6 תשובות
כן
ואוו אני בדיוק כמוך, קשה לך לצאת מהבית ושהסביבה תסתכל עליך, כי אתה חושב שכולם מסתכלים עליך וכולם מתעניינים בך, ושופטים אותך.
תדע לך שזה ממש לא נכון, ואם אתה ספציפית לא מרגיש בנוח עם ה5 אנשים האלה שהיית איתם, אז הם לא חברים שלך.
הם הרי אמורים להבין אותך.
אני לא חושב שאתה צריך ללכץ לאבחון של חרדה חברתית, כי זה לא. זה משהו הנובע בראש שלך.
ואך ורק אתה יכול לסדר את זה, לא אף אחד אחר.
אולי עובד סוציאלי יעזור לך בלהבין אותך.
אני חושב שלא הולכים על דברים כאלה "בשביל לקבל אבחון חרדה חברתית" - כי אין לך, זה משהו הקיים אצלך.
תדע לך שזה ממש לא נכון, ואם אתה ספציפית לא מרגיש בנוח עם ה5 אנשים האלה שהיית איתם, אז הם לא חברים שלך.
הם הרי אמורים להבין אותך.
אני לא חושב שאתה צריך ללכץ לאבחון של חרדה חברתית, כי זה לא. זה משהו הנובע בראש שלך.
ואך ורק אתה יכול לסדר את זה, לא אף אחד אחר.
אולי עובד סוציאלי יעזור לך בלהבין אותך.
אני חושב שלא הולכים על דברים כאלה "בשביל לקבל אבחון חרדה חברתית" - כי אין לך, זה משהו הקיים אצלך.
שואל השאלה:
אני לא מדבר על אנשים ספציפים, רק נתתי כמות אנשים שכשאני איתם בחדר זה מלחיץ אותי. גם בציבור בסביבה פתוחה זה מאוד קשה לי
אני לא מדבר על אנשים ספציפים, רק נתתי כמות אנשים שכשאני איתם בחדר זה מלחיץ אותי. גם בציבור בסביבה פתוחה זה מאוד קשה לי
אנונימי
לדעתי כן, זה לא יזיק
חרדה חברתית יכולה להיווצר כתוצאה מטראומה, כחלק ממחלה נפשית אחרת שיש לך כבר, זה יכול להיות פסיכולוגי ולהספג אצלך אם אנשים סביבך חרדתיים כל הזמן ולחוצים וזה יכול גם סתם להגיע משום מקום בגלל הורמונים או חוסר בהורמון מסויים.
אפשר לטפל בזה פסיכוחוגית ורפואית.
אני אישית טיפלתי בחרדה שלי בעזרת פריזמה, כדור שעזר לי אמוד ועד עכשיו עוזר לי, כמובן שאישור לכדור קיבלתי מפסיכאטרית והרגשת החרדה והתקפי החרדה ירדו אצלי באופן משמעותי. כמובן שלא כל בן אדם לוקח תרוםות או ידר קופץ לכימיקלים, אפשר לנסות גם דרך פסיכולוגית. לדבר עם פסיכולוג, איש מקצוע, יועץ. מישנו שיכול לעזור ויש לו את הכלים לעזור לך להתמודד. חרדה חברתית או חרדה בכלל היא מצב של לחץ, סטרס כלשהו בגוף, לרוב אפילו לא מוסבר. חרדה חברתית נגמרת כתוצאה, לרוב, מסיטואציות חברתיות מכל מני סיבות- יותר מדי אנשים, יותר מדי רעש וכו..
איך חיים עם זה? לא חיים עם זה. מאוד קשה לנהל ככה חיים, ואני אומרת את זה בתור אחת שעברה דנתיים רצוםות מבלי לדבר על זה ואני בטוחה שאני מדברת בשם אלפי אנשים. לחיות עם חרדה זה לא חיים. את חושבת כת זמן מה להגיד ומה לעשות או שאת פשוט שוקעת בתוך מחשבות ופחד ואת לא מצליחה לצאת מהמערבולת האינסופית הזו.
