מה הסיפור חיים שלכם בינתיים? (כותב את שלי בתגובות)

למי התכוונת?

נולדתי חייתי עד עכשיו אני בת 16 וחצי בינתיים זהו

וואו אני קראתי את השאלה והתחילו לרדת לי דמעות...

אוקיי אז נתחיל מההתחלה, נולדתי פגה 270 גרם.. ניתוח קיסרי
לא היה שום סיכוי שאני אשרוד.. (כנל לגבי אמא שלי גם)
עד גיל 9-10 בערך הייתי תמיד בטיפוליים והייתי אנורקסית
לפני בערך 3 שנים סבא וסבתא שלי מצד אבא ניכנסו לתאונת דרכים (נראה לי הדבר הכי קשה שקרה למשפחה שלי)
באותה שנה סבתא שלי מצד אמא התחילה להיות חולה.. כל השנה הזאת הייתי בשביל סיוט... בכל יום הייתי לפחות בשני בתי חולים או בתי מרפא
בסוף השנה הזאת שבוע לפני היום הולדת שלי סבתא שלי מצד אמא נפטרה..
השנה אחרי: בחודש אחד נפטרה קרובת משפחה שלי (מצד אבא), חודש אחרי נפטר אח של סבא שלי (מצד אבא), חודש אחרי זה נפטר סבא שלי (גם מצד אבא שלי) שבועיים לפני היום הולדת שלי...
דברים כלליים:
סבא שלי מצד אמא חולה כבר פעם רביעית בסרטן מוחי..
שברונות לב ועוד דברים של מתבגרים


אני פשוט מרגישה כאילו הנשמה שלי שרוטה מכל כיוון, תחשבו שכל אחד מהדברים האלה כואבים בפני עצמם אז הכל ביחד זה גיהנום..
לפחות פעם ביומיים אני בוכה על החיים שלי...


נראה לי שבגדול זה הכל, ברור שיש עוד דברים שהם יותר ''קטנים'' אבל כואבים לא פחות..

לך ירדו דמעות? פאק

אממ נולדתי ואמא שלי מנעה מאבא שלי לראות אותי, גדלתי איתה והייתה לי עוד אחות אבל מגיל 8 היא הייתה בפנימיות ורבה עם אמא שלי אז לא כל כך הייתי רואה אותה, בגיל 9 סבתא שלי מצד אמא נפטרה וזה הכי פירק את המשפחה, התחלתי להיות בקשר עם אבא שלי ואני ואמא שלי עברנו לטבריה, לא היה לי טוב שם אז אחרי שנה חזרנו לעיר שלנו, עברנו דירה, הקשר עם אבא שלי נהיה פחות ופחות טוב וגם עם אמא שלי, והשנה הבנתי שאני בי ויש לי בת זוג ואני אוהבת אותה אבל צריכה להסתיר את הקשר שלי איתה כי אמאשלי מאיימת.

גיל 6 עליתי לארץ, אמא שלי הייתה מכורה לאלכוהול עד שהייתי בערך בת 11, אחר כך אבא שלי התמכר לסמים, לא משנה לכמה מרכזי גמילה לקחנו אותו לא עזר.
כיום אבא שלי עדיין מכור לסמים גם כשרני בת 14.

^ תאמיני לי, אין לך למה לעשות את זה. כל הילדים שעושים את זה פשוט לא מבינים לאן הם מדרדרים את עצמם, מניסיון..

בנתיים? מנסה לשרוד מבלי לחתוך ורידים או לשתות. כאילו עכשיו הכל רגוע. איך שאומרים "השקט לפני הסערה".

רגע מה, לכתוב איך שאתה כתבת? ממש לפרט?

לפני- הוריי היו מהגרים אשכנזים שעלו לפה משבט האיינו ביפן מהאי אוקיידו.
לידה- נולדתי בתל אביב חייתי בבניין קטן עם שכנים דתיים ותאילנדים.
גיל שנה- שלחו אותי לכל מיני ניתוחים כי הייתי ממש רזה, מה שהתברר כדבר גנטי.
גיל שנתיים- אימא התאבדה בגלל דיכאון ומחלות וקפצה מבניין ב"טיול" לסינגפור
גיל 3- מוצא שרשרת שאימא השאירה, הבנים מציקים מתחבר על הבנות.
גיל 4- אני וילדה שנקרא לה ליה מתחברים דרך בובות משחק והופכים לחברים
גיל 5- אני וליה ועוד ילדה אחת חברים ומסתובבים בחבורות שונות
גיל 6- יוצרים להקה ועושים שירים מטומטמים (שיר פתיחה חדש לבובספוג)
גיל 7-אותה הילדה עוזבת, ומגיעה ילדה פיליפינית יפה לבית ספר ואני מתאהב
גיל 8- מוצא פורום באינטרנט מראה אותו לליה ולילדה החדשה (נקרא לה מיה)
גיל 9- ליה מצטרפת מוצא חברים אינטרנטיים, וקורים שם כל מיני ריבים קטנים
גיל 10- הריבים הופכים לבריונות ברשת שליה עושה לי, מפרסמים תמונות שלי וכו..
גיל 11- חסר חברים, סובל מבריונות עוד, וכנקמה מחטיף לליה מכות בבית ספר
גיל 12- עוברים לגור במדריד בספרד, עוד יותר חסר חברים ונשאר בדיכאון
גיל 13 (עכשיו)- הבריונות מפסיקה, סובל מבדידות עוד, ומחפש מה לעשות פה...
זהו בערך.