3 תשובות
חיפשתי טיפול לחרדה החברתית שלי במשך מלא שנים. בסוף איזה פסיכולוגית קלינית נראה לי? ממאוחדת.. שלחה אותי למרפאה לבריאות הנפש. זה חינם ותורות ארוכים אבל זה היה שווה את זה במצב שלי. נתקלתי סופסוף בדוקטור שבאמת עזר לי (לא כמו כל הקודמים). חברה שלי עשתה אותו דבר אבל במיקום אחר ונפלה עלייה פסיכולוגית נוראית.. אז לדעתי צריך לחפש את האחד שבאמת אכפת לו. וזו צריכה להיות עבודה משותפת. ולא לבוא לספר את הסיפור שלך וללכת. הדוקטור נתן לי משימות כל שבוע והיה זמין תמיד בוואטסאפ לכל מצב. באמת מקווה בשבילך ליפול על בן אדם כזה.. לקח לי איזה 7~8 שנים למצוא אותו? (באמת חבל שזה ככה)
קודם כל, לעשות לעצמך דווקא. למשל, אתה במסעדה ומתבייש לקרוא למלצר, תעשה לעצמך דווקא ותיקח על עצמך את האחריות להיות זה שקורא לו. זה באמת עוזר לטווח הארוך.
דבר שני, תכניס לעצמך לראש שאתה לא חייב כלום לאף אחד ואתה ממש לא צריך לרצות אותם. אם מישהו שואל מה עשית היום ואצה אומר לו תשובה קצרה כמו "לא הרבה" כי זה מג שהצלחת להגיד- זהו, שיתמודד. אתה לא חייב לו כלום. שאל שאלה קיבל תשובה.
ואם זה לפני שאתה רואה הרבה אנשים- קח נשימה עמוקה, תגיד לעצמך שאתה הכי טוב, שאתה מוכן, ושהכל סבבה ורגוע. תזכיר לעצמך תמיד שהכל טוב, הכל רגוע לגמרי
דבר שני, תכניס לעצמך לראש שאתה לא חייב כלום לאף אחד ואתה ממש לא צריך לרצות אותם. אם מישהו שואל מה עשית היום ואצה אומר לו תשובה קצרה כמו "לא הרבה" כי זה מג שהצלחת להגיד- זהו, שיתמודד. אתה לא חייב לו כלום. שאל שאלה קיבל תשובה.
ואם זה לפני שאתה רואה הרבה אנשים- קח נשימה עמוקה, תגיד לעצמך שאתה הכי טוב, שאתה מוכן, ושהכל סבבה ורגוע. תזכיר לעצמך תמיד שהכל טוב, הכל רגוע לגמרי
יש תקופות יותר טובות ויש פחות טובות...
קצת קשה להיפטר מהבעיה לגמרי.
אבל שים לב שלא בכל מצב אתה נמצא בחרדה. בטח קורה לך שדיברת עם חבר טוב/ מישהו מהמשפחה והיית בסדר. לפעמים קורה ששוכחים מהחרדה.
אז אולי כדאי לתת לה פחות מקום.
לייחס אליה פחות חשיבות ואם לפעמים אתה מרגיש קצת שונה או אחר, תדע שזה לא ככה באמת, אתה בן אדם, כמו כולם. ואתה יכול להיות מי שאתה רוצה להיות.
אל תכניס את החרדה לכל דבר, אל תחשוב עליה בכל סיטואציה חברתית. תניח אותה בצד, תהיה רגוע, ותגיד לעצמך "אני יכול למרות זאת. ואני יכול בגלל שאני מי שאני ואנשים ירצו להיות בחברתי אם יכירו אותי." תהיה מודע למה שהגוף שלך מרגיש, אבל בכל פעם שמופיעים סימפוטומים של חרדה תשתה מים או שתנשום נשימות מרגיעות, ובצורה כזאת הגוף שלך יתרגל לא להיות לחוץ בחברת אנשים. תעשה את זה שוב ושוב, תחייך, תראה לאנשים שאתה אוהב אותם אפילו אם אתה לא מצליח לדבר הרבה. אל תתן למחשבות לומר לך שאתה פחות טוב. ולפעמים תשאל את עצמך:"האם ברגע זה אני באמת נמצא בחרדה או שאני סתם רגיל לחיות עם החרדה?" תנסה לחיות ברגע הזה, להנות ממנו ולחשוב פחות ופחות על החרדה. תנסה מידי פעם לעצום עיניים ולהתרכז במה שאתה רואה או בלב, או בנשימות. תנסה להשתחרר, לצחוק יותר בקלות, לשתף יותר בקלות, תתחיל מהאנשים הכי קרובים אלייך ואיתם תנסה לשפר את היחסים.