אבל היי, זה מצב שכיח מאוד, במיוחד בקרב בני נוער. ויודעת מה? בקרב בני אנוש בכללי. אני חיים בעולם כל כך עמוס ומלחיץ ויותר מזה, 50 אחוז לפחות מהאנשים שאת פוגשת במהלך היום, סובלים מדיכאון, חרדות או כל מחלה נפשית אחרת. זה טבעי ואין מה לפחד מזה, צריך רק לעשות את הצעדים הראשונים לבקשת עזרה.
חרדה חברתית יכולה להיווצר כתוצאה מטראומה, כחלק ממחלה נפשית אחרת שיש לך כבר, זה יכול להיות פסיכולוגי ולהספג אצלך אם אנשים סביבך חרדתיים כל הזמן ולחוצים וזה יכול גם סתם להגיע משום מקום בגלל הורמונים או חוסר בהורמון מסויים.
אפשר לטפל בזה פסיכוחוגית ורפואית.
אני אישית טיפלתי בחרדה שלי בעזרת פריזמה, כדור שעזר לי אמוד ועד עכשיו עוזר לי, כמובן שאישור לכדור קיבלתי מפסיכאטרית והרגשת החרדה והתקפי החרדה ירדו אצלי באופן משמעותי. כמובן שלא כל בן אדם לוקח תרוםות או ידר קופץ לכימיקלים, אפשר לנסות גם דרך פסיכולוגית. לדבר עם פסיכולוג, איש מקצוע, יועץ. מישנו שיכול לעזור ויש לו את הכלים לעזור לך להתמודד. חרדה חברתית או חרדה בכלל היא מצב של לחץ, סטרס כלשהו בגוף, לרוב אפילו לא מוסבר. חרדה חברתית נגמרת כתוצאה, לרוב, מסיטואציות חברתיות מכל מני סיבות- יותר מדי אנשים, יותר מדי רעש וכו..
איך חיים עם זה? לא חיים עם זה. מאוד קשה לנהל ככה חיים, ואני אומרת את זה בתור אחת שעברה דנתיים רצוםות מבלי לדבר על זה ואני בטוחה שאני מדברת בשם אלפי אנשים. לחיות עם חרדה זה לא חיים. את חושבת כת זמן מה להגיד ומה לעשות או שאת פשוט שוקעת בתוך מחשבות ופחד ואת לא מצליחה לצאת מהמערבולת האינסופית הזו.
אבל היי, זה מצב שכיח מאוד, במיוחד בקרב בני נוער. ויודעת מה? בקרב בני אנוש בכללי. אני חיים בעולם כל כך עמוס ומלחיץ ויותר מזה, 50 אחוז לפחות מהאנשים שאת פוגשת במהלך היום, סובלים מדיכאון, חרדות או כל מחלה נפשית אחרת. זה טבעי ואין מה לפחד מזה, צריך רק לעשות את הצעדים הראשונים לבקשת עזרה.
שואל השאלה:
כן, לפעמים אני מרגיש בסטרס כזה, כאילו הגוף שלי פועל מהר והכול בלאגן אני לא מבין מה קורה וזה רק כי אני בטוח שכל בן אדם מסביבי מסתכל עליי וזה פשוט מכניס אותי לסטרס. וגם אם אני אלך לאיבחון, אני לא יודע איך להגיד את זה לפסיכולוג שלי/ ההורים שלי
כן, לפעמים אני מרגיש בסטרס כזה, כאילו הגוף שלי פועל מהר והכול בלאגן אני לא מבין מה קורה וזה רק כי אני בטוח שכל בן אדם מסביבי מסתכל עליי וזה פשוט מכניס אותי לסטרס. וגם אם אני אלך לאיבחון, אני לא יודע איך להגיד את זה לפסיכולוג שלי/ ההורים שלי
אנונימי
יואו אני בדיוק כמוך..
באותו הנושא: