מישהו יודע אם זה התקף חרדה?

זה נשמע כמו הפרעת חרדה כללית, שמתאפיינת בתסמינים שתיארת בין היתר. בשונה מהפרעת פאניקה היא לא כוללת התקפי חרדה, אלא תחושה מתמשכת של אי נוחות, חרדה, וכו

עוד פעם מדגישה- מה שאני כותבת פה זה לא איבחון ואני לא יכולה לדעת כמו כל אחד אחר פה, אם מעניין אותך לבדוק מה זה מהיבט פסיכולוגי גש לקבלת ייעוץ.

שואל השאלה:
אבל מעולם לא הרגשתי ככה כאילו גם אם בן אדם עובר משהו בחיים זה מטורף להרגיש ככה ואשמח אם תדברי איתי אני גם לא משתף המון קרובים וכאלה

מוזמן לחפש באינטרנט דרכים ואסטרטגיות להורדת חרדה, אם מה שאתה חווה אכן תוצאה של חרדה אז זה יכול לעזור לך, דברים כמו תרגילי נשימה, אסוציאציות ודמיון מודרך, ספורט מסוים, יש הרבה אסטרטגיות ושווה לנסות - מה שבטוח זה לא מזיק.

אני חושבת שהלחץ שלך סביב זה רק מחזק את זה יותר, וחבל. כן כדאי לך לשתף את ההורים או אפוטרופוס, ולפעול כדי לפתור את העניין ולאבחן אותו.

שואל השאלה:
באסה שאני לא מצליח לשלוח לך הודעה נשמע שאת ממש מבינה האמת שהיו לי דפיקות לב של פחד ממושך של הרבה זמן ופתאום הרגשתי שהעיניים שלי לא בפוקוס ואז קיבלתי התקף שבכיתי נפלתי על הרצפה תחושה שזהו ואז נרגעתי אחרי כמה זמן ואז התחילו הכאבי ראש הבלבול הסחרחורות הכל אבל ככה אלוהים חודשיים

שואל השאלה:
אני מתפדח מאוד כי אני לא בן אדם חרדתי תמיד הכירו אותי במלא ביטחון ותמיד שידרתי עסקים כרגיל אבל עכשיו שזה תקף אותי אני לא מסוגל לצאת מהמיטה גם שניסיתי הסחרחורות החוסר פוקוס החזירו אותי מהר מאוד למיטה

שמע יקירי, אמרתי את זה קודם ואני אגיד את זה שוב- אף אחד כאן, כולל אני, לא יכולים לאבחן אותך. חרדה זו לגמרי אפשרות, אבל אין לי פתרון פלא לתת לך, הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות אם אתה שואל אותי זה לגשת לייעוץ פסיכולוגי או של איש מקצוע מתחום בריאות הנפש (פסיכותרפיה למשל גם תופס). בכללי רק אגיד על חרדה (שוב- לא יודעת אם זה באמת העניין במקרה שלך) היא הרבה פעמים מתפרצת כתוצאה מטריגרים ספציפיים אבל לא בהכרח, כשחווים התקף חרדה יש דרכים להתמודד איתם (לכל אחד דרך ייחודית לו אבל המשותף זה בדרך כלל תמיכה חיצונית של אנשים מבחוץ, שתיית מים, נשימה עמוקה, לשכב ולנוח, לשמוע מוזיקה ולהרגיע מחשבות). הרבה אנשים ובמיוחד בגיל ההתבגרות חווים התקפים פתאומיים כאלה בלי תלות באיזו הפרעה, זה טבעי. הבעיה מתחילה כאשר התופעות מפריעות לחיות את החיים בצורה רגילה, מה שנשמע שאתה חווה. ולכן כמו שהלכת לרופאים ובדיקות רפואיות כשחשבת שאולי זה משהו פיזיולוגי ככה כדאי לך גם לעשות מהבחינה הנפשית- לך לפסיכולוג או למומחה נפש כדי לבדוק אם זה משהו פסיכולוגי, זה יתן לך כנראה גם תשובה אבחונית ואם אכן המקור הוא משהו פסיכולגי אז תקבל גם פיתרון.

אין מה להתבייש, זה לא אומר כלום עלייך. יש המון סטיגמות מפגרות סביב בריאות הנפש אבל בדיוק כמו בריאות הגוף זה בעיות שאנשים חווים בלי תלות בהם ושבעזרת טיפול אפשר להקל עליהם, אז אל תשים על אף אחד ותעזור לעצמך, מעבר לזה שאף אלד לא חייב לדעת על זה. זה לא מוריד מערכך במילימטר, אני חושבת שכל מי שיכול להרשות לעצמו כדאי לו לפגוש פסיכולוג, זה מאוד מעצים, על אחת כמה וכמה אם אתה מתמודד עם קושי פסיכולוגי שמקשה עלייך. הבריאות הנפשית זה לפני הכל- הכל!!!!! אל תמכור את עצמך בזול, תדאג לעצמך.

לא, בת כמה את? את גבוה? אולי זה כי הגוף גדל מהר והעצבים לא עומדים בקצב.

שואל השאלה:
אבל אולי נגיד עקב חרדה שהייתה זה יכול להתפתח כל זה? כי אני כבר לא יודע מה יש לי וזה הכי קשה

אנחנו לא גורם מקצועי, והתשובות פה עלולות להלחיץ יותר מלעזור. זה טוב שאתה שולל קודם עניינים רפואיים, אם החשש שלך שמדובר במשהו פסיכולוגי כדאי לך לפנות לפסיכולוג/ית או איש מקצוע, אגב אפשר לקבל דרך הקופה בהנחה משמעותית ובלי קשר מגיע לכל אזרח פגישה טלפונית חינמית עם פסיכולוג בלי קשר. התקפי חרדה ידועים בשפה המקצועית כהפרעת פאניקה, ממה שאתה מתאר זה פחות תופס כי התקף זה רגעי ובדרך כלל בהתאם לטריגר. מה שאתה מתאר יכול יותר להתאים להפרעת חרדה כללית, חשוב להדגיש שאני לא גורם מקצועי, אני סטודנטית לפסיכולוגיה אבל אני לא מכירה אותך ואת כל הסיפור, מה שאני אומרת הוא לא קודש הקודשים ותיקח את זה בעירבון מוגבל, רק אומרת שזו אפשרות. ממליצה לך כן לגשת לקבלת עזרה מקצועית.