5 תשובות
חלווה, שומשום, טחינה..
בטחינה, בשומשום, בירקות עלים. בסרדינים.
מקורו הנפוץ ביותר של הסידן במזון הוא בחלב ובמוצריו. מקור מצוין ועשיר נוסף לסידן הוא מי שתייה עשירים בסידן. הסידן קיים גם בסרדינים ובמזון מן הצומח כירקות ירוקים, שקדים ופירות יבשים. מידת זמינותו של הסידן לגוף תלויה בכמה גורמים:
גורמים המשפרים את ספיגת הסידן - חומציות מספקת בקיבה, ויטמין d, לקטוז (סוכר חלב), מגנזיום ועוד.
גורמים המפריעים לספיגת הסידן - כמות גדולה של סיבים בירקות, בפירות ובמוצרי חיטה, עודף של זרחן, חומצות בירקות, עודף שומנים במזון וכן גיל המעבר והזקנה.
גורמים המשפרים את ספיגת הסידן - חומציות מספקת בקיבה, ויטמין d, לקטוז (סוכר חלב), מגנזיום ועוד.
גורמים המפריעים לספיגת הסידן - כמות גדולה של סיבים בירקות, בפירות ובמוצרי חיטה, עודף של זרחן, חומצות בירקות, עודף שומנים במזון וכן גיל המעבר והזקנה.
קישורים מצורפים:
יצרני מוצרי החלב דואגים לפרסם ולהחדיר לאוכלוסייה (כולל הדיאטניות והרופאים) שמוצרי חלב הם המקור הכי טוב והיחידי כמעט לסידן בתזונה. אך הדבר לא נכון! ואפילו מטעה. סידן נמצא כמעט בכל מזון שאנו אוכלים, בירקות, בפירות, בדגנים מלאים, בקטניות, באגוזים, שקדים, טחינה משומשום מלא, וגרעינים שונים. למעשה, ישנם מזונות בהם כמות הסידן גבוהה בהרבה מכמות הסידן במוצרי החלב.
למשל: בטחינה משומשום מלא יש בערך כ-1000 מ"ג סידן למאה גרם ובחלב יש בערך 150 מ"ג סידן למאה גרם = הבדל משמעותי.
מזונות עשירים בסידן:
ירקות ירוקים, אצות, עשבי תבלין, ירקות לבנים: כרוב, כרובית, שום, קטניות מונבטות: מאש, אזוקי, עדשים, קטניות מבושלות: חומוס, שעועית, פול, סויה, אגוזים, שקדים, זרעים: פשתן, שומשום מלא, פרג, פירות יבשים, תפזו סיני, חרובים, דגנים מלאים: קינואה, דוחן, כוסמת.
תבלינים שעשירים בסידן: זעתר, רוזמרין, קימל, כורכום.
טחינה גולמית משומשום מלא מהווה מקור עיקרי ומירבי לסידן. ב100 גרם סומסום מלא יש כ-850 מ"ג סידן. אצות מיובשות מכילות 600 מ"ג סידן למאה גרם בממוצע.
משרד הבריאות הישראלי ממליץ על כמומצע 1000 מ"ג סידן לאדם ביום אך נתונים סטטיסטיים מראים כי דווקא במדינות בהן צריכת הסידן היא כממוצע 500 מ"ג, אחוז האוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות) ושברי אגן בנשים הוא הכי נמוך ודווקא בארץ ישראל אחוז הנשים החולות במחלה זו הוא בין הגבוהות בעולם!
נשים, גברים, תינוקות, ילדים, מבוגרים וקשישים, כולם יכולים להיסתמך בלי בעיה על סידן ממקורות צמחיים! ובכך להפחית משמעותית את הסיכוי והסיכון לחלות ברככת, אוסטאופורוזיס, שבירת עצמות, ועוד..
למשל: בטחינה משומשום מלא יש בערך כ-1000 מ"ג סידן למאה גרם ובחלב יש בערך 150 מ"ג סידן למאה גרם = הבדל משמעותי.
מזונות עשירים בסידן:
ירקות ירוקים, אצות, עשבי תבלין, ירקות לבנים: כרוב, כרובית, שום, קטניות מונבטות: מאש, אזוקי, עדשים, קטניות מבושלות: חומוס, שעועית, פול, סויה, אגוזים, שקדים, זרעים: פשתן, שומשום מלא, פרג, פירות יבשים, תפזו סיני, חרובים, דגנים מלאים: קינואה, דוחן, כוסמת.
תבלינים שעשירים בסידן: זעתר, רוזמרין, קימל, כורכום.
טחינה גולמית משומשום מלא מהווה מקור עיקרי ומירבי לסידן. ב100 גרם סומסום מלא יש כ-850 מ"ג סידן. אצות מיובשות מכילות 600 מ"ג סידן למאה גרם בממוצע.
משרד הבריאות הישראלי ממליץ על כמומצע 1000 מ"ג סידן לאדם ביום אך נתונים סטטיסטיים מראים כי דווקא במדינות בהן צריכת הסידן היא כממוצע 500 מ"ג, אחוז האוסטאופורוזיס (בריחת סידן מהעצמות) ושברי אגן בנשים הוא הכי נמוך ודווקא בארץ ישראל אחוז הנשים החולות במחלה זו הוא בין הגבוהות בעולם!
נשים, גברים, תינוקות, ילדים, מבוגרים וקשישים, כולם יכולים להיסתמך בלי בעיה על סידן ממקורות צמחיים! ובכך להפחית משמעותית את הסיכוי והסיכון לחלות ברככת, אוסטאופורוזיס, שבירת עצמות, ועוד..
קישורים מצורפים:
הסידן מצוי בכמות יפה גם במוצרי החרובים למיניהם (אבקה, דבש, ממרחים, משקאות, שוקולדים ובחרובים עצמם כמובן).
ישנם מזונות מהצומח העשירים בהרבה ממוצרי חלב בתכולת סידן, לדוגמא מוצרי סויה (טופו, טמפה, קמח סויה, חלב סויה ויוגורט סויה), ירקות עלים ירוקים, קטניות, אגוזים (במיוחד שקדים), שומשום ומוצריו (חלבה, טחינה, נבטי שומשום, שומשום מלא טחון, חמאת שומשום) וכן ירקות ופירות רבים כמו ברוקולי, נבטים שונים, במיה, תאנים (יבשות וטריות)
לספיגת הסידן בגוף חשובה נוכחות ויטמין d, אותו אנו מקבלים כתוצאה מחשיפה לשמש (אין לנו בדרך כלל מה לדאוג לגביו בארץ) וכן נוכחות מינרלים נוספים ביחסים שונים; כמו מגנזיום, בורון ואבץ.
ישנם מזונות מהצומח העשירים בהרבה ממוצרי חלב בתכולת סידן, לדוגמא מוצרי סויה (טופו, טמפה, קמח סויה, חלב סויה ויוגורט סויה), ירקות עלים ירוקים, קטניות, אגוזים (במיוחד שקדים), שומשום ומוצריו (חלבה, טחינה, נבטי שומשום, שומשום מלא טחון, חמאת שומשום) וכן ירקות ופירות רבים כמו ברוקולי, נבטים שונים, במיה, תאנים (יבשות וטריות)
לספיגת הסידן בגוף חשובה נוכחות ויטמין d, אותו אנו מקבלים כתוצאה מחשיפה לשמש (אין לנו בדרך כלל מה לדאוג לגביו בארץ) וכן נוכחות מינרלים נוספים ביחסים שונים; כמו מגנזיום, בורון ואבץ.