וגם, תנסה לחשוב לעצמך אם יש עוד דברים שאתה סובל מהם, יכול להיות חוסר ביטחון. אם כן, תחשוב בקשר למה החוסר ביטחון שלך ולמה הוא קיים. אם זה דימוי עצמי נמוך תחשוב אם זה בגלל המראה או בגלל שאתה חווה אכזבה עצמית. אולי בדידות, עצב. תשים את הדברים על השולחן ונסה לפענח איזה מן כאב קיים בתוכך שמונע ממך להיות בקשר עם אחרים. אל תשכח שכולם עוברים כאב כזה או אחר, ודפוסי מחשבה שמונעים מהם להיות פתוחים יותר, אבל אתה יכול להניח את המחשבות בצד ואתה לא חייב לחיות בסבל כזה. אלו רק תהליכים שאתה צריך לעבור, עם הרבה רצון ❤
קצת קשה להיפטר מהבעיה לגמרי.
אבל שים לב שלא בכל מצב אתה נמצא בחרדה. בטח קורה לך שדיברת עם חבר טוב/ מישהו מהמשפחה והיית בסדר. לפעמים קורה ששוכחים מהחרדה.
אז אולי כדאי לתת לה פחות מקום.
לייחס אליה פחות חשיבות ואם לפעמים אתה מרגיש קצת שונה או אחר, תדע שזה לא ככה באמת, אתה בן אדם, כמו כולם. ואתה יכול להיות מי שאתה רוצה להיות.
אל תכניס את החרדה לכל דבר, אל תחשוב עליה בכל סיטואציה חברתית. תניח אותה בצד, תהיה רגוע, ותגיד לעצמך "אני יכול למרות זאת. ואני יכול בגלל שאני מי שאני ואנשים ירצו להיות בחברתי אם יכירו אותי." תהיה מודע למה שהגוף שלך מרגיש, אבל בכל פעם שמופיעים סימפוטומים של חרדה תשתה מים או שתנשום נשימות מרגיעות, ובצורה כזאת הגוף שלך יתרגל לא להיות לחוץ בחברת אנשים. תעשה את זה שוב ושוב, תחייך, תראה לאנשים שאתה אוהב אותם אפילו אם אתה לא מצליח לדבר הרבה. אל תתן למחשבות לומר לך שאתה פחות טוב. ולפעמים תשאל את עצמך:"האם ברגע זה אני באמת נמצא בחרדה או שאני סתם רגיל לחיות עם החרדה?" תנסה לחיות ברגע הזה, להנות ממנו ולחשוב פחות ופחות על החרדה. תנסה מידי פעם לעצום עיניים ולהתרכז במה שאתה רואה או בלב, או בנשימות. תנסה להשתחרר, לצחוק יותר בקלות, לשתף יותר בקלות, תתחיל מהאנשים הכי קרובים אלייך ואיתם תנסה לשפר את היחסים.
וגם, תנסה לחשוב לעצמך אם יש עוד דברים שאתה סובל מהם, יכול להיות חוסר ביטחון. אם כן, תחשוב בקשר למה החוסר ביטחון שלך ולמה הוא קיים. אם זה דימוי עצמי נמוך תחשוב אם זה בגלל המראה או בגלל שאתה חווה אכזבה עצמית. אולי בדידות, עצב. תשים את הדברים על השולחן ונסה לפענח איזה מן כאב קיים בתוכך שמונע ממך להיות בקשר עם אחרים. אל תשכח שכולם עוברים כאב כזה או אחר, ודפוסי מחשבה שמונעים מהם להיות פתוחים יותר, אבל אתה יכול להניח את המחשבות בצד ואתה לא חייב לחיות בסבל כזה. אלו רק תהליכים שאתה צריך לעבור, עם הרבה רצון ❤
באותו הנושא: