחשוב לך, מה שבריא לך, מה שעושה לך טוב או לפחות מה שאתה צריך לשנות בעצמך, וכך אתה לא שוקע לשנאה עצמית ולא לאכזבה עצמית. אתה מעריך את עצמך, אבל חשוב להעריך את עצמך תמיד. חשוב לדעתי להעריך את עצמך כשהשתפרת כי מגיע לך להשתפר, ולא כי פתאום נהיית בן אדם טוב ולפני זה לא היית. לפני כן היית יכול להיות עולם מלא ביופי אך התכונות הרעות בך ערערו את התפיסה העצמית שלך לגבייך. חשוב לאהוב את עצמך לא רק כשאתה משיג. לא רק כשאתה משיג חומריות, לא רק כשאתה משיג כסף, גוף טוב.
אלא כשאתה עושה מה שאתה באמת רוצה, ואתה היית עצלן ודחיין מדי כדי לעשות זאת בעבר. או שפחדת להביע את עצמך, לא היה לך מספיק ביטחון.

כל דבר שיגרום לך לבטא את עצמך הוא מה שחשוב באמת.
מה שאת צריכה לעשות הוא לראות מה גורם לך לעשות את מה שאת לא רוצה לעשות בתיאוריה (אוכל לא בריא, "כיעור" אם מדובר בחוסר טיפוח או הזנחה,
בלי חברים והרגלים רעים בנוגע לבית ספר שאת נשארת בבית המון), ולשנות אותם. אלו דברים שהמטרות הסופיות שלהם יבואו עוד זמן, לא ידוע כמה. יכול להיות שאת האוכל הבריא את כבר תרגילי לעצמך אחרי שבועיים, ואילו בעניין הבית ספר רק אחרי כמה חודשים.
אבל ברגע שתתחילי לפעול, תרגישי טוב יותר. יש מצב שמחר אם תפעלי, לא תרגישי שינוי במצב הנפשי.
אבל ככול שתפעלי, זה יבוא.
הכי חשוב לא להיות תלוי במטרה עצמה, את יכולה להרגיש ביטחון ולא לכעוס על עצמך ולאהוב את עצמך גם אם תהיי "מכוערת, בלי חברים.
אני לא יסבך אותך למוח שלך יש שתי נקודות מבט סה"כ חיובי ושלילי סתכלי על החיובי ואני מבטיח שבכל דבר רע תמצאי את הטוב סתם דוגמא אמרתי אין לי חברים וחשבתי ככה ואז שיניתי סוויץ פתאום כן יש לי איזה 5-6 שאני בקשר טוב מאוד והשאר סתם מכיר והרבה מכיר אז פתאום יש לי חברים ואני לא צריך יותר מ כמה בודדים קרובים או את אדם זה סתם דוגמא
במקום לכעוס על עצמך
תכעסי על מישהו אחר
להפוך את הכעס לעשייה
במקום לכעוס על עצמך תעשי את כל הדברים שאת כועסת את עצמך שאת לא עושה
תזיזי את עצמך
תתקדמי
אנחנו מעפר ואפר גשמיים זה נוטה לעצלות נכון בגלל זה לא לשכוח את הצד הזה שבו אנו נמשכים אבל הנה הצד השני הרוחני
אם אדם כוחו שם בה' שהוא נותן לך כוח לעשות חיל מילא שהוא ינצח הוא יגיד לעצמו זה ב"ה ולא אני ועוצם ידיי
אלא מה' אם יגיד שזה רק הידיים של עצמי אז מילא בהפסדים יהיה לו הלקאה עצמית

אז מה שעושים זה לתקן ולהעזר בה'

ולהגיד איך דבר זה נגזר עליי? הסתובב שיהיה על ידי??
ולתקן ולעזרה מה' בלבד בן בדברים הגדולים בן הקטנים
למה זה מרגיש לי עכשיו כאילו זה אני רשמתי את זה
חייבים לקפוץ למים. זה הפיתרון היחיד.
התרופת קבם לא תבוא משום מקום. נטו להתמודד עם החיים.
וההתמודדות זה מה שמביא שמחה האמת.
להקציב זמן מסך
וואו מרגישה כאילו אני שאלתי את זה
מרגישה בול כמוך
לא הלכתי לבצפר כבר חודש וכל מה שאני עושה זה לשבת במיטה עם הטלפון
אנונימית
שואל השאלה:
וואי לא ציפיתי תודה על כל התשובות
אבל יש למישהו רעיון מאיפה להתחיל?
כאילו כן ברור שצריך צעד צעד אבל אני מרגישה overwhelmed ופשוט נשארת במיטה ונשארת באותו לופ שאני שונאת את עצמי כי אני לא עושה כלום.
לבית ספר אני לא חייבת ללכת כי אני עוד מעט עוברת בית ספר ובבית ספר שאני עכשיו לא ממש טוב לי
אנונימית
אז אל תשנאי את עצמך שאת לא הולכת לבית ספר אם גם ככה את עוברת. אולי אפילו הרוב במצב שלך היו לא הולכים לבית ספר.

כמו שאמרתי, זה עניין של שינוי הרגלים. למשל, עם עניין האוכל, תציבי לעצמך גבולות ועם הזמן את תתרגלי. זה עניין של פשוט לפעול ולהמשיך לפעול באותה דרך.
טוב, צעד צעד למרות שזה תלוי בך אבל קודם, אם את רוצה לעשות שינוי, לפני השינוי המעשי או הנפשי תתחילי בבסיס.
עכשיו מה שאת צריכה כדי להתחיל בשינוי זה לחשוב מה את רוצה לעשות אחרת, מה את רוצה במקום להיות בטלפון או לא ללמוד

וחשוב מכך: איך את רוצה להיות (למשל: פחות טלפון, יותר ללמוד)
ואחרי זה תפתרי את האיך תעשי את זה.

אז איך את רוצה להיות ולהתנהג